שו"ת בני בנים, חלק ראשון ל״אResponsa Benei Banim, Volume I 31
א׳הנקה ומניעת הריון
1
ב׳ב"ה, י' אלול תשל"ז
2
ג׳לרב אחד
3
ד׳ראיתי בקונטרסו הנפוץ "פרדס רמונים" שכבודו כתב "בזמן הגמרא נדחתה חזרת הווסת בדרך כלל עד ל־24 חדשים מתחילת ההריון. המנהג הרווח אז של הנקת הוולד למשך שנתיים שמשה גורם נוסף בעכובו של הווסת. בימינו, על כל פנים, אפילו אצל אמהות מניקות מתחיל ווסת סדיר תוך שישה חדשים מהלידה. רמות התזונה והבריאות המשופרות של דורינו הקטינו את הקשיים הגופניים שבהריון, בלידה ובהנקה. האם המינקת, כמו האמא שאינה מיניקה, חייבת איפא, לשמור את כל הלכות נדה...".
4
ה׳דברים אלה אינם נכונים, וכנראה כבודו אינו מכיר נשים מניקות זולת אותן המאכילות את התינוק גם בקבוקי חלב ומיץ ופירות בצד ההנקה כבר בשבועות וחודשים הראשונים שאצלן באמת חוזר הווסת במוקדם. אבל נשים המניקות באופן בלעדי במשך ששה החדשים הראשונים ועל ידי כך מייצרים גופיהן חלב בשפע, ורק אחרי ששה חדשים מוסיפות מאכלים אחרים בצד ההנקה אבל ממשיכות להניק כרצון התינוק, לרוב אין נשים אלה חוזרות לווסתן עד לשנה או שנתיים כבימי הגמרא ולא נשתנו הזמנים, והדברים אינם קשורים לרמת התזונה אלא להורמונים שבגוף האשה. מציאות זו מפורסמת וכן ראיתי באשתי ושמעתי בהרבה נשים מניקות אחרות, ורק בארה"ב עד לפני עשור שנים כמעט ששכחו את תורת ההנקה אבל לאחרונה גם שם התחילו לחזור אליה.
5
ו׳לכן ראוי לכבודו לתקן את הדברים בהוצאת קונטרסו לעתיד ובפרט כיון שכתב בו במקום אחר "בדרך כלל, רק צורך בריאותי של האשה, גופני או נפשי, יכול להשפיע על התנגדות ההלכה לכל אמצעי המניעה" של ההריון. לפי הנראה דבריו אלה הם על פי שו"ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק ראשון סימן ס"ד שכתב שלא ראה למי שמתיר לאשה למנוע הריון זולת במקום סכנה. ברם שאלתי וראיתי כמה פעמים שהגאון מו"ז הרי"א הענקין זצלה"ה התיר הלכה למעשה לנשים למנוע הריון בשמוש באמצעים המותרים כשלעצמם למשך שנתיים ויותר אחרי לידת ולד חי, וכן שמעתי בארץ ישראל שהורה כן גדול אחד [הערות ותיקונים: נ.ב., וכן מורה הגרי"י רודרמן (שליט"א) [זצ"ל]], והרבה נוהגים כן.
6
ז׳אבל כיון שדעת כבודו כדעת חותנו הגרמ"פ שליט"א שוב לא נותר לדעתו אופן מניעת הריון אלא על ידי ההנקה ולכן ראוי לו לפרסם שהדבר מועיל גם היום. ובודאי המצב של היום שנשים עוברות רוב שנותיהן כל חודש בראית נדות לא היה נשמע כמותו בימי התנ"ך והתלמוד, שכיון שהיו יולדות כמה וכמה וולדות ומניקות בין כל אחד ואחד הרי היו עוברות חמש עשרה ועשרים שנה מבלי להיות טמאות זולת אחרי הלידות וראית נדות פעמים בודדות. וגם לא היו יולדות יתר על המדה [הערות ותיקונים: נ.ב., בספר חסידים סי' תשצ"ב כתב על כל דברים שאין רגיל להיות צריך להתחנן עליו וכו' אם ילדה שנים בתוך שנה משום עין רעה עכ"ל. ועיין בספרי זוטא פר' נשא על הכתוב ונזרעה זרע ר' יהודה אומר היתה יולדת לשתי שנים תלד בכל שנה עכ"ל ומשמע דהוי ברכה, וי"ל דדרך נס שאני] שהיכן מצינו שהיו להן עשרה בנים ויותר, וכן מליצת הכתוב עד עקרה ילדה שבעה [הערות ותיקונים: נ.ב., ובמגילת רות פרק ד' טובה לך משבעה בנים עכ"ל] וכן חנה ושבעת בניה בתלמוד ולא יותר מזה. ועשרת בני פפא שבהדרן למסכתות אינם מאותו איש כמו שהביא האשכול בשם רב האי גאון.
7
ח׳וריבוי הווסתות יש בו הרבה מכשולים לזוגות צעירים היום כמובן וכן רבוי הלידות יתר על המדה ולכן ראוי לפרסם שאינו מצב הכרחי. וכבר כתבתי שהיום יותר נשים מניקות והן הצעירות המושכלות יותר דוקא, ותבוא עליהן ברכה כי הדבר בריא לולד ולאם.
8
ט׳יהודה הרצל הנקין
9
י׳רב אזורי
10