שו"ת בני בנים, חלק רביעי י״בResponsa Benei Banim, Volume IV 12
א׳אחיזת ידיים ברחוב
1
ב׳ב"ה, ח' כסלו תש"ס
2
ג׳לאברך אחד
3
ד׳קבלתי מכתבך בצרוף הדף ולע"ד הדברים הם פשוטים ולא חילקת נכון. כתבתי בבני בנים חלק א' סימן ל"ט וסימן מ' שלחיצת יד ואפילו יש בה צד של חיבה אין בה איסור דאורייתא לשיטת הרמב"ם שלא תקרבו הוא לאו מן התורה, כי הלאו אינו אלא בפעולות של תאווה שהן הכנה והקדמה לתשמיש כמו חיבוק ונישוק, והוא נכון בס"ד וכבר קדמוני בזה. מכל מקום אסור לזוג שאינו נשוי להחזיק ידיים לאות חיבה או לנגוע זה בזה וכמו שאמרו במסכת ברכות דף כ"ד עמוד א' שהמסתכל אפילו באצבע קטנה של ערוה כדי ליהנות ממנה כאילו מסתכל במקום התורף עכ"ל, ומה לי להסתכל באצבעה מה לי להחזיק באצבעה. הכלל הוא שאין ליהנות הנאה חושנית מן הערוה בכל אופן שהוא אבל אינו אסור מן התורה אלא מדבריהם.
4
ה׳אולי הטעה אותך מה שהביאו מספרי שלהחזיק ידיים ברחוב אינה מפעולות ההתקרבות לתשמיש שלכן אין מתביישים לעשותה וכו', והסקת שלפי זה גם מותר לכל. לא לכך התכוונתי אלא שרוב בני אדם ואף נוכרים אינם עושים בחוצות פעולות של התקרבות לתשמיש. ולכן ממה שרבים אוחזים ידיים ברחוב איש עם אשתו וחבר עם חברתו אף על פי שלנו אסור למי שאינו נשוי או אם אשתו אינה טהורה, מכל מקום נשמע שאחיזת ידיים ברחוב אינה מן הפעולות של התקרבות לתשמיש, וגם אינה נעשית בהצנע ואינה דומה לפליית כנים כשהאיש שוכב עם ראשו בחיקת אשתו כמובא בגמרא לגבי אברהם ושרה, ולכן מותר לזוג נשוי כשהאשה טהורה. אבל לעולם אסור להחזיק ידה של ערוה לשם חיבה בין בבית בין ברחוב משום הרחקה אע"פ שאין בה לאו.
5
ו׳יהודה הרצל הנקין
6