פרי צדיק, יתרו ה׳Peri Tzadik, Yitro 5
א׳ועטורין שבעין לה כו' דיתעטר כלא בקדיש קדישין על פי מ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קלה ב) וכלהו מתעטרין בנשמתין חדתין כו' ואיתא (שם רז ב) יומא דא מתעטרא בשבעין עטרין וכו'. מספר שבעים יצב גבולות עמים למספר בני ישראל שיש ע' אומות. שכן האציל השי"ת ע"ס לבריאת העולם ושלש הם הנסתרות לה' אלהינו. וכן נחשבו בפתי' אליהו בצורת אדם חו"ב מוחא ולבא וז' מדות הם ז' ימי בראשית כש"נ חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ימי בראשית (סנהדרין לח.) וז' רועים מרכבה לז' מדות אלו וכמ"ש זוה"ח (תולדות). וזה לעו"ז עשה האלהים ז' אומות שהם ז' שרשי הקליפות שעליהם נאמר לא תחיה כל נשמה וכל א' כלול מעשר שהוא מספר השלם ומזה נסתעפו ע' הקליפות ל"ה מימינא ול"ה משמאלא ויום השבת הנשמה יתירה דאקרי שבת כמ"ש בזוהר הקדוש פ' זו (פח ב) שהוא הנייחא שנתן השי"ת בלב ישראל כש"נ ביום הניח ה' לך וגו' שנדרש בזוהר הקדוש (פט א) על יום השבת שהוא יום הניא דלא כ' בהניח וגו'. והשבת כולל כל ז' ימי בראשית וכל א' כלול מעשר שהוא מספר השלם מכל וכל שהאציל השי"ת ומתעטרא בשבעין עטורין. בקדיש קדישין היינו חכמה שנקרא קודש עלאה כנודע בזוהר הקדוש. ואמר אחר כך בזוהר הקדוש (ויקהל שם) קדושה דמעלי שבתא דא איהי קדושה דשבת בראשית וכל כך באבודרהם בשם הראשונים דג' קדושות שבת כנגד ג' שבתות ושבת דמע"ש נגד שבת בראשית דהיינו הקדושה שהכניס השי"ת לשבת בתחלת הבריאה כש"נ ויקדש אותו. וכ' כי אני ה' מקדשכם והיא המתנה טובה שנתן לישראל הקדושה דקביעא וקיימא דשבת. ואיתא בזוהר הקדוש רזא דסהדותא דעובדא דבראשית דהיינו ויכלו וגו' דאית בסהדותא דא תלתין וחמש תיבין תלתין ותרין שבילן ותלת דרגין דתפוחין קדישין. וזה מרמז בזמר זה למיעבד כו' בתרתין ובתלתין ובתלתא שבשין תרתין ותלתין ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שהם ל"ב נתיבות חכמה שבהם ברא השי"ת עולמו. דהם ה"פ אורה שבמאמר יהי אור שהוא כנגד חכמה. וה' פעמים אורה כנגד ה' חומשי תורה כמ"ש (ב"ר פ' ג) וז"ש בגמ' (סנהדרין שם) חכמות בנתה ביתה זו מידתו של הקב"ה שברא את כל העולם כולה בכחכמה. ונאמר ה' בחכמה יסד ארץ ונאמר בחכמה יבנה בית והכל מרמז לה' פעמים אורה שכנגד ה' חומשי תורה וכמ"ש (ריש ב"ר) התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה. ותלתא שבשין ענפים שתרגומו שבשין תלת דרגין דתפוחין קדישין וא' בזוהר הקדוש שהם ג' אלהים שבפ' ויכלו. ואמר בזוהר הקדוש בא"י אמ"ה וכו' האי קידושא איהו בחד מתקלא לקבל סהדותא דמהימנותא ואינון תלתין וחמש תיבין אחרנין כמה דאית בויכלו כלא סלקין לשבעין תיבין לאתעטרא בהו שבת דמעלי שבתא. הענין שכן צריך הישראל להכניס קדושה לשבת כמוש"נ זכור את יום השבת לקדשו זכור בפה כמ"ש (תו"כ ריש פ' בחוקתי) זכור שתהא שונה בפיך והיינו דשבת מדת מלכות ועל ידי שישראל מקבלין עול מלכותו שמניחין כל עסקיהם לכבוד השי"ת ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו וישראל שמחים בזה בקבלת עול מלכותו ומענגים את השבת ועוד מודים ומשבחים להשי"ת על שנתן להם השבת בזה מכניסין קדושה לשבת. ומצד השי"ת הקדושה ל"ה תיבין. דחק"ת קדישין כנסת ישראל סיהרא דלית לה מגרמא כלום ושמשא אנהיר לסיהרא וכמ"ש (שבת קנו.) האי מאן דבלבנה כו' אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה והאי מאן דבחמה כו' אכיל מדיליה וכו' וז"א כולל כל המדות שהוא שם הוי"ה ונק' שמש כמוש"נ כי שמש ומגן ה' וגו' וכן יעקב אבינו עליו השלום שהוא מרכבה למדה זו ולשם הוי"ה כנודע נקרא שמש וכמ"ש (ב"ר פ' סח) כי בא השמש אתא שמשא וכו' מי גילה לו ששמי שמש. וההמשכה משמשא לסיהרא על ידי מדת צדיק יסוד עולם כנודע. וזהו מצד השי"ת שלש מדות מקו האמצעי כתר תפארת יסוד. וחכמה שבה ברא העולם ובינה שיכנס החכמה למעמקי הלב וכשמתעטרא בהו מדת מלכות הכולל כל ז' ימי בראשית הוא ל"ה מצד השי"ת. וכן מצד ישראל ה' מדות חסד וגבורה שהאבות מרכבה להם תרין דרועין. וכן מדות משה ואהרן תרין ירכין. שרומזים לכלי המעשה שהאציל השי"ת לפעולות העולם ומדת כנסת ישראל וכל א' כלול מז' הם גם כן ל"ה וזהו ל"ה מצד ישראל ועולה שבעין עטורין. והנה בנוסח האר"י הק' נמצא בקידוש מ"ב תיבות ובזהר הק' מפורש שיש בהברכה ל"ה תיבות ונדחקו ליישב זה. אכל נראה ברור שלא נחשבו התיבות הכפולות שנמצא בברכה זו שהם ז' תיבות. ברוך אתה ה' בנו ושבת באהבה וברצון. והענין שנכפלו ז' תיבות הוא שמה שישראל מכניסים הקדושה לשבת הם מחזירים גם כן להש"י שמכירין שהוא גם כן מהשי"ת. והיינו ל"ה תיבות שבהם ז' פעמים ה' כנגד ה' מדות שמצד ישראל שכל א' כלול מז'. ועוד ז' תיבות נגד מדת מלכות שהם כפולים לרמז שהם גם מצד השי"ת. והוא דמה שמודים על השבת שהנחיל לנו שעל ידי זה מכניסים קדושה לשבת זה מחזירים להשי"ת ומודים לו על שנתן לנו כח להודות לו ע"ז ולהכניס קדושה לשבת וזה שנכפלו תיבות בא"י. וכן מה שישראל מכניסים הקדושה על ידי שמענגים השבת כמ"ש (מ"ר נשא פ' י' וש"מ) מקדשו במאכל ומשתה וכו' והיינו שמקבלים השבת באהבה וברצון זהו גם כן מצד השי"ת ועל כן נכפלו תיבות בנו ושבת באהבה וברצון. ומרמז שמה שהשי"ת הנחיל באהבה וברצון השבת ובחר בנו הוא על ידי שישראל מקבלים השבת באהבה וברצון ורוצים בהשי"ת וכנגד זה השי"ת הנחיל השבת באהבה וברצון ובחר ורצה בנו וכאמור:
1