שו"ת בני בנים, חלק שני נ״אResponsa Benei Banim, Volume II 51
א׳הפגנות למען יהודי רוסיה
1
ב׳ב"ה, ה' חנוכה תשמ"ח
2
ג׳לשואל אחד
3
ד׳אחרי השעורים אצלכם שאלת אודות ההפגנות למען יהודי רוסיה בכלל וההפגנה הגדולה בוואשינגטון שהשתתפת בה בפרט. המקור להפגין הוא במסכת ראש השנה דף י"ט עמוד א' ותענית דף י"ח עמוד א', וז"ל בעשרים ותמניא ביה אתא בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא שגזרה המלכות גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות, מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה, אמרה להם בואו הפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה שאתם גוזרים עלינו גזרות קשות וכו' עכ"ל והיא ברייתא במסכת תענית פרק י"ב בקצת שנויים.
4
ה׳הרי שגם בימי הגמרא הפגינו ולכן אין להשגיח במי שכותב שכולן הן נגד התורה, ברם צריך למודעי האם ההפגנות שלכם דומות לזו של ר' יהודה בן שמוע וחבריו. ונדקדק בסוגיא מלה במלה, הם התיעצו במטרוניתא אחת שכל גדולי רומי היו מצויין אצלה עכ"ל שהיתה נכריה כמו שפרש"י במסכת שבת דף קכ"ז עמוד ב', וכן סתם מטרוניתא בתלמוד היא נכריה עיין במסכת שבת דף פ"א עמוד ב' ויומא דף פ"ד עמוד א' ובבא מציעא דף פ"ד עמוד ב', ורק במסכת נדרים דף נ' עמוד א' אפשר שהמטרוניתא שם היתה יהודיה לפי מה שכתבו המפרשים שהלוותה לרבי עקיבא והזכירה שם שמים, וכן בירושלמי מסכת סוטה פרק ג' הלכה ד' היתה יהודיה. ויהודה בן שמוע וחבריו התיעצו בה בעצמם ולא שלחו על ידי שליח אף שלא היה זה בכבודם ללכת אליה עיין במסכת שבת דף קי"ד שם ובמסכת קדושין דף ל"ט עוד ב'. והיא יעצה להפגין ופרש"י צעקו בשווקים וברחובות כדי שישמעו השרים וירחמו עליכם עכ"ל ועיין בערוך ערך פגן וערך בגן, ואמרה בואו והפגינו עכ"ל ולא לכו והפגינו כי דירתה היתה בין הרומאים ולכן אמרה להם לבוא לשכונת הרומאים משכונת היהודים.
5
ו׳ואמרה להם להפגין בלילה, ופרש מהרש"א שצעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם עכ"ל וכן דרשו באיכה רבה פרשה א' על הכתוב בכה תבכה בלילה לפי שאין הקול הולך אלא בלילה עכ"ל. ועיין בערוך ערך רבך שהביא נוסח אחר, וז"ל למה בלילה שלא היה קולם הולך ביום משום תרבוכות היום עכ"ל פי' מהירויות היום עיין באבן עזרא בויקרא פרק ו' על הכתוב מרבכת תביאנה והוא מפרוש רב סעדיה גאון על התורה, ולפי זה בלילה לאו דוקא אלא הוא הדין נשמע הקול ביום אם אינם ממהרים בו וכגון שהיום פנוי מעבודה. ומה שסיים המהרש"א בלילה נשמעת לרחם עכ"ל משמע שרק קול בכיה נשמעת בלילה ולא קול אחר, נראה שבא להוסיף את הפרוש השני במדרש שם שלילה מושך עימה קינה עכ"ל, אבל לפרוש הראשון כל צעקה נשמעת בלילה וכן מוכח במסכת בבא קמא דף קי"ד עמוד ב' שמי שנגנב ממנו עמד והפגין בלילה כדי לפרסם הגנבה.
6
ז׳ותוכן הפגנת ר' יהודה בן שמוע וחבריו היה שצעקו אי שמים לא אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו וכו' מה נשתנינו מכל אומה וכו' עכ"ל שפנו לרגשי הדת והצדק, וגם לא בקשו טובה מיוחדת אלא שלא יופלו לרעה, ורק אינו מבואר האם המטרוניתא יעצה לאמר כן או שהם בעצמם בחרו את הנוסח והראשון נראה יותר. על כל פנים הנוסח אינו מעכב כי בודאי רק מפני שהרומאים הניחו לשאר דתות לכן אמרו מה נשתנינו וכו' עכ"ל, אבל הגע עצמך אילו הרומאים היו אוסרים גם את שאר הפולחנים להבדיל האם אז היו ר' יהודה בן שמוע וחבריו שותקים. ועוד לע"ד השתדלו אצל השלטונות תחילה כמו במסכת מעילה דף י"ז עמוד א' מי ילך ויבטל הגזרות וכו' עכ"ל כי מי פתי להסתכן לצאת לרחובות אם יכול להעביר את הגזרה בדרך שקטה, ורק כשלא נענו הלכו ונטלו עצה והפגינו. וכיון שכבר השתדלו אצל השלטונות בלא הועיל מה יוסיפו עתה אם יצעקו בודדים ברחובות, אלא בודאי צרפו אתם את רוב בני ישראל שבאותו מקום ואולי אף מן הנשים והטף שקולן נשמע יותר לרחם וזיל בתר טעם ההפגנה, ונרמז בכתוב בכה תבכה בלילה בלשון נקבה, וזהו שאמרו מה נשתנינו מכל אומה עכ"ל כלומר שהפגינו כאומה ולא כבודדים. ומכאן עוד טעם להפגין בלילה דומיא דמחתרת כדי שלא יכירו אותם לאור יום ויבואו לידי סכנה, וגם כדי שיוכלו רבים להפגין כי בלילה הכל פנויים מעבודה וגם הנשים תוכלנה להניח את ילדיהן.
7
ח׳ועתה נשווה בין הפגנת ר' יהודה בן שמוע וחבריו להפגנות שלכם. בזמן הגמרא הפגינו מפני ביטול לימוד תורה ומילה ושבת וגם היום אין להפגין אלא בעד דברים שנפש ישראל תלויה בהם, אכן זה ששים שנה שנאסר ברוסיה ללמוד תורה ברבים וכבר צווחו קמאי על גזרת השמד*(הג"ה) עיין תשובות איברא סימן קכ"ב. וכולהו איתנהו בה כי מאחר שאסרו להכשיר מוהלים הוי כגזרה שלא למול ומאחר שאינם לומדים דת יהודית כיצד ישמרו שבת. ומה שנאמר בברייתא שיחללו שבת עכ"ל אין פרושו שהרומאים הכריחו אותם לקטוף קניא באגמא בשבתא אלא שקבעו סדורי החיים שיהיה אי אפשר לשמור שבת, וכמו שגם בארצות הברית דעכה דת יהודית עד לפני שבעים שנה שאז עברו הגויים לשבוע עבודה של חמשה ימים ושוב לא הוצרכו היהודים לעבוד בשבתות.
8
ט׳ובימי הברייתא הפגינו כדי שישמעו השרים כפרש"י וכן בהפגנות של היום מתאספים במקום פומבי, ורבוי המפגינים עושה רושם וההפגנה מתפרסמת על ידי כלי התקשורת ונודעת לשלטונות רוסיה כאילו היתה במקומם ועדיף ממנו כי יותר רגישים לדעת הצבור בעולם, ואפילו אם אינה מועילה כהפגנה במקומם הלא ברוסיה אי אפשר להפגין ואין דנים אפשר מאי אפשר. ולפי מה שכתבתי שר' יהודה בן שמוע וחבריו הפגינו בלילה כדי שלא לבוא לידי סכנה שפיר מפגינים היום בארץ רחוקה, וכן לפי שאר הטעמים שהפגינו בלילה מפני שאז שקט ופנוי מעבודה הוא הדין בארה"ב בימי ראשון. ואף שאתם תובעים לתת ליהודי רוסיה זכות הגירה שאינה ניתנת לשאר עמים ושלא כמו שאמרו בגמרא מה נשתנינו מכל אומה וכו' עכ"ל, על כרחך הנוסח אינו עיקר כמו שכתבתי למעלה, וכי שייך לבקש שויון זכויות ברוסיה והלא מונעים מכל העמים ללמד דת לילדיהם ואין לך גזרת שמד גדולה מזו, וכל יהודי חייב לברוח מתחת יד שלטון כזה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ה' הלכה ד', וממילא חייבים לעשות כל טצדקי להוציא את היהודים משם ובתנאי שיפגינו בדרך צעקה ובקשה כמו שעשו בברייתא ולא על ידי התגרות ואיומים. ויש להתיעץ במומחים ואפילו במומחים נכרים כמו שנטלו עצה מהמטרוניתא, וגם יהיה על פי דעת גדולים ובתנאי שהגדולים עצמם יתיעצו במומחים כמו שעשו ר' יהודה בן שמוע וחבריו.
9
י׳ומה ששאלת על שאחד מארגוני הרבנים בארצות הברית פרסם איסור להפגין בשם הגר"מ פיינשטיין ז"ל ואילו ארגון רבנים אחר תמך בהפגנה לפי מה שאמר להם בשעתו הגרי"ד סולובייצ'יק שליט"א, הנה לע"ד כיון שענין ההפגנות נלמד מהגמרא ורק צריך לבדוק לפני כל הפגנה האם תצמח ממנה תועלת או לא כמו שכתבתי, לכן הוא ענין במציאות ואין סומכים על מה שאמרו בו לפני עשר שנים כי הרבה נשתנה מאז. כל שכן לפי דבריך ששאלת את הגרמ"פ ז"ל בשנת תשמ"א ואמר לך שאינו אוסר להפגין וכן שמעתי מחתנו שליט"א שחמיו לא היה אוסר היום, ולכן אף שאין בדברים אלה כדי לפרסם היתר בשמו אבל גם לא שייך לפרסם איסור בשמו. ועוד ששאלת את הגר"י קאמינצקי ז"ל ולדבריך אמר לך שהתנגד להפגנות בעבר לפי מה שהכיר את רוסיה מלפני שנים אבל אם נשתנו הענינים שוב אינו אוסר. וידוע שגם הגמו"ז זצלה"ה תמיד התנגד להפגנות, אבל שוברו בצדו שאמר שבעניני מציאות אי אפשר לסמוך על דברי הגדולים שבעבר כי המציאות משתנית ואילו היו חיים היום שמא היו אומרים אחרת *(הג"ה) ונתן דוגמה ממה שנכתב בסוף ספר קובץ הערות נגד הקמת מדינה. והגמו"ז זצלה"ה התנגד בכל תוקף להקמת המדינה כי אמר שתפרוץ מלחמה וייהרגו יהודים, ואולם אחרי הקמתה נלחם באלה שהפגינו נגדה בפני הגויים ומאותה סבה שאם היהודים לא יתמכו במדינה שוב תפרוץ מלחמה וייהרגו יהודים, והמשתדל לספות ביד אומות העולם הריהו מוסר גמור ורודף כלל ישראל עכ"ל עיין תשובות איברא סימן ק"ו וק"ט.. ובאמת הגדולים יודעים לשנות את דעתם אבל הקטנים אין להם דעת ואינם יודעים לשנות ותולים עצמם בדעת גדולים בזמן ובמקום שהללו לא דברו, והרבה קלקולים נובעים מזה.
10
י״אומצד שני מה שאומרים קצת רבנים שיש חיוב להפגין משום פדיון שבויים ומשום לא תעמוד על דם רעך אינו נראה לע"ד, כי אין כאן פדיון ויהודי רוסיה אינם בגדר שבויים זולת מי שנמצא בבית הסוהר או במחנה כפייה וגם אינם בסכנת נפשות, ועיין במה שכתבתי בבני בנים [חלק א'] סימן מ"ב עמוד קנ"ד וקנ"ה שחיוב הצלה תלוי בראיית העין ושמן התורה אינו חייב להציל אם שומע בלבד על סכנת חברו בארץ רחוקה. איברא במשלי פרק כ"ד נאמר הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך עכ"ל ומובא ברמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח' הלכה י', והמשך הכתוב הוא כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא מבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו עכ"ל הרי שנאמר לא ידענו ולא נאמר לא ראינו ואלמא חייב מדברי קבלה להציל את חברו גם כשרק יודע בסכנה שלו, ומיהו אין זה אלא בלקוחים למות.
11
י״בואולם סיום הפסוק במשלי והשיב לאדם כפעלו עכ"ל שייך בכל הטבת אדם לחברו, ואין לך גמילות חסדים יותר מהצלת גופם ונפשם ונפשות ילדי יהודי רוסיה על ידי הוצאתם משם. והוא חיוב עשה מואהבת לרעך כמוך, ועומק כוונת הכתוב הוא שאם תאהב את חברך ותגמול לו חסדים הרי הוא כמוד כי הקב"ה משיב לאדם כפעלו ומה שגמלת לחברך הקב"ה יגמול לך ונמצא שאהבת וגמלת טוב לעצמך וזהו כמוך. ולכן אמרו במסכת עבודה זרה דף י"ז עמוד א' שכל העוסק בתורה בלבד ואינו עוסק בגמילות חסדים דומה כמי שאין לו אלו־ה עכ"ל ודייקו לאמר שדומה כאילו דוקא לו אין אלוה, כי מראה שאינו מאמין שעל ידי גמילות חסדים מטיב לעצמו ונמצא כופר שהקב"ה משיב לו כפעלו. ואשריכם שאתם עוסקים במצוה זו ותחזקנה ידי כל המסייעים.
12
י״גיהודה הרצל הנקין
13