ראשית חכמה, פרק המצות ו׳Reshit Chokhmah, Chapter of Mitzvot 6
א׳בזריזות לקיים המצוה באיברים ובהרגשות
1
ב׳כדגרסינן בסוף מסכת מכות (דף כג ע"ב) דרש רבי שמלאי, תרי"ג מצות נאמרו בסיני, שס"ה מצות לא תעשה כנגד ימות החמה, ורמ"ח מצות עשה כנגד אבריו של אדם. רמז בכאן שהבורא יתברך ברא לאדם מסעדים ומשרתים לשרתו ולהשלים חפציו, והם אבריו והרגשותיו, ופקד עליו לקיים מצותיו, והזהירו שלא להשתמש בהם בדבר עבירה, ואם ישמור הוא וישתמר במה שנצטווה ישמרם לו הקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים לד, כא) שומר כל עצמותיו וגו'. וגרסינן במדרש אמר הקדוש ברוך הוא לישראל שמרו רמ"ח מצות עשה שמסרתי לכם, ואני אשמור רמ"ח אברים שבכל אחד ואחד מכם, הדא הוא דכתיב (משלי ד, ד) שמור מצותי וחיה. וגרסינן בברכות ירושלמי (פ"ד ה"ג) אמר רבי סימון י"ח ברכות כנגד י"ח חוליות שבשדרה, שבשעה שאדם עומד בתפלה צריך לשוח בכלם, שנאמר (תהלים לה, י) כל עצמותי תאמרנה וגו'.
2
ג׳ואם עבר אדם ושינה רצון הבורא יתעלה ונשתמש בהם בדבר עברה ישנו הם את טעמם ויבטלו את פעולותיהם ותנועתם, כמו שאירע לירבעם כששלח ידו על הנביא אשר בא מיהודה בדבר יי' בית אל, שנאמר (מל"א יג, ד) וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשוהו ותיבש ידו וגומר.
3
ד׳והמקיים המצות המיוחדות לאחד מאבריו ופירש מן העברות הנעשות בו נתקדש אותו אבר, וגרסינן במנחות שילה קדשים קלים נאכלים בו בכל הרואה, מה שאין כן בירושלים, כלומר יש יתרון לשילה על ירושלים, שהקדשים קלים אינם נאכלים בירושלים אלא לפנים מן החומה, ובשילה נאכלים בכל מקום שצופין אותו, ונתנו טעם לדבר מפני שהיתה בחלקו של יוסף, וזכה למעלה זו מדה כנגד מדה, לפי שלא זן עיניו מן העבירה, אמר רבי אבהו בן פורת יוסף וגו' (בראשית מט, כב) עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו תבא ותנחל מקום שאוכלין קדשים בכל עין.
4
ה׳ואם חס ושלום עבר אדם עברה באחד מאבריו הרי אותו אבר בעצמו לוקה, דתנן בסוטה בפרק קמא (מ"ח) שמשון הלך אחר עיניו, שנאמר (שופטים יד, ג) כי היא ישרה בעיני, לפיכך נקרו פלשתים את עיניו. אבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו. ובענין סוטה (דף ח ע"ב) במדה שאדם מודד בה מודדין לו, היא קשטה פניה לו, לפיכך פניה מוריקות. היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות. היא קבלתו על בטנה לפיכך בטנה צבה. וביום הדין אבריו של אדם מעידים בו, שנאמר (ישעיה מג, יב) ואתם עדי נאם יי' (חגיגה דף טז ע"א).
5
ו׳והמקיים המצות באברים והרגשות לבו, שמח תמיד בעשייתן כדגרסינן במדרש ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך (תהלים עא, יד), אמר רבי שמעון בן יוחאי בא וראה שאין חביב לאדם מבניו, ורואה דם בנו שנשפך במילה ומקבל עליו בשמחה.
6