פתיחה לחכמת הקבלה ל״דPetichah LeChokhmat HaKabbalah 34
א׳לד) ונתבאר שהאור פנימי והאור מקיף שניהם קשורים במסך, אלא בפעולות הפוכות זה לזה, ובה במדה שהמסך ממשיך חלק מאור העליון לפנימיות הפרצוף על ידי האור חוזר המלבישו, כן הוא מרחיק את אור מקיף מלהתלבש בהפרצוף. ומתוך שחלק האור הנשאר מבחוץ, לאור מקיף, גדול הוא מאוד, מפאת המסך המעכב עליו מלהתלבש באדם קדמון, כנזכר לעיל באות ל"ב, על כן נבחן שהוא מכה במסך המרחיק אותו, במה שהוא רוצה להתלבש בפנימיות הפרצוף.
1
ב׳ולעומתו נבחן גם כן, אשר כח העביות וקשיות שבמסך מכה באור מקיף, הרוצה להתלבש בפנימיותו, ומעכב עליו, על דרך שהוא מכה באור העליון בעת הזווג. ואלו ההכאות שהאור מקיף והעביות שבמסך מכים זה בזה מכונים ביטוש האור מקיף באור פנימי. אמנם ביטוש זה נעשה ביניהם רק בגוף הפרצוף, כי שם ניכר ענין התלבשות האור בכלים המשאיר את האור מקיף מחוץ לכלי. מה שא"כ בעשר ספירות דראש, שם אינו נוהג ענין הביטוש הזה, כי שם אין האור חוזר נחשב לכלים כלל, אלא לשרשים דקים לבד, ומשום זה אין האור שבהם נחשב לאור פנימי מוגבל, עד להבחין באור הנשאר מבחוץ בחינת אור מקיף.
2
ג׳וכיון שאין הבחן הזה ביניהם, לא שייך הכאה דאור פנימי ואור מקיף בעשר ספירות דראש. אלא רק אחר שהאורות מתפשטים מפה ולמטה לעשר ספירות דגוף, ששם מתלבשים האורות בכלים, שהם העשר ספירות דאור חוזר שמפה ולמטה, על כן נעשה שם הכאה בין האור פנימי שבתוך הכלים ובין האור מקיף שנשאר מבחוץ, כנזכר לעיל.
3