שו"ת בני בנים, חלק רביעי כ״וResponsa Benei Banim, Volume IV 26
א׳המאמין בפלוני שהוא המשיח
1
ב׳ב"ה, כ"ג תמוז תשס"ג
2
ג׳לשואל אחד
3
ד׳הלוואי ואזכה להיות עבד נאמן לתורה... ואם היתה לי סייעתא דשמיא בדברים שכתבתי עדיין אני כמי שצלחה עליו רוח ה' וניבא לשעתו ובשאר זמנים הוא ככל אדם. העולם אינם מבחינים בין חיבור למחבר ואם הם רחוקים מהמחבר במקום או בזמן מדמים שענן ה' מעליו יומם ואש לילה, ואם הם קרובים אליו אזי תוהים להפך היאך רוח ה' נהיה בפיו או בקולמוסו והלא הוא נראה ונשמע כמונו. וזו כוונת הפתגם אין נביא בעירו או לעירו שהובא בפוסקים, ואינו בדברי חז"ל אבל הוא בברית החדשה להבדיל בין הטהור לטמא, וטרחו למצוא לו מקור בקודש ובספר מעט צרי הביא שיש לדייק כן ממה שנאמר הגם שאול בנביאים.
4
ה׳בדבר הצפייה למשיח כתבתי בבני בנים חלק ג' מאמר ג' ובשם הגמו"ז זצלה"ה שהחיוב הוא לצפות כל יום שיבוא ולאו דווקא לצפות שיבוא כל יום. אך רבים מתקשים לעמוד אף בזה, ויש שנוח להם מצבם ומקומם והצפייה למשיח היא רק מן השפה ולחוץ ואילו אחרים רוצים כל כך שיבוא המשיח עד שמדמים לעצמם שהוא כבר בא.
5
ו׳מה שרבים מחסידיו מדמים שהגאון רממ"ש ז"ל הוא מלך המשיח הוא הבל ושטות אבל איני יודע איזו מינות ואפיקורסות יש בזה, הלא הם מצפים למשיח ומאי איכפת לן שלדעתם הטועה כבר היה ומת ועתיד לחיות שוב ולמלוך, סוף סוף הם מצפים למשיח שיבוא ועדיפא מרבי הילל במסכת סנהדרין דף צ"ח עמוד ב' שאמר אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה עכ"ל ולא נידון על כך כאפיקורס. ומה שהם טועים בזהות המשיח אינו אלא כמי שמדמה לעצמו שהמשיח לא יהיה אלא מי שיש לו שיער אדום וששוקל כך וכך שכל אלה הם דברי הבל ושטות אבל אפיקורסות אין. ולכן בטועים אלה אם הם מקפידים במצוות אין חשש לאכול משחיטתם ושאר העניינים שהזכיר במכתבו.
6
ז׳ברם כל זה רק לגבי הטוענים שרממ"ש ז"ל הוא המשיח כביכול. אבל מי שיש אצלו שום ניצוץ כלשהו של בלבול וערבוב גבולות בין הרבי שלו לבין הקב"ה עצמו ח"ו כמו שראיתי כותבים בעו"ה, הרי הוא מין ואסור לאכול משחיטתו ולצרפו לכל דבר שבקדושה ופסול לדון ולהורות וכו' ככל התורה הכתובה בספר. רק כמדומה שהנכשלים בזה הם עדיין מיעוטא דמיעוטא ואין צורך לחשוש להם, אבל אם מתברר שאחד מסוים הוא מין שכזה צריך למצות עמו את הדין.
7
ח׳יהודה הרצל הנקין
8