פרי צדיק, יתרו ז׳Peri Tzadik, Yitro 7
א׳בזה"ק פ' זו (צב ב) זכור רזא דדכורא וכו' את יום השבת לאסגאה מעלי שבתא דאיהו לילה וכו' והיינו דשמור מדת לילה וכמ"ש ברע"מ (זח"ג צב ב) זכור ושמור זכור לדכורא ושמור לנוקבא וא' בזוהר הקדוש ודא איהו את לקדשו וכו' ולתתא אצטריך לאתקדשא ובמה אתקדש בזכור דהא מניה נטיל כל קדושן וכל ברכאן וכו'. והיינו דהמצוה בלילה שמור לקדשו להמשיך הקדושה מזכור וז"ש (פסחים קו.) זוכריהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה ביום מנין וכו' ומסיק בזוהר הקדוש ואי תימא זכור לא אצטריך לאתקדשא דהא מניה נפקין כל קדושין דעלמא לאו הכי דהא דא אצטריך לאתקדשא ביממא ודא אצטריך לאתקדשא בליליא וכל קדושין נטלין לון ישראל לבתר ואתקדשן בקדושי דקב"ה. ואינו מובן מה השיב על מה שאמר דהא מניה נפקין כל קדושין דעלמא ולמה יהיה המצוה ביממא זכור לקדשו הא בלילה העיקר לקדשו להמשיך קדושה מזכור ולא אמר ע"ז תשובה רק לאו הכי וכו' ולא אמר הטעם. אך הענין דאיתא בתדב"א (סא"ר פ' כו) מכאן שמעת שקדושת הקב"ה וקדושת שבת וקדושת ישראל שלשתן תשובות כאחד בקדושת הקב"ה מה כתיב ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ובקדושת שבת מה כתיב ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם ובקדושת ישראל מה כ' קודש ישראל לה' וגו'. ויש להבין איך אמר דג' הקדושות חשובות כא' ואף שמצינו כה"ג במד' (ויק"ר סו"פ כד) קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. שם אמר דרך ס"ד אבל לומר כן באמת שחשובות כא' דבר קשה הוא. גם מה שהביא קדושת השי"ת מס' תהלים קשה למה לא הביא מן התורה דכ' כי קדוש אני. גם על קדושת השבת שהביא מפרשת תשא ק' למה לא הביא מדכ' במע"ב ויקדש אותו שנתקדש השבת גם על קדושת ישראל שהביא מירמיה ק' למה לא הביא מדכ' בתורה כי עם קדוש אתה לה' וגו'. אבל המכוון במה שאמר חשובות כא' לא לענין מעלת הקדושה רק שהם הכל קדושה א' והוא על פי מ"ש בסה"ק עמ"ש קדושתי למעלה מקדושתכם שר"ל דקדושת השי"ת למעלה בא מקדושתכם. והוא שבאמת השי"ת אין שום תפיסה ולא שייך לומר עליו תואר קדוש רק מפני שיש ישראל שמכירין קדושתו שזה נקרא התפיסה שהוא קודש נבדל מכל תפיסה על ידי זה נקרא השי"ת קדוש. וזה שהביא הפסוק בקדושת השי"ת דכ' ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שעל ידי תהלות ישראל נקרא השי"ת קדוש מפני שהם מכירין קדושתו ומלכותו ואה"כ יושב תהלות ישראל על פי מ"ש (שמות רבא ר"פ כג) נכון כנסאך מאז וכו' משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכסאך נכון וכו' (ונת' כ"פ) וזה שאמר שעל ידי תהלות ישראל המכירין מלכותו ומהללים לו כדרך המלך שמקלסין לפניו נעשה כביכול יושב על הכסא וכמ"ש במד. וכן בשבת שיש אומה שמניחין כל עסקיהם לכבודו ית"ש אומרים ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו וכן הוא ברע"מ פ' זו (שם) כיון דחדי כלא יתיב מלכא על כרסייא. וכן דוד המלך ע"ה שהיה מרכבה למ' מלכות כ"ע כתר מלכות על ידי תהלות שאמר בשם כלל ישראל שמכירין מלכותו נכתר כביכול השי"ת בכ"ע והוא יושב על הכסא כמ"ש במד' נכון כסאך מאז ישיר והמכוון על פי מ"ש בזוהר הקדוש (בשלח נד א) אלף אנקיב בחשוכי וכו' ומטו לזיין. והיינו בהתגלות עתיקא וכן בשבת שיש התגלות עתי"ק. וזה שהביא בקדושת השבת מה שנאמר כי קודש היא לכם והיינו דקדושת השבת תועיל לישראל שתכניס קדושה בהם על דרך מה שנאמר לדעת כי אני ה' מקדשכם והיינו שמתחלה מקדשין ישראל השבת ואחר כך מכניסין כל הקדושה להם וזה שנאמר כי קדוש היא לכם דייקא. ואחר כך מביא דבקדושת ישראל כ' קודש ישראל לה' ראשית תבואתו והיינו שישראל מקבלין קדושה מהשי"ת והם ראשית תבואתו דקב"ה תרומתו ותרומה אכילה לכהן וכך כביכול ישראל מפרנסין לאביהן שבשמים כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג ז ב) והוא על פי מ"ש (שלהי מנחות) ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן וכ' התוס' ממד' שהוא נשמותיהן של צדיקים. ונמצא כל הג' קדושות קדושה א' שישראל מקדשין לשבת ומקבלין כל הקדושות וזהו מקדושת השי"ת שנתן לשבת וקדושת השי"ת הוא על ידי ההכרה שישראל מכירין קדושתו וכמו שאמרו במ"ש קדושתי למעלה הוא מקדושתכם וז"ש שג' הקדושות חשובות כא' שהם קדושה א'. וזה גם כן כונת הזה"ק דבלילה המצוה לקדשו והוא להמשיך הקדושה מעדן לגן שהוא שכינתא תתאה (כמ"ש זח"א כו סע"א) וביממא אף דזכור שבת דיממא הקדושה דעתיקא וז"א מכל מקום אצטריך לקדשא ביממא כמה שנאמר זכור לקדשו שישראל מכניסין קדושה לשבת וכל קדושין נטלין לון ישראל לבתר והיינו דאחר כך מקבלין כל ישראל הקדושה מכל הקדושות וכמה שנאמר כי קודש היא לכם ואתקדשן בקדושי דקב"ה שמקבלין הקדושות מהשי"ת וכאמור:
1