פרי צדיק, יתרו י״אPeri Tzadik, Yitro 11
א׳וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר תיבת לאמר לכאורה אין לו פירוש כאן וכבר עמד במדר"ת (יא) עמה שנאמר כל הדברים וגו' וכנראה ממ"ש (שם טו) שבא ליישב תי' לאמר ע"ש. אך כל תרי"ג מצות כלולים בעשרת הדברות וכמ"ש ר"ס גאון והובא ברש"י (סו"פ משפטים) ויש תר"כ אותיות בעשרת הדברות נגד תרי"ג מצות וז' מצות דרבנן וזה שנאמר את כל הדברים האלה תרי"ג מצות לאמר מרמז על תורה שבעל פה שעז"נ תזל כטל אמרתי והיינו שיכנסו דברי תורה בלב ועד"ש (זח"א רלד ב) אמירה בחשאי כד"א ואמרת בלבבך ומצינו (נזיר י.) אמר אמרה פרה והיינו כסבורה פרה זו כמ"ש בגמרא. וזש"נ לאמר שיוקבעו הדברי תורה בלב וזה עיקר שורש וכח תורה שבעל פה (כשנ"ת כ"פ). ואף דלוחות ראשונות נשתברו מכל מקום נשאר ממעמד ה"ס ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. ואיתא (נדרים כ.) זו בושה וכו' ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. והיינו שנשאר היראה בלב ישראל להתבייש מהשי"ת לבלתי תחטאו. ובמשנה (פ"ג דאבות) הסתכל בג' דברים ואי אתה בא לידי עבירה וכו' מאין באת מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך וכו' ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וכו' ובירושלמי (פ"ב דסוטה) וכ"ה (ויקרא רבה ר"פ יח) ושלשתן דרש מתוך פסוק א' וזכור את וגו' בארך בורא בוראך ע"ש ויש לומר שזה ענין מ"ש (סוטה ה.) בש"ר בושה סרוחה רימה. סרוחה בארץ זו ליחה סרוחה. רימה לאן אתה הולך וכו' בורך. ואינו כסדר שנחשב במשנה. וזה שנאמר והיה וגו' ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר וגו' ועל פי מ"ש (בריש סא"ר) דדרש ואי זה מקום מנוחתו על השבת וכ' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח ותרד על דברי שבשבת שחושב האדם כל העובר עליו בימי המעשה נעשה עני ונכה רוח ותרד על דבר ה' והוא נגד ג' דברים אלו שעל ידי שנותן אל לבו שבא מליחה סרוחה הוא מני בשורש שא"ל כח. ונעכה רוח כשחושב אחריתו שהולך למקום וכו'. וחרד על דבר ה' שחושב שעתיד ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה ונופל עליו הפחד והבושה מהשי"ת (ונת' בא מא' ז) וכסדר שנחשבו במשנה וזה מרומז בתי' כל בש"ר כאמור:
1