פסיקתא דרב כהנא ט׳Pesikta DeRav Kahana 9
א׳שור או כשב.
[א] צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וג' (תהלים לו:ז). ר' ישמע' ור' עקיב'. ר' ישמע' או', הצדיקים שהן עושין את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה עושה עמהם צדקה כהררי אל, צדקתך כהררי אל (שם). אבל רשעים שאינן עושין את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה מדקדק עמהם עד תהום רבה, משפטיך תהום רבה (שם). ר' עקיבא אמ' אחד אילו ואחד אילו הקב"ה מדקדק עמהם. מדקדק עם הצדיקים וגובה מהם מעוט מעשי' רעים שעשו בעולם הזה בשביל ליתן להם שכרם משלם לעתיד לבוא, ומשפיע שלווה לרשעים ומשלם להם מעוט מעשים טובים שעשו בעולם הזה בשביל ליפרע מהם משלם לעתיד לבוא. ר' או' משל את הצדיקים בדירתן ומשל את הרשעים בדירתן. משל את הצדיקים בדירתן, במרעה טוב ארעה אותם ובהרי וג' (יחזקאל לד:יד). ומשל הרשעים בדירתן, כה אמר י"י ביום רדתו שאלה האבלתי כיסיתי עליו את תהום וגומ' (יחזקאל לא:טו). ר' יהוד' בר רבי א' האבלתי, היבלתי כת'. משל אין עושין כסוי לגיגית לא של כסף ולא של זהב ולא של נחשת ולא של ברזל ולא של בדיל ולא של עופרת אלא של חרס, מין במינו. כך אמ' הקב"ה, גיהנם חשך והתהום חושך והרשעים חשך, יבוא חושך ויכסה חושך, כי בהבל בא ובחושך ילך ובחושך שמו יכוסה (קהלת ו:ד). ר' יונתן בשם ר' יאשיה מסרס הדין קרייה, צדקתך על משפטיך כהררי אל על תהום רבה, מה הרים הללו כובשים על התהום שלא יעלה ויציף את העולם, כך מעשיהם של צדיקים כובשים על הפורענות שלא תבא לעולם. ד"א צדקתך כהררי אל (תהלים לו:ז), מה הרים הללו אין להם סוף, כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. משפטיך תהום רבה (שם), מה התהום הזה אין לו סוף, כך אין סוף למדות פורענותן של רשעים לעתיד לבא. ד"א צדקתך כהררי אל (תהלים שם), מה ההרים הללו גלויים, כך מעשיהם של צדיקים גלויים, ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (תהלים עב:ה). משפטיך תהום רבה (שם לו:ז), מה התהום הזה טמון, כך מעשיהם של רשעים טמונים, והיה במחשך מעשיהם (ישעיה כט:טו). ד"א צדקתך כהררי אל (תהלים שם), מה הרים הללו נזרעים ועושי' פירות, כך מעשיהם של צדיקים עושי' פירות, אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו (ישעיה ג:י). משפטיך תהום רבה (תהלים שם), מה התהום לא נזרע ולא עושה פירות, כך מעשיהם של רשעים אינן עושי' פירות, אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו (שם יא). ד"א צדקתך כהררי אל (תהלים לו:ז), ר' יודה בר' סימון צדקה שעשית עם נח בתיבה כהררי אל, ותנח התיבה על הרי אררט (בראשית ח:ד). ומשפטים שעשית עם דורו דיקדקת עמהם עד תהום רבה, ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה (שם ז:יא). ולא עוד אלא שהיזכרתו, לא לבדו הזכרתו, אלא הוא וכל מי שהיה עמו בתיבה, הד' דכת' ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה וג' (שם ח:א). ר' יהושע בן לוי סליק לרומי וראה שם עמודים של שייש מכורכים בקיטיות, בשרב שלא יפקעו ובצינה שלא יקרשו, וראה שם עני אחד מחצלת קנים מתחתיו ומחצלת של קנים מעל גביו. על העמודים קרא צדקתך כהררי אל (תהלים שם), הן דאת יהב את משפע, ועל העני קרא משפטיך תהום רבה (שם), אמ' הן דאת מחי את מדקדק. אלכסנדרוס מקדון אזל לגב מלכא קצי' לאחור הרי החושך. אזל לחדא מדינת' דשמא קרטיגנא והות כולה דנשין, ונפקין קדמיניה ואמרין ליה, אין את עבד עמן קרבה ונצח לן, שמך נפיק בעולם דמחוז דנשיא חריבת, ואין אנו עבדין עמך קרבה ונצחינך, שמך נפיק בעלמא דנשיא עבדן עמך קרבה ונצחן לך, ותוב לית את קאים קדם מלכו. מי נפק כתב על תרע פולי אנה אלכסנדרוס מקדון כמלך שטי הוינא עד דאתית לקרטיגנא מדינת' וילפית עיצה מנשיא. אזל לחדא מדינתא חורי דשמה אפריקי, ונפקון קדמוניה בחזורין דדהב וברימונין דדהב ובלחם דדהב. אמ' להון, מה דהבא מיתאכיל בארעיכון. אמרין ליה, ולא הוה לך כן בארעך דאתית לגבן. אמ' להון לא עותרכון אתיתי למיחמי, דיניכו אתית למיחמי. עד אינון יתיבין תמן, אתון תרין גוברין לדינה קדם מלכא. חד אמ' אנה חורבתה זבנית מהאי גברא, וגרפתה ואשכחית בה סימא, ואמרי ליה סב סימתך, דחורבתה זבנית וסימתה לא זבנית. וחרינה א', מרי, אנה כי זבינית להדין גוברה חורבת' וכל מה דאית בה זבינית ליה. קרא מלכא לחד מנהון, א' ליה, אית לך בר דכר, אמ' ליה אין. ולחרינה אמ' ליה, אית לך ברת נוקבה, אמ' ליה אין. אמר להון אזלון ואסבון דין לדין ויאכלון סימתה תריהון. שרי אלכסנדרו' מקדון תמה. א' ליה מה לך תמה, לא דנית טבית, א' ליה אין. א' ליה, ואילו הוה הדין דינא בארעכון מה הוויתון עבדין ליה, אמ' ליה מרים ראשה דדין וראשיה דדין, וסימתה סלקא לבי מלכ'. א' ליה ושימשה דנחא עליכון, א' ליה הין. ומיטרא נחית עליכון, אמ' ליה הין. אמ' ליה דילמא אית בארעכון בעיר דקיקא, א"ל הין. תיפח רוחיה דההוא גברא בזכות בעירה דקיקה שימשה דנחה עליכון ומיטרא נחית עליכון, בזכות בעיר' דקיקא אתון משתיזבין. ה"ה דכת' אדם ובהמה תושיע י"י (תהלים לו:ז), אדם בשביל בהמה תושיע י"י. אמרו ישר', רבון העולמים אדם אנחנו ובבהמה תושיענו, לפי שאנו נמשכין אחריך כבהמה, משכני אחריך נרוצה (שה"ש א:ד), כבהמה כך אנו נמשכים אחריך. לאיכן, דבי ר' אמרין לגן עדן, ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך (תהלים לו:ט), אמ' ר' אלעזר בר' מנחם עדנך אין כת' כאן אלא עדניך, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו. א"ר יצחק משפט אדם ומשפט בהמה. משפט אדם, וביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא יב:ג). ומשפט בהמה, ומיום השמיני והלאה ירצה וג' (ויקרא כב:כז).
[א] צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וג' (תהלים לו:ז). ר' ישמע' ור' עקיב'. ר' ישמע' או', הצדיקים שהן עושין את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה עושה עמהם צדקה כהררי אל, צדקתך כהררי אל (שם). אבל רשעים שאינן עושין את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה מדקדק עמהם עד תהום רבה, משפטיך תהום רבה (שם). ר' עקיבא אמ' אחד אילו ואחד אילו הקב"ה מדקדק עמהם. מדקדק עם הצדיקים וגובה מהם מעוט מעשי' רעים שעשו בעולם הזה בשביל ליתן להם שכרם משלם לעתיד לבוא, ומשפיע שלווה לרשעים ומשלם להם מעוט מעשים טובים שעשו בעולם הזה בשביל ליפרע מהם משלם לעתיד לבוא. ר' או' משל את הצדיקים בדירתן ומשל את הרשעים בדירתן. משל את הצדיקים בדירתן, במרעה טוב ארעה אותם ובהרי וג' (יחזקאל לד:יד). ומשל הרשעים בדירתן, כה אמר י"י ביום רדתו שאלה האבלתי כיסיתי עליו את תהום וגומ' (יחזקאל לא:טו). ר' יהוד' בר רבי א' האבלתי, היבלתי כת'. משל אין עושין כסוי לגיגית לא של כסף ולא של זהב ולא של נחשת ולא של ברזל ולא של בדיל ולא של עופרת אלא של חרס, מין במינו. כך אמ' הקב"ה, גיהנם חשך והתהום חושך והרשעים חשך, יבוא חושך ויכסה חושך, כי בהבל בא ובחושך ילך ובחושך שמו יכוסה (קהלת ו:ד). ר' יונתן בשם ר' יאשיה מסרס הדין קרייה, צדקתך על משפטיך כהררי אל על תהום רבה, מה הרים הללו כובשים על התהום שלא יעלה ויציף את העולם, כך מעשיהם של צדיקים כובשים על הפורענות שלא תבא לעולם. ד"א צדקתך כהררי אל (תהלים לו:ז), מה הרים הללו אין להם סוף, כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. משפטיך תהום רבה (שם), מה התהום הזה אין לו סוף, כך אין סוף למדות פורענותן של רשעים לעתיד לבא. ד"א צדקתך כהררי אל (תהלים שם), מה ההרים הללו גלויים, כך מעשיהם של צדיקים גלויים, ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (תהלים עב:ה). משפטיך תהום רבה (שם לו:ז), מה התהום הזה טמון, כך מעשיהם של רשעים טמונים, והיה במחשך מעשיהם (ישעיה כט:טו). ד"א צדקתך כהררי אל (תהלים שם), מה הרים הללו נזרעים ועושי' פירות, כך מעשיהם של צדיקים עושי' פירות, אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו (ישעיה ג:י). משפטיך תהום רבה (תהלים שם), מה התהום לא נזרע ולא עושה פירות, כך מעשיהם של רשעים אינן עושי' פירות, אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו (שם יא). ד"א צדקתך כהררי אל (תהלים לו:ז), ר' יודה בר' סימון צדקה שעשית עם נח בתיבה כהררי אל, ותנח התיבה על הרי אררט (בראשית ח:ד). ומשפטים שעשית עם דורו דיקדקת עמהם עד תהום רבה, ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה (שם ז:יא). ולא עוד אלא שהיזכרתו, לא לבדו הזכרתו, אלא הוא וכל מי שהיה עמו בתיבה, הד' דכת' ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה וג' (שם ח:א). ר' יהושע בן לוי סליק לרומי וראה שם עמודים של שייש מכורכים בקיטיות, בשרב שלא יפקעו ובצינה שלא יקרשו, וראה שם עני אחד מחצלת קנים מתחתיו ומחצלת של קנים מעל גביו. על העמודים קרא צדקתך כהררי אל (תהלים שם), הן דאת יהב את משפע, ועל העני קרא משפטיך תהום רבה (שם), אמ' הן דאת מחי את מדקדק. אלכסנדרוס מקדון אזל לגב מלכא קצי' לאחור הרי החושך. אזל לחדא מדינת' דשמא קרטיגנא והות כולה דנשין, ונפקין קדמיניה ואמרין ליה, אין את עבד עמן קרבה ונצח לן, שמך נפיק בעולם דמחוז דנשיא חריבת, ואין אנו עבדין עמך קרבה ונצחינך, שמך נפיק בעלמא דנשיא עבדן עמך קרבה ונצחן לך, ותוב לית את קאים קדם מלכו. מי נפק כתב על תרע פולי אנה אלכסנדרוס מקדון כמלך שטי הוינא עד דאתית לקרטיגנא מדינת' וילפית עיצה מנשיא. אזל לחדא מדינתא חורי דשמה אפריקי, ונפקון קדמוניה בחזורין דדהב וברימונין דדהב ובלחם דדהב. אמ' להון, מה דהבא מיתאכיל בארעיכון. אמרין ליה, ולא הוה לך כן בארעך דאתית לגבן. אמ' להון לא עותרכון אתיתי למיחמי, דיניכו אתית למיחמי. עד אינון יתיבין תמן, אתון תרין גוברין לדינה קדם מלכא. חד אמ' אנה חורבתה זבנית מהאי גברא, וגרפתה ואשכחית בה סימא, ואמרי ליה סב סימתך, דחורבתה זבנית וסימתה לא זבנית. וחרינה א', מרי, אנה כי זבינית להדין גוברה חורבת' וכל מה דאית בה זבינית ליה. קרא מלכא לחד מנהון, א' ליה, אית לך בר דכר, אמ' ליה אין. ולחרינה אמ' ליה, אית לך ברת נוקבה, אמ' ליה אין. אמר להון אזלון ואסבון דין לדין ויאכלון סימתה תריהון. שרי אלכסנדרו' מקדון תמה. א' ליה מה לך תמה, לא דנית טבית, א' ליה אין. א' ליה, ואילו הוה הדין דינא בארעכון מה הוויתון עבדין ליה, אמ' ליה מרים ראשה דדין וראשיה דדין, וסימתה סלקא לבי מלכ'. א' ליה ושימשה דנחא עליכון, א' ליה הין. ומיטרא נחית עליכון, אמ' ליה הין. אמ' ליה דילמא אית בארעכון בעיר דקיקא, א"ל הין. תיפח רוחיה דההוא גברא בזכות בעירה דקיקה שימשה דנחה עליכון ומיטרא נחית עליכון, בזכות בעיר' דקיקא אתון משתיזבין. ה"ה דכת' אדם ובהמה תושיע י"י (תהלים לו:ז), אדם בשביל בהמה תושיע י"י. אמרו ישר', רבון העולמים אדם אנחנו ובבהמה תושיענו, לפי שאנו נמשכין אחריך כבהמה, משכני אחריך נרוצה (שה"ש א:ד), כבהמה כך אנו נמשכים אחריך. לאיכן, דבי ר' אמרין לגן עדן, ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך (תהלים לו:ט), אמ' ר' אלעזר בר' מנחם עדנך אין כת' כאן אלא עדניך, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו. א"ר יצחק משפט אדם ומשפט בהמה. משפט אדם, וביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא יב:ג). ומשפט בהמה, ומיום השמיני והלאה ירצה וג' (ויקרא כב:כז).
1
ב׳[ב] ר' תנחומה פתח מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא (איוב מא:ג). ר' תנחומה פתר קרייה ברווק שהוא שרויי במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים. אמ' הקב"ה, עלי לשלם לו גמולו וליתן לו בן זכר. א"ר ירמיה בר' אלע' עתידה בת קול להיות מפוצצת על ראשי ההרים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, הד"ה דכת' כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (במדבר כג:כג), כל מי שפעל עים אל יבוא ויטול שכרו. ורוח הקודש אומרת, מי הקדימני ואשלם (איוב שם), מי קילס לפני עד שלא נתתי בו נשמה, מי מל לפניי עד שלא נתתי לו בן זכר, מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית, מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית, מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג, מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו חצר, מי הפריש לפניי פיאה עד שלא נתתי לו שדה, מי הפרי' לפני תרומה ומעשרות עד שלא נתתי לו גורן, מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה, שור או כשב או עז וג' (ויקרא כב:כז).
2
ג׳[ג] ר' יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו פתח ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח וג' (יחזקאל כט:טז), כת' שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים וג' (ישעיה ו:ב), בשתים יעופף (שם), לקילוס. בשתים יכסה פניו (שם), שלא להביט בשכינה. בשתים יכסה רגליו (שם), שלא יראו פני שכינה, דכת' ורגליהם ככף רגל עגל (יחזקאל א:ז), על שם ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון (שם כט:טז). תמן תנינן כל השופרות כשירין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן של עגל, על שם ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון (שם). ותנינן תמן, והרגת את האשה ואת הבהמה (ויקרא כ:טז), אם אדם חטא מה חטאת בהמה, אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידיה לפיכך אמ' הכת' תיסקל. ד"א שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שניסקל פלו' על ידיה, על שם ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון (יחזקאל שם). ותני מפני מה אמרו אין שוטה שותה בכוס של חברתה, שלא יהו הבריות אומ' בכוס הזה שתת חברתה ומתת, על שם ולא יהיה לבית ישראל למבטח מזכיר עון (שם). אף כן שור או כשב או עז כי יולד (ויקרא כב:כז), וכי שור נולד ולא עגל נולד, אלא משום דכת' עשו להם עגל מסכה (שמות לב:ח). לפי כך קראו הכת' שור ולא קראו עגל, שור או כשב או עז כי יולד (ויקרא כב:כז).
3
ד׳[ד] מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה (קהלת ג:טו). ר' יודה ור' נחמיה. ר' יודה אמ' אם יאמר לך אדם שאילו לא חטא אדם הראשון שהוא חי וקיים עד עכשיו, אמור לו, כבר הוא (קהלת שם), אליהו זכור לטוב שלא חטא אינו חי וקיים עד עכשיו. ואשר להיות כבר היה (שם), אם יאמ' לך אדם שהקב"ה עתיד להחיות את המתים, אמור לו, כבר היה (שם), לא כבר עשה כן על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל. ור' נחמיה אמ' אם יאמר לך אדם שהיה העולם כולו מים במים אמור לו, כבר הוא (שם), אוקיינוס אין כולו מים במים. ואשר להיות כבר היה (שם), אם יאמ' לך אדם שהק' עתיד לעשות את הים יבשה, אמור לו, כבר היה (שם), לא כבר עשה כן על ידי משה, ובני ישר' הלכו ביבשה בתוך הים (שמות יד:כט). ר' אחא בשם ר' שמע' בר חילפ' כל מה שהקב"ה עתיד לעשות לעתיד לבא כבר הקדים ועשה מקצת על ידיהם של צדיקים בעולם הזה. הקב"ה א' שאני עתיד להחיות את המתים, כבר עשה כן על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל. א' הקב"ה שאני עתיד לעשות את הים יבשה, לא כבר עשה כן על ידי משה, ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (שמות יד:כט). א' הקב"ה שאני עתיד לפקוח עיני עיורים (ישעיה לה:ה), לא כבר עשה כן, ויפקח אלהים את עיני הנער (מלכים ב' ו:יז). א' הקב"ה שאני עתיד לפקוד עקרות, לא כבר עשה כן, וי"י פקד את שרה (בראשית כא:א). א' הקב"ה והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך (ישעיה מט:כג), לא כבר עשה כן, נבוכד נצר לא מלך היה ולמי נשתחוה, לדניאל, הד"ה באדין מלכא נבוכד נצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגיד (דניאל ב:מו). והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג:טו). רב חונה בשם רב יוסף עתיד הקב"ה לתבוע דמן של נרדפים מיד רודפיהם. צדיק רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף רשע, והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף. אפי' את חוזר ואו' צדיק רודף אחר רשע, מכל מקום והאלהים יבקש את נרדף. תדע לך שהוא כן, שהרי הבל נרדף מפני קין, והאלהים יבקש את נרדף, וישע י"י אל הבל ואל מנחתו (בראשית ד:ד). נח נרדף מפני דורו, והאלהים יבקש את נרדף, ונח מצא חן בעיני י"י (שם ו:ח). אברהם נרדף מפני נמרוד, והאלהים יבקש את נרדף, אתה הוא י"י האלהים אשר בחרת באברם וג' (נחמיה ט:ז). יצחק נרדף מפני פלשתים, והאלהים יבק' את נרד', ויאמרו ראה ראינו כי היה י"י עמך וג' (בראשית כו:כח). יעקב נרדף מפני עשו, והאלהים יבקש את נרדף, כי יעקב בחר לו יה (תהלים קלה:ד). יוסף נרדף מפני אחיו, והאלהים יבקש את נרדף, ויהי י"י את יוסף ויהי איש מצליח (בראשית לט:ב). משה נרדף מפני פרעה, והאלהים יבקש את נרדף, ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וג' (תהלים קו:כג). ישר' נרדפים מפני אומות העולם, והאלהים יבקש את נרדף, ובך בחר י"י אלהיך להיות לו לעם סגולה וג' (דברים יד:ב). ר' יודה בר' סימון בשם ר' יוסה בר נהורי אף כאן שור נרדף מפני הארי, כשב מפני זאב, עז מפני נמר, א' הקב"ה לא תביאו קרבן לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפים, שור או כשב או עז כי יולד וגו' (ויקרא כב:כז).
4
ה׳[ה] עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי (מיכה ו:ג). א"ר אחא ענה בי וקבל שכר, ואל תענה ברעך ותקבל עליו דין וחשבון. א"ר שמואל בר נחמן בשלשה מקומות בא הקב"ה להיתוכח עם ישראל והיו אומות העולם שמחים, בשעה שא' לכו נא ונוכחה יאמר י"י (ישעיה א:יח), שמחו אומות אמרו היאך יכולים אילו להיתוכח עם בוראן, עכשיו הוא מכלה אותן מן העולם. וכיון שראה הק' שאומות העולם שמחים הפכה להם לטובה, אם יהיו חטאיכם כשנים וג' (שם), תמהו אומות העולם זו תשובה זו תוכחת, לא אתא אלא למתפוגגה עם בנויי. ובשעה שאמ' הקב"ה שמעו הרים את ריב י"י וג' (מיכה ו:ב), שמחו אומות העולם ואמרו היאך יכולים אילו להתווכח עים בוראן, עכשיו הוא מכלה אותן מן העולם. וכיון שראה הקב"ה שאומות העולם שמחים הפכה להם לטובה, עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי וג', עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וג' (מיכה ו:ג, ה). ובשעה שאמ' וריב לי"י עם יהודה וג' (הושע יב:ג), שמחו אומות העול' ואמרו עכשיו הוא מכלה אותן מן העולם. וכיון שראה הקב"ה שאומות העולם שמחים הפכה להם לטובה, בבטן עקב את אחיו וג' (שם ד). לאשה שהיתה קובלת על בנה לדיין, וכיון דחמת דיינא דהוה יתיב דאין וקטיל, אמרה אין מודעה אנה סורחניה דברי הדין לדיינא, כדון הוא קטיל ליה, מה עבדת, דרכת עד דחסל מדיניה, וכיון דחסל מדיניה אמ' לה מה סורחן הדין בריך עלך, אמרה ליה כד הוה במעיי בעטי, א' לה וכדון הוא עבד לך כלום, אמרה ליה לא, אמ' לה לית בהדה מילתא סורחן דכלום. תמהו אומות העולם אמרו זו תשובה זו תוכחת, זו אחר זו, לא אתא אלא למתפוגגא עים בנוי. ומה הלאיתיך (מיכה ו:ג), א"ר ברכיה למלך ששילח פרוז דוגמה שלו למדינה, מה עשו כל בני המדינה, נטלו אותה ועמדו על רגליהם ופרעו את ראשיהם וקראו אותה באימה וביראה ברתת ובזיע. כך אמ' הקב"ה לישראל, בניי, הדה קרית שמע פרוז דוגמה שלי הוא, לא הטרחתי עליכם, לא אמרתי לכם שתהו קורין אותה לא עומדים על רגליכם ולא פורעים את ראשיכם, אלא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וג' (דברים ו:ז). ד"א ומה הלאיתיך (מיכה ו:ג), א"ר יודה בר' סימון אמ' הקב"ה עשר בהמות טהורות מסרתי לך, שלש ברשותך ושבע שאינן ברשותך, אילו שהן ברשותך, שור שה כבשים ושה עזים (דברים יד:ד), ואילו שאינן ברשותך, איל וצבי ויחמור ואקו ודישון וג' (שם), לא הטרחתי עליכם, לא אמרתי לכם לעלות בהרים ולהתיגע בשדות ולהביא לפני קרבן מאילו שאינן ברשותך, אלא מאילו שברשותך והן גדילות על אבוסך, שור או כשב או עז כי יולד וג' (ויקרא כב:כז).
5
ו׳[ו] הן אתם מאין ופעלכם מאפע וגומ' (ישעיה מא:כד). הן אתם מאין, מן לא כלום, מליחה סרוחה. ופעלכם מאפע, ממאה פיעיות שאשה פועה בשעה שהיא יושבת על המשבר, תשעים ותשעה למיתה ואחת לחיים. תועבה יבחר בכם (שם), אע"פ שהתינוק הזה יוצא ממעי אמו מלוכלך ומטונף מלא רירים ודם, הכל מחבקים אותו והכל מנשקים אותו, וביותר כשהוא זכר. ד"א הן אתם מאין (שם), א"ר ברכיה לשון יוני הוא, כמה דאת אמ' אינא, חד, אינא אתם לי מאומות העולם. מאיין, מאותן שכתוב בהן, כל הגוים כאין נגדו (שם מ:יז). ופעלכם מאפע (שם מא:כד), א' ר' לוי כל פעולות טובות ונחמות שהק' עתיד לעשות עם ישר' אינן אלא בשכר פעיה אחת שפעיתם לפני בסיני ואמרתם, כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). תועבה יבחר בכם (ישעיה שם), אותה התועבה שכת' בה עגל מסכה (שמות לב:ד), מאותה התועבה הביאו לפני קרבן, שור או כשב או עז וג' (ויקרא כב:כז).
6
ז׳[ז] ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים (הושע ז:ג). וכי מה ראה בשור לעשותו ראש לכל הקרבנות, א"ר לוי למטרונה שיצא עליה שם רע מאחד מגדולי המלכות, ובדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש. מה עשה, עשה סעודה גדולה והושיב אותו האיש בראשם של מסובים. כל כך למה, להודיע שבדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש. כך לפי שהיו אומות העולם מונים את ישר' ואומרי' להם אתם עשיתם את העגל, ובדק הקב"ה בדברים ולא מצא בהם ממש, לפיכך נעשה שור ראש לכל הקרבנו', שור או כשב או עז וג' (ויקרא כב:כז).
7
ח׳[ח] ר' חונה ר' אידי בשם ר' שמואל בר נחמן, מוצלים היו ישר' מאותו המעשה, שאילו ישר' עשו את העגל היה להם לומר אלה אלהינו ישראל, אלא הגרים שעלו עמהם הם עשו את העגל, והיו מונים את ישר' ואומ' להם אלה אלהיך ישראל (שמות לב:ד). א"ר יודה בר' סימון כתוב ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו וג' (ישעיה א:ג), ולא הוון ידעין, אלא שדשו בעקב. ודכוותה, כי אויל עמי אותי לא ידעו (ירמיהו ד:כב), ולא הוון ידעין, אלא שדשו בעקב. ודכוותה, והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן וג' (הושע ב:י), ולא הוות ידעה, אלא שדשה בעקב.
8
ט׳[ט] שור, בזכות אברהם, ואל הבקר רץ אברהם (בראשית יח:ז). כשב, בזכות יצחק, וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וג' (שם כב:יג). עז, בזכות יעקב, לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים (שם כז:ט). מה הוא טובים, ר' ברכיה בשם ר' חלבו א' טובים לך וטובים לבניך, טובים לך שעל ידיהם את מקבל ברכות, וטובים לבניך שעל ידיהם מתכפר לבניך ביום הכיפורים, כי ביום הזה יכפר עליכם וגומ' (ויקרא טז:ל).
9
י׳[י] והיה שבעת ימים תחת אמו (שם כב:כז). ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי למלך שהיה נכנס למדינה והוציא כרוז ואמר כל אכסניים שישנן לא יראו פני עד שיראו פני מטרונא תחילה. כך אמ' הקב"ה לישראל בניי לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו השבת, שאין שבעה בלא שבת ואין מילה בלא שבת. א"ר יצחק משפט אדם ומשפט בהמה. משפט אדם, וביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא יב:ג). משפט בהמה, ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לי"י (שם כב:כז).
10
י״א[יא] ושור או שה אותו ואת בנו וג' (שם כח). ר' ברכיה בשם ר' לוי כת' יודע צדיק נפש בהמתו וג' (משלי יב:י). יודע צדיק נפש בהמתו, זה הק' שכת' בתורתו ואמ' לא תקח האם על הבנים (דברים כב:ו). ורחמי רשעים אכזרי (משלי שם), זה סנחריב הרשע דכת' ביה אם על בנים רוטשה (הושע י:יד). ד"א יודע צדיק נפש בהמתו (משלי שם), זה הקב"ה שהכת' בתורתו ואמר ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כב:כח). ורחמי רשעים אכזרי (משלי שם), זה המן הרשע דכת' ביה להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד (אסתר ג:יג). א"ר לוי אוי לרשעים שהן מתעסקין בעצות רעות על ישר', כל אחד ואחד או' עצתי יפה מעצתך. עשו א' שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו, ולא היה יודע שאביו פרה ורבה, אני איני עושה כן אלא יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה יעקב אחי (בראשית כז:מא). פרעה א', שוטה היה עשו שאמר יקרבו ימי אבל אבי וגו' (שם), ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו, אני איני עושה כן אלא עד דאינון דקיקין תחות כורסי אימהתהון אנא מחנק להון, הדה היא דכת' כל הבן הילוד היארה תשליכוהו וגו' (שמות א:כב). המן א' שוטה היה פרעה שא' כל הבן הילוד היארה תשליכוהו וכל הבת תחיון (שם), ולא היה יודע שהבנות נישאות לאנשים ופרות ורבות, אני איני עושה כן, אלא להשמיד להר' ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד (אסתר ג:יג). א"ר לוי אף גוג לעתיד לבא עתיד לומר כן, שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקין בעצות רעות על ישר', לא היו יודעין שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן אלא בתחילה אני מזדוג לפטרונן ואחר כך אני מזדוג להם, הד' דכת' יתיצבו מלכי ארץ ורזנים נוסדו יחד על י"י ועל משיחו (תהלים ב:ב). אומר לו הקב"ה רשע, לי באתה להיזדווג, חייך שאני עושה עמך מלחמה, הדה היא דכת' י"י כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע וג' (ישעיה מב:יג), ויצא י"י ונלחם בגוים ההם וג' (זכריה יד:ג).
11
י״ב[יב] וכי תזבחו זבח תודה לי"י לרצונכם תזבחו (ויקרא כב:כט). ר' פנחס ר' לוי ר' יוחנן בשם ר' מנחם דגלייא לעתיד לבוא כל הקרבנות בטילות וקרבן תודה אינו בטל לעולם, כל ההודיות בטילות והודיית תודה אינה בטילה לעולם, הד' דכת' קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את י"י צבאות כי טוב כי לעולם חסדו (ירמיה לג:יא), אילו ההודיות. ומביאים תודה בית י"י (שם), זה קרבן תודה. וכן דוד או' עלי אלהים נדריך אשלם (תהלים נו:יג) תודה לך אין כת' כן, אלא אשלם תודות לך (שם), הודייה וקרבן תודה. חסלת.
12
