שו"ת בני בנים, חלק רביעי ו׳Responsa Benei Banim, Volume IV 6

א׳הפרדה בין שתי הברכות הראשונות בשבע ברכות
1
ב׳ב"ה, ח' אדר תשס"ב
2
ג׳לראש־ישיבה אחד
3
ד׳שלשום הייתי בחתונה שכבודו היה שם מסדר הקידושין. הורי החתן תכננו שאחד מהסבים יברך בורא פרי הגפן ושרב אחד יברך את הברכה השניה שהכל ברא לכבודו, אך כבודו הורה לסב לברך את שתי הברכות, והטעם נמסר בשמו שכן הוא המנהג.
4
ה׳ואחר בקשת המחילה לע"ד לא טוב הורה. האחרונים דנו בשאלה האם מותר לחלק את שבע הברכות בין מספר מברכים ובפרט בברכות האחרונות שאינן פותחות בברוך, אבל לאסור להפריד דווקא בין הברכות הראשונות הפותחות בברוך לא שמענו ומנהג כזה לא הובא בפוסקים. ועיין בשו"ת הלל אומר חלק אבן העזר סימן ע"ב וציץ אליעזר חלק ד' סימן ב' ומשנה הלכות חלק ד' סימן רל"ד שכתבו כדבר פשוט שמותר לחלק את שבע הברכות אפילו בין שבעה מברכים.
5
ו׳ואם יענה שסוף סוף בירושלים ת"ו נוהגים שהמברך הראשון מברך את שתי הברכות ואין אחר המנהג כלום, מניין שנהגו כן משום סייג או גדר שאז אסור לשנות, יותר נראה שאינו אלא מנהג של כבוד בעלמא כי כיון שבורא פרי הגפן אינה ברכה המיוחדת לנישואין לכן רבים לא רצו לברך ברכה זו לבדה. וכן כתב בספר הנישואין כהלכתם שיש נמנעים מלהפריד בין שתי הברכות הראשונות והטעם הוא מפני שבורא פרי הגפן בפני עצמה אינה ניכרת שהיא לשם ברכת הנישואין עכ"ל. ומובן לפי זה למה מקפידים על כך רק תחת החופה ואילו בשבע ברכות שבסוף הסעודה מחלקים את כל הברכות אחת לאחת לשבעה מברכים, כי המזמן לברכת המזון הוא המברך בורא פרי הגפן לבסוף והיא לו לכבוד גדול, וגם אומר דוי הסר המיוחד לסעודות נישואין ואינו זקוק לברכה מיוחדת.
6
ז׳והגם שאין זו מעלה לדקדק בשיקולי כבוד כאלה כי מה לי ברכה זו מה לי ברכה אחרת ורחמנא ליבא בעי. מכל מקום אם המברך הראשון מוחל יכול אדם אחר לברך את הברכה השניה ואין קפידא מצד המנהג. וכל שכן במקרה הזה שהסב לא רצה כלל לברך ברכה שניה.
7
ח׳ברם אפילו היה זה מנהג וותיקין מן הראוי להקפיד על כך לפני כן, אבל לא לבוא תחת החופה ולשנות את סדר המברכים ולהסתכן בערבוב השמחה. ראשית מצד ההורים שביקשו לכבד את הרב הנזכר ועכשיו הם נבוכים, ומה עוד שלפני החתונה שאלו ממורה הוראה והתיר להם להפריד בין הברכות. ושנית מצד זה שנמנע ממנו לברך, שאם ידעו חבריו שהיה אמור לברך יכול להגיע עד הלבנת פנים. ושלישית מצד הסב שלא רצה לברך ברכה נוספת כי לא הכיר את הברכות, וכאשר נכפה עליו התבלבל וברך "שהכל נהיה בדברו" והסתבך וגמגם ואיכסיף, ואיני יודע האם הצליח לבסוף לברך את הברכה כתיקונה.
8
ט׳לע"ד היום כאשר מסדר הקידושין בא מרחוק ואין לו פנאי להקדים לפני החופה ואינו מכיר את המשפחות, כל כעין זה נקרא בדיעבד והעיקר להרבות בשלום ורעות.
9
י׳יהודה הרצל הנקין
10