שו"ת בני בנים, חלק שני, מאמרים ד׳Responsa Benei Banim, Volume II, Essays 4
א׳פני הדור כפני הכלב
1
ב׳במסכת סוטה דף מ"ט אמרו בעקבות משיחא וכו' פני הדור כפני הכלב וכו' עכ"ל. אופי הכלב הוא שאם האדם מוכר לו הכלב מקבלו בנחת, ואילו זר שאינו מוכר לו מקבלו בנביחה ובנשיכה, ואין זה מענינו של הכלב להבחין בין אציל לגס או בין חכם לכסיל או בין טוב לרע אלא רק בין מי שמוכר לו לבין מי שאינו מוכר. וזוהי שיטת ה"שלנו" אונדזע"ר בלע"ז, וניתן כמה דוגמאות:
2
ג׳הנה לך ישיבה שתלמידיה לפעמים נשאלים לבעל הוראה, אבל אין הוא מוזמן לשאת שם דבר תורה כיון שאינו נמנה על בוגרי הישיבה, וזוהי שיטת ה"שלנו". אמנם השיטה נפוצה בהרבה תחומים, ולדוגמה מארגני ימי עיון בהלכה או כינוסים בתשבע"פ וכיוצא בהם שמזמינים כמרצים את המקורבים להם ולאו דוקא הידועים כמומחים בנושאים שדנים בהם, וממילא האמת נעדרת כדסמיך לה במסכת סנהדרין דף צ"ז.
3
ד׳ואין צורך לאמר להבחר לתפקידים ולמשרות. לפנים בישראל לפעמים נתיעצו בגדולים ושלחו להזמין את הראוי לתפקיד, אבל היום כשיש בחירות מי שאין לו מיודעים בין הבוחרים אינו נחשב, והמפלגות תומכות באנשים שלהן והאמת נעדרת. ובכמה ערים גדולות אין גדלות בתורה תנאי לרב אלא הרב הוא תנאי לגדלות בתורה כביכול. בחו"ל שרוב הרבנים שם הם רבני בתי כנסת ליתא לספחת זו כי מי יכול להתפאר במשרתו, וממילא מי שיוצא לו מוניטין כת"ח בדרך כלל הוא ראוי לכך, אבל בא"י מי שנבחר למשרה רמה מתפרסם כגאון בתוקף תפקידו. וזהו הפך ענין גדול מרבן שמו, כי מי שאין לו תואר משרה ובכל זאת מתפרסם כגדול חזקה עליו שראוי לכך מה שאין כן מי שמתפרסם עקב היבחרו. כלי התקשורת מנוצלים כדי להכתיר נבחרים בתוארים לא להם והצבור בער לא ידע, ובעתונים ובשבועונים מעלים רבנים מרב לרה"ג לרב הגאון לג"ר והוא שקר מוסכם, ופני הדור כפני הכלב והאמת נעדרת.
4
ה׳ומגיעה שיטת ה"שלנו" לכדי בזיון התורה, כי בעתונים הדתיים והחרדיים מכתירים בתוארים אותם רבנים המקורבים להם לעומת רבנים אחרים ואפילו כשהאחרונים גדולים מהראשונים. ועוד שמלעיזים ולועגים, ואפילו לא היו לועגים אלא לחילונים אין זו מדה, שאף כי מצוה להלעיז על הרשעים מכל מקום לעשות כן תדיר מסיח את דעת האדם מעוונות עצמו, אטו כשבא לפני בית דין של מעלה שואלים אותו האם שמר יותר מצוות מהחילונים. ולכן בעלי אותם העתונים הם בגדר המונעים את הרבים מלעשות תשובה.
5
ו׳ותרתי את נפשי להבין למה בדורות אלה מבזים ומשפילים גאונים וצדיקים, ואפילו יראים ושלמים מבזים יראים ושלמים אחרים ל"ע. אמנם גם זה מפני שיטת ה"שלנו", כי בתשובה דנתי בהאם גדולי הדורות יכולים לטעות בהנהגה, ברם מי שסובר שאינם יכולים לטעות אזי אם רואה גאון וצדיק שטועה טעויות חמורות (לפי דעת המבקר) בהכרח להורידו מגדלותו ומצדקתו, שהרי אם באמת היה מגדולי הדור לא היה יכול לטעות. ולחילופין מזייפים ומשמיטים מכתבי גאונים וצדיקים שהלכו לעולמם להתאימם לדעות "שלנו" ועוברים על חרם הקדמונים שלא להגיה. ואילו ידעו שתיתכן מחלוקת או שהטעות מצודתה פרוסה על כל החיים, היו מכבדים גדולי הדור או של דורות קודמים גם אם סוברים שטעו.
6
ז׳וקרוב לאמר שאין כבוד התורה בימינו כי תלוי בדבר אחר, ובאבות פרק ה' אמרו אהבה התלויה בדבר בטל הדבר בטלה האהבה וכאן שהכבוד תלוי ב"שלנו" שהיא שיטה בטלה מעיקרה ממילא גם כבוד התורה אינו. פני הדור כפני הכלב ורק בשעת הגאולה לא יחרץ כלב לשונו, והוא נס שעברו ששים רבוא יוצאי מצרים שלא הכירום הכלבים ואף על פי כן לא נבחו, למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל וכן לעתיד לבוא ייעשו כולם אגודה אחת אכי"ר.
7