ראשית חכמה, פרק דרך ארץ, הקדמהReshit Chokhmah, Chapter of Ethics, Introduction
א׳בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך (משלי ג, ו), גרסינן במסכת ברכות (דף סג ע"א) דרש בר קפרא אי זו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה הוי אומר דרך ארץ, שנאמר (משלי ג, ו) בכך דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.
1
ב׳וגרסינן במסכת סוטה בפרק קמא (דף ה ע"ב) אמר רבי יהושע בן לוי כל המיישר אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים נ, כג) ושם דרך אראנו בישע אלהים. וגרסינן בויקרא רבה (ט, ג), מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך בא אדם אחד משופע ביותר (פירוש עשיר), אמר ליה בעית לאיתקבלא גבן, אמר ליה מה דאהני לך, הכניסו לתוך ביתו, בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו, בהגדה ולא מצאו, אמר ליה תיב ובריך, אמר ליה יברך ינאי בביתיה, אמר ליה אית בך אמר מה דאמינא לך, אמר ליה אמור, אמר ליה אכול כלבא פתיה דינאי, אמר ליה למה זכית דתיכול על פתורי, אמר ליה מימי לא שמעתי מלה בישא וחזרתיה למריה, ולא שמעית תרין דמתקשין דין לדין ולא הבאתי שלום ביניהם, אמר ליה כל כי האי דרך ארץ אית גבך וקריתך כלבא, קרי עליה ושם דרך אראנו בישע אלהים.
2
ג׳וגרסינן באבות דרבי נתן רבי אלעזר אומר יהיו לך שתי ידות, אחת בתורה ואחת בדרך ארץ, שכל מי שאינו לא במקרא ולא בדרך ארץ אין זה מן הישוב. אמר ר"ש בר נחמני כ"ו דורות קדמה דרך ארץ לתורה, הדא הוא דכתיב (בראשית ג, כה) לשמור את דרך עץ החיים, דרך זו דרך ארץ, החיים זו התורה, וכל מי שהוא זהיר בדרך ארץ זוכה לראות בנחמה שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלהים.
3
ד׳וגרסינן במסכת מכות (דף י ע"ב) אמר רב הונא אמר רבי יוחנן מצינו מן התורה מן הנביאים מן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, מן התורה מנין דכתיב (במדבר כב, יב) לא תלך עמהם, קום לך אתם (שם כב, כ). מן הנביאים מנין, דכתיב (ישעיה מח, יז) אני יי' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך, מן הכתובים מנין [דכתיב] (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן.
4
ה׳וגרסינן בברכות (דף יז ע"א) מרגלא בפומיה דרבי מאיר, גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת דרכי ולשקוד על דלתות תורתי, נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי, שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועון, ואני אהיה עמך בכל מקום. מרגלא בפומיה דאביי, לעולם יהא אדם ערום ביראת שמים, ויהיה משיב חמה, ומרבה שלום עם כל אדם, עם חבריו ועם אחיו ועם קרוביו, כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה ומתקבל על הבריות, ואפילו נכרי בשוק. מרגלא בפומיה דרבא, תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו וברבו או במי שהוא גדול ממנו בחכמה, שנאמר (תהלים קיא, י) ראשית חכמה יראת יי' וגו'. לפיכך צריך אדם להיות בו יראת שמים ודרך ארץ כדי שיהיה רצוי לכל אדם וכדי שתהא רוח הבריות נוחה הימנו.
5
ו׳וגרסינן במסכת שקלים (ירושלמי פ"ג ה"ב) חייב אדם לצאת ידי שמים וידי הבריות, מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים, מן התורה מנין, שנאמר (במדבר לב, כב) והייתם נקיים מיי' ומישראל. מן הנביאים מנין, שנאמר (יהושע כב, כב) אל אלהים יי' הוא יודע וישראל הוא ידע. מן הכתובים מנין, שנאמר (משלי ג, ד) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
6
ז׳וכל מי שהוא זהיר בדרך ארץ ומעורב עם הבריות זוכה ומאריך ימים, כדגרסינן במסכת מגילה (דף כז ע"ב) שאלו תלמידיו את רבי ינאי במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא השתנתי בתוך ד' אמות של תפלה, ולא כניתי שם רע לחבירי, ולא בטלתי מקדוש היום, אימא זקנה היתה לי פעם אחת מכרה כיפה שעל ראשה והביאה לי יין לקדוש היום, תאנא כשמתה הניחה לו שלש מאות גרבי יין, וכשמת הוא הניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין.
7
ח׳שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא עשיתי מבית הכנסת קפנדריא, ולא פסעתי על ראשי עם הקדש, ולא נשאתי כפי בלא ברכה. שאלו תלמידיו את רבי פרידא במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא קדמני אדם לבית הכנסת, ולא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה, ולא ברכתי לפני כהן.
8
ט׳שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכתי ימים, אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חבירי, ולא עלתה על מטתי קללת חבירי וותרן בממוני הייתי. שאל רבי עקיבא את רבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים, אמר לו מימי לא קבלתי מתנות, שנאמר (משלי טו, כז) ושונא מתנות יחיה, ולא עמדתי על מדותי, וותרן בממוני הייתי.
9
י׳שאל רבי אמי את רבי יהושע בן קרחה במה הארכת ימים, אמר לו קצת בחיי, אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך, אמר לו מימי לא נסתכלתי בצלם אדם רשע, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אסור להסתכל בדמות אדם רשע, שנאמר (מל"ב ג, יד) לולי פני יהושפט אני נושא וגו'.
10
י״אוגרסינן בבבא מציעא (דף נח ע"ב) אמר רבי חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה, הכל סלקא דעתך, אלא כל היורדין לגיהנם עולים חוץ משלשה שיורדין ולא עולין, ואלו הן, המכנה שם לחברו, והמלבין פני חברו ברבים, והבא על אשת איש. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן נוח לו לאדם שיבא על אשת איש ואל ילבין פני חברו ברבים, והבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא, אבל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.
11
י״באמר מר זוטרא בר טוביה, ואמרי לה אמר רב הונא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחאי, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים מנא לן מתמר, שנאמר (בראשית לח, כה) היא מוצאת, פירוש כשהיתה יוצאת לישרף במאמר יהודה, היתה יכולה לומר מיהודה אני הרה, והיה מתבייש, וכדי שלא יתבייש מסרה עצמה לשרפה כדי שלא תלבין פניו ברבים, ולא פרסמה הדבר אלא אמרה לאיש אשר אלה לו, לפיכך נצלה מן השריפה, ויצאו ממנה שלשה בנים שניצלו מן השריפה חנניה מישאל ועזריה.
12
י״גדרך ארץ נחלקת לד' שערים, השער הא' דרך ארץ הראוי להתנהג בה תלמיד חכם. השער השני הראוי לנהוג בה הזקנים. הג' הראוי לנהוג בה שאר העם. השער הד' הראוי לנהוג בה הנשים.
13