שו"ת בני בנים, חלק ראשון כ״גResponsa Benei Banim, Volume I 23
א׳צורת הפתח מעל גדר תיל
1
ב׳וכיון שכבודו עוסק במחיצות בתנאי צבא ארשום מה שנשאלתי מהרבנות הצבאית בחודש שעבר בענין גדרות התיל שאינן מחיצות לא שתי ולא ערב וכמו שכבודו מצא בבדיקה*(הג"ה) כיון שהחוטים מרוחקים יותר מג' טפחים זה מזה. ואף על פי שאין הגדי יכול להזדקר שם מרוב תסבוכת החוטים מכל מקום לא פלוג, ושלא כמו שרשם בחוברת אחת בשם דברים בעל פה מגדול אחד, ועיין בספר גליוני הש"ס במסכת ערובין דף ט"ז., שבקשו לתקנן על ידי משיכת חוט צורת הפתח מעל גבן. ודעת מהרי"ל בליקוטים היא שעץ הקבוע למטה מצורת הפתח לרוחב הלל צורת הפתח אינו פוסל דהוי סתימה טפי, אלא ששאלו לדעת שו"ת הר צבי חלק ב' סימן כ' שכתב שההיתר הוא רק כשקדמה צורת הפתח לסתימה אבל לא כשקדמה הסתימה לצורת הפתח ולפי זה בנדון גדרות התיל צריך לפרצן תחילה ולבנות צורת הפתח ואחר כך להחזיר את התיל, והשאלה היתה האם צריך לפרוץ את כל התיל או האם מועיל לפרוץ רק לאורך ד' טפחים שהוא שעור פתח. לע"ד בודאי אינם צריכים לפרוץ את כל אורך התיל, וראיה משו"ת הר צבי שם סימן י"ח אות י' שמדבר באילנות הנטועים תחת צורת הפתח שאינם פוסלים ושם בודאי האילנות קדמו לצורת הפתח, ועל כרחך כיון ששם נשאר מקום פנוי אין פסול במה שצורת הפתח היתה סתומה בחלקה מעיקרה. ואף על פי ששם באות ד' הביא דעת מהרי"ל ולא הזכיר התנאי שכתב אחר כך שתקדם צורת הפתח לסתימה ואם כן בסימן כ' חזר בו מזה, אין לאמר שחזר גם ממה שכתב בענין אילנות כי אין הכרח לאמר כן, ואם לא תאמר הכי אין לך ערוב כשר בכל עיר ועיר שאינו עובר מעל גבי עצים. ועוד שבעיקר לשון המהרי"ל אינו משמע כשו"ת הר צבי, כי כתוב שם חצר היה כולה לכרם והקיפוהו בצורת הפתח מג' צדדים והיה שם למטה מצורת הפתח עץ א' מחובר לרוחב הפתח שהיו גפנים קשורים בו וכו' עכ"ל המהרי"ל ומשמע שהעץ קדם לצורת הפתח שלכן כתב שהיה שם עץ אחד ושהיו גפנים קשורים בו.
2
ג׳ובספר חזון איש הלכות ערובין סימן ו' אות י"ט אסר צורת חפתח שכולה סתומה על ידי מחצלת ואין שם פתח ד' על י' טפחים בין למעלה בין למטה, אבל נראה שאינו ענין לכאן, שלא אסר אלא במחצלת שהיא מחיצה אלא שחסר בה שעור מחיצה וכן כל שתי וערב בפחות מג' טפחים שדינם כלבוד שפיר ממעט חלל צורת הפתח, מה שאין כן חוטי תיל האלה שאינם קרובים ג' טפחים זה לזח אינם מצטרפים ואינם ממעטים. וחזרנו לדין המהרי"ל, ובשו"ת דובב מישרים חלק א' סימן ג' דייק מהתוספות שלא כמהרי"ל והיא מחלוקת אחרונים והמנהג להקל.
3
ד׳עוד היה מעשה לפני ה' שנים בגדרות תיל בישוב אחד שהיו מחיצות ערב בלא שתי, והיו חוטי תיל אחרים פרוסים באלכסון באופן שלעומד בקצה נראה כשי"ן הפוכה של ג' גדרות מחוברות בראשן, והחוטים בכל גדר היו רחוקים אחד מן השני יותר מג' טפחים, אבל החוטים שהיו באלכסון היו מכוונים כנגד החללים שבגדר באמצע. כיון שהחוטים האלו רחוקים יותר מג' טפחים מהחוטים באמצע אינם מצטרפים ואין כאן מחיצה, אבל אילו היו ב' גדרות עומדות זו מול זו פחות מג' טפחים נחשב הכל לגדר אחת וחוטי האחת משלימים לשניה. ולא הוצרכתי לכתוב דבר זה אלא מפני שרב מובהק אחד כתב לי שאינם מצטרפים אף כשאין ג' טפחים בין אחד לשני עכ"ל ולא כתב טעם לדבר ואיני יודע מנין לו, ושוב ראיתי בספר חזון איש סימן י"ג אות ד' שכתב שמצטרפים.
4
ה׳יהודה הרצל הנקין
5
ו׳רב אזורי
6