ראשית חכמה, פרק המצות ה׳Reshit Chokhmah, Chapter of Mitzvot 5
א׳בהדור המצוה
1
ב׳חייב כ"א לעשות מצוה מן המובחר, רצה לומר שיבחר הטוב והנאה והשלם שבאותו מין שנעשית ממנו המצוה, כמו שהיו בוררין העומר ושתי הלחם מהארץ השמנה והנבחרת.
2
ג׳וחייב אדם לעשות המצוה בתכלית הנוי והשלימות, ותניא (שבת דף קלג ע"ב) זה אלי ואנוהו (שמות טו, ב), התנאה לפניו במצות לולב נאה, סוכה נאה, שופר נאה, טלית נאה, ויכתוב ספר תורה לעצמו לשמו בקולמוס נאה בדיו נאה בלבלר אומן. ומצוה לאגוד הלולב, מאי טעמא משום זה אלי ואנוהו (סוכה דף יא ע"ב).
3
ד׳וגרסינן בפרק קמא דבבא קמא (דף ט ע"א) להידור מצוה עד שליש. וגרסינן במסכת פאה (ירושלמי פ"א ה"א) לקח אדם מצוה ומצא אחרת נאה הימנה עד כמה מטריחין עליו עד שליש, כגון אם נזדמנו לו שני לולבין ואחד הדור מן השני יוסיף שליש בדמים ויקנה את ההדור. איבעיא להו שליש מלגאו או שליש מלבר, כי אם היה לולב בסלע יוסיף שליש מבפנים ויקנה ההדור בסלע ושליש, או אם היה בשני שלישי סלע יוסיף שליש מבחוץ ונמצא קונהו בסלע, תיקו. במערבא אמרי משמיה דרבי זירא, עד שליש צריך להוסיף משלו, כלומר מיגיעו, ודוחק את חייו כדי להדר המצות, כי לחם חקו ודי חייו נקרא שלו, שהקדוש ברוך הוא הבטיח כל בריה בלחם חוקה, שנאמר (תהלים קלו, כה) נותן לחם לכל בשר, מכאן ואילך של הקדוש ברוך הוא, כלומר אם זימן לו הקדוש ברוך הוא ממון יותר על צרכו והוא מושפע בנכסים יוסיף על שליש, וזהו של הקדוש ברוך הוא, ואם אינו מושפע בנכסים חייו קודמין, ודיו בתוספת שליש. ואין לו לאדם להניח מעשות המצוה בשביל דמיה שהרי רבן גמליאל לקח הלולב באלף זוז (סוכה דף מא ע"ב). וגרסינן במסכת חולין (דף פח ע"ב) בענין כסוי הדם, היה במקום שאין לו עפר ושחט, שוחק דינר ומכסה בו. היה מהלך בספינה ואין לו עפר, שורף טליתו ומכסה באפרו. וצריך העושה מצוה שיראה לכל שהיא חביבה עליו ושאינו קץ בה.
4