שו"ת בני בנים, חלק ראשון ל״בResponsa Benei Banim, Volume I 32
א׳הזרעה מלאכותית והוצאת זרע לבדיקה
1
ב׳ב"ה, ג' כסלו תשל"ה
2
ג׳לרב אחד
3
ד׳הדבר שאמרתי לו אינו דבר חדש, וכבר דברו בו בשו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן רס"ח, עמק הלכה להר"י בוימל חלק א' סימן ס"ח, זקן אהרן חלק ב' סימן צ"ז, יביע אומר חלק ב' חלק אבן העזר סימן א', אגרות משה חלק אבן העזר חלק ראשון סימן ע"א וחלק שני סימן י"א, מן הספרים אשר אצלי, ועוד הרבה כאלה. ודנתי בו עם מו"ז הגאון זצלה"ה ואצלו עיקר החשש היה למהימנותם של הרופאים שאכן הזרע יהיה של הבעל.
4
ה׳ומה שכבודו כתב שהזוג הם רק ג' שנים אחרי הנשואין, אמת שהמהרש"ם החמיר להצריך עשר שנים והסכים לזה ביביע אומר אבל שאר האחרונים לא הזכירו תנאי זה. ומה טוב אם אפשר לעמוד בכך אבל תלוי באופים של בני הזוג, והחכם עיניו בראשו למנוע תקלות בדבר שאינו מעיקר הדין.
5
ו׳ובענינים אלה חידש בשו"ת אגרות משה שאיסור של לא תנאף בין ביד בין ברגל שבמסכת נדה דף י"ג עמוד א' הוא איסור נפרד מהשחתת זרע ולכן אסר להוציא זרע ביד אפילו אם אינו לבטלה כגון שרוצה בו לבדיקה או להזריעו ברחם אשתו. אבל כל האחרונים לא הזכירו דבר זה, בנוסף למשמעות רש"י שם שהינם אותו האיסור, ועוד שבשלמא יד אבל רגל מה עניניה לגבי אדם המנאף עם עצמו [הערות ותיקונים: נ.ב., באור זרוע חלק א' סימן קכ"ד פרש שאגב יד נקט רגל, אבל גם הוא פרש בשם הרשב"ם שהיינו הך הוצאת זרע לבטלה]. ולע"ד כוונת התנא דבי רבי ישמעאל היא על שנים המנאפים זה עם זו אף שלא על ידי ביאה, ושוב ראיתי כן בהגהות יעב"ץ שפרש שהוא דרך אברים כלהלן בגמרא שם*(הג"ה) וכן הוא בפרוש המשניות למסכת סנהדרין פרק ז' ומי שבא דרך אברים בערוה וכו' זה המעשה מן הזנות קורין אותן חכמים ע"ה מנאפין ביד וברגל עכ"ל.. ואף על פי שהסמ"ק במצוה רצ"ב הביא המימרא לענין השחתת זרע לפי מה שהגיה שם באמרי יהוסף, עדיין בסמ"ק אין זה איסור נפרד מהשחתת זרע. וכן הגמו"ז זצלה"ה רשם סימן שאלה בספר שו"ת אגרות משה שלו בצד אותו סעיף.
6
ז׳על כל פנים בשאלת הוצאת זרעו של הבעל הסכימו רבים ושלמים להלכה. ורק בענין בן הנדה דברו באריכות ומסקנת התשובות שהבאתי שאין כאן בן הנדה, ובשנתון נועם כרך א' האריכו בזה והרבה חששו לזה אבל גם הם הודו להיתר כשאין עצה אחרת, וגם טרם ראו את שו"ת אגרות משה שיצא לאור רק אחר כך שהתיר בפשיטות בענין זה. ולא באתי לעשות מעשה עד שיבורר הצד הרפואי לפי דעת שני מומחים כהוראת האחרונים ואחר כך לדון בו מחדש, וגם לברר אם לא ניתן לעכב ביוץ האשה על ידי הורמונים, אבל הצד ההלכתי הוא כאשר כתבתי לע"ד.
7
ח׳יהודה הרצל הנקין
8
ט׳רב אזורי
9