שו"ת מהר"ם פדוואה כ״הResponsa Maharam of Padua 25
א׳על אשה מינקת שמצאה דם על העד שלה אחר שמושה ולא בדקה עצמה קודם שמושה.
צנא מלא ספרא אהובי האלוף כה"ר יצחק יצ"ו שלום מכתבך קבלתי ואתה ידעת היותי עמוס בעסקים והיום ותמיד אני סמכוני באשישות ואתה בעית מינאי מילתא דבעי טעמא מכל מקום להיות הדבר מילתא דאיסורא אשיבך מילין זעירין אמנם לא ארד לפלפולך כי יצאת מן הכוונה ואין ספק שמה שאומר בי"ד סימן קפ"ט בשם רשב"א שמיניקה או מעוברת כשם שאינה קובעת וסת כך אין חוששין לראיית' שר"ל שלא תצטרך לא פריש' עונה לסוף ל' לראיית' ולא בדיק' כי אין לזו דין אשה שאין לה וסת והגדולי' שחולקין על זה שחוששין ברו' מללו (שחוששין) כדר' שחוששין אשה שאין לה וסת וכללא הוא ולאו פרטא ואיפכא מסתברא מאשר כתבת שודאי ר"ל שצריכה לפרוש עונה לסוף שלשים לראייתה כי זהו דין אשה שאין לה וסת קבוע לדברי הכל אבל בענין בדיקה תלה וקאי בפלוגתא דר"ח וחביריו אם אשה שאין לה וסת קבועה צריכה בדיקה בכל פעם שתשמש או לאו אם סברי שאשה שאין לה וסת צריכה בדיקה אם כן גם כאן כי כללו בלשונם להיקש ואם סברי כרש"י כל שכן הכא אין צריכה בדיקה בכל אל תצא מגדר האמת שחוששת לסוף שלשים לראייתה לפרוש עונה ואחר העונה תבדוק כדרך הווסתות אמנם בענין הבדיקה בכל פעם שתשמש נתלבטו כבר באלה כל המורים וראיתי שהרא"ש לא מלאו לבו להקל כנגד ר"ח ואשר אמרת שהלכה רווחא שבכל מקום שהתוספות חולקין על רי"ף הוי רי"ף כמאן דליתא אומר אני שכלל זה ליתא אמת הוא שדבר זה יצא מדברי מהר"ם שכתב בפרק נערה שנהגו העם לפסוק כרי"ף במקום שהתוספות אינם חולקים עליו ומזה תרצה לדקדק הא במקום שחולקין עליו אין הלכה כמותו ואין הדבר כן רק אם אינם חולקין עליו ודאי הלכה כמותו אבל אם הם חולקים חוששין גם לדבריהם ואין שם מנהג רק צריך לטעמים אחרים להכריע ביניהם ואפשר הוא שלפעמים הלכה כרי"ף ופעמים כתו' כי אין מנהג ופסק כללי על זה וכן תמצא בתשובת מהרר"ק בסי' נ"ב גם מה שתחשוב שכלל זה הוא על דברי ר"י לבד כי לו לבד שם יחס של תוספות ור"ת אין לו יתרון זה גם זה אינו כי ר"ח הוא נחשב גם כן כר"י וגם לו יחס מעלה זו וכן משמע גם כן בתשובה הנ"ל ובספר אגור כתב על זה על שם רבי יעקב מולין ז"ל שהוא אחרון דהמקיל לא הפסיד ע"כ ולבי נוטה להקל בנדון זה כי אף אם נאמר להחמיר באשה שאין לה וסת קבוע כר"ח מ"מ בנדון זה במינקת ועוברת לא יצא לנו חומרא זה אם לא שנאמר שגם גדולי המורים החולקים על רשב"א סברי בעלמא באשה שאין לה וסת שצריכה בדיקה כדברי ר"ח. או נאמר ודאי שמה שאמרו שחוששין בנדון זה כמו התם שכללו גם בדיקה זו מדלא פירשו אכן מאן לימא לן דבאשה שאין לה וסת סברא כר"ח אולי סברא כרש"י וחביריו להקל א"כ לא איצטרך להו לפרושי כאן כי תמיד נאמר שבדבריהם כללו מדלא פירשו אך דבאשה שאין לה וסת גופה אין דין זה מעתה זכיתי לדון שאפשר שבמעוברת כ"ע מודו דלא בעי בדיקה אפילו המחמירים באשה שאין לה וסת ואם גדולי המורים היו סוברים שבאשה דאין לה וסת בעי' בדיקה לא היו אומרים דרך כלל שחוששין כמו התם אך היו מפרשי' דוקא לענין פרישה לסוף ל' אבל משום דהתם גופא לא סבירא להו דברו סתם אם כן לא מצינו בהדיא שום מחמיר בנדון דידן ואף התם רבו המקילים ואפילו לדברי הרמב"ם שהביא הטור י"ד שסובר שקובעת וסת אפשר שמודה דכל זמן שלא קבעה היא עדיפא מאשה שאין לה וסת דמסולקת דמים היא אך כאשר קבעה אתרע' חזקתה בכן אומר לי לבי להקל בבדיקה בכל פעם שתשמש אך להפרישה תמיד אחר שלשים לראיית' עונה אחת ואחר כך תבדוק ותשמש כך נר' לענ"ד ומעתה אם אינה צריכה בדיקה היתה כאנוסה גמורה ולכן אל תדקדק עלי' להכבי' עליה יסורין לכפרה ויספיק לה להתענות בה"ב או כדומ' לזה ושלום מני אהובי מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן:
צנא מלא ספרא אהובי האלוף כה"ר יצחק יצ"ו שלום מכתבך קבלתי ואתה ידעת היותי עמוס בעסקים והיום ותמיד אני סמכוני באשישות ואתה בעית מינאי מילתא דבעי טעמא מכל מקום להיות הדבר מילתא דאיסורא אשיבך מילין זעירין אמנם לא ארד לפלפולך כי יצאת מן הכוונה ואין ספק שמה שאומר בי"ד סימן קפ"ט בשם רשב"א שמיניקה או מעוברת כשם שאינה קובעת וסת כך אין חוששין לראיית' שר"ל שלא תצטרך לא פריש' עונה לסוף ל' לראיית' ולא בדיק' כי אין לזו דין אשה שאין לה וסת והגדולי' שחולקין על זה שחוששין ברו' מללו (שחוששין) כדר' שחוששין אשה שאין לה וסת וכללא הוא ולאו פרטא ואיפכא מסתברא מאשר כתבת שודאי ר"ל שצריכה לפרוש עונה לסוף שלשים לראייתה כי זהו דין אשה שאין לה וסת קבוע לדברי הכל אבל בענין בדיקה תלה וקאי בפלוגתא דר"ח וחביריו אם אשה שאין לה וסת קבועה צריכה בדיקה בכל פעם שתשמש או לאו אם סברי שאשה שאין לה וסת צריכה בדיקה אם כן גם כאן כי כללו בלשונם להיקש ואם סברי כרש"י כל שכן הכא אין צריכה בדיקה בכל אל תצא מגדר האמת שחוששת לסוף שלשים לראייתה לפרוש עונה ואחר העונה תבדוק כדרך הווסתות אמנם בענין הבדיקה בכל פעם שתשמש נתלבטו כבר באלה כל המורים וראיתי שהרא"ש לא מלאו לבו להקל כנגד ר"ח ואשר אמרת שהלכה רווחא שבכל מקום שהתוספות חולקין על רי"ף הוי רי"ף כמאן דליתא אומר אני שכלל זה ליתא אמת הוא שדבר זה יצא מדברי מהר"ם שכתב בפרק נערה שנהגו העם לפסוק כרי"ף במקום שהתוספות אינם חולקים עליו ומזה תרצה לדקדק הא במקום שחולקין עליו אין הלכה כמותו ואין הדבר כן רק אם אינם חולקין עליו ודאי הלכה כמותו אבל אם הם חולקים חוששין גם לדבריהם ואין שם מנהג רק צריך לטעמים אחרים להכריע ביניהם ואפשר הוא שלפעמים הלכה כרי"ף ופעמים כתו' כי אין מנהג ופסק כללי על זה וכן תמצא בתשובת מהרר"ק בסי' נ"ב גם מה שתחשוב שכלל זה הוא על דברי ר"י לבד כי לו לבד שם יחס של תוספות ור"ת אין לו יתרון זה גם זה אינו כי ר"ח הוא נחשב גם כן כר"י וגם לו יחס מעלה זו וכן משמע גם כן בתשובה הנ"ל ובספר אגור כתב על זה על שם רבי יעקב מולין ז"ל שהוא אחרון דהמקיל לא הפסיד ע"כ ולבי נוטה להקל בנדון זה כי אף אם נאמר להחמיר באשה שאין לה וסת קבוע כר"ח מ"מ בנדון זה במינקת ועוברת לא יצא לנו חומרא זה אם לא שנאמר שגם גדולי המורים החולקים על רשב"א סברי בעלמא באשה שאין לה וסת שצריכה בדיקה כדברי ר"ח. או נאמר ודאי שמה שאמרו שחוששין בנדון זה כמו התם שכללו גם בדיקה זו מדלא פירשו אכן מאן לימא לן דבאשה שאין לה וסת סברא כר"ח אולי סברא כרש"י וחביריו להקל א"כ לא איצטרך להו לפרושי כאן כי תמיד נאמר שבדבריהם כללו מדלא פירשו אך דבאשה שאין לה וסת גופה אין דין זה מעתה זכיתי לדון שאפשר שבמעוברת כ"ע מודו דלא בעי בדיקה אפילו המחמירים באשה שאין לה וסת ואם גדולי המורים היו סוברים שבאשה דאין לה וסת בעי' בדיקה לא היו אומרים דרך כלל שחוששין כמו התם אך היו מפרשי' דוקא לענין פרישה לסוף ל' אבל משום דהתם גופא לא סבירא להו דברו סתם אם כן לא מצינו בהדיא שום מחמיר בנדון דידן ואף התם רבו המקילים ואפילו לדברי הרמב"ם שהביא הטור י"ד שסובר שקובעת וסת אפשר שמודה דכל זמן שלא קבעה היא עדיפא מאשה שאין לה וסת דמסולקת דמים היא אך כאשר קבעה אתרע' חזקתה בכן אומר לי לבי להקל בבדיקה בכל פעם שתשמש אך להפרישה תמיד אחר שלשים לראיית' עונה אחת ואחר כך תבדוק ותשמש כך נר' לענ"ד ומעתה אם אינה צריכה בדיקה היתה כאנוסה גמורה ולכן אל תדקדק עלי' להכבי' עליה יסורין לכפרה ויספיק לה להתענות בה"ב או כדומ' לזה ושלום מני אהובי מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן:
1
