שו"ת מהר"ם פדוואה מ״דResponsa Maharam of Padua 44
א׳אם שטר שבטל מקצתו בטל כולו ושאלות אחרות
אוהב שלום ורודף שלום אהובי המרומם כמ"ר אלעזר בכמ"ר יצחק ז"ל מכתבך קבלתי עם הצעו' השאילות מעסק שני השטרות אשר שלח מ"כ ולהיות כי כתב מ"כ היותך מבורר לדיין ולפשרן בין היתומים והיתומות מות' לי להשיב למ"כ כי באופן אחר לא היה הרשות נתונה לי להשיב בדיני ממונו' כי כן באתי בקושרים עם חבירי שלא לענות לשואל בדיני ממונו' כ"א אשר ידרשו שני הבעלי דינין או הדיינין והנה העסק הוא גדול וספקותיו רבים ומ"כ שואל מילתא דבעי טעמי ואנכי כהיום עמוס התלאות לכן על כרחי אעלה בקצרה ומ"מ על כל ספקותיך אשיב אך בקיצור ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון כפי הסימני' הובאו לידי מספר הספקות. ראשונה אשר דרשת אם השני שטרות עשויי' כתקון חז"ל ואם יש לסמוך עליה' ולא פירשת באלה ספיקתך ואנכי לא חזיתי בהם תיוהא ולא מצאתי בהם חסרון מכל הראוי לכתוב אמנם במה שהתנה שבנו הבכור יוותר על חלק בכורתו יש לגמגם קצת כי לפי משמעות השטר יראה שיעשה ככה בחיי אביו כמ"ר דוד י"ץ דז"ל יהיה מחוייב לכל בקשת כמ"ר דוד הנ"ל לתת במתנה וכו' ודבר זה דומה למה שאירש מאבא מכור לך ומ"מ ממ"נ אין בו נפקות' ולא יוכל התנאי הזה לגרוע כח המתנה כי אם היה ראוי לקיימו יקיים אותו הוא או יורשיו ואם אי אפשר לקיימו אם כן התנה בדבר שאי אפשר לקיימו שהתנאי בטל והמעשה קיים ולפי דברי הרמב"ן שפירש בתורה שאם מת הבכור בחיי אביו יוכל האב לבטל חלק בכורתו מדכתיב על פני בן השנואה הבכור אם כן האב יוכל מעתה להסיר מעל הבנות חלק הבכורה על כרחן:
אוהב שלום ורודף שלום אהובי המרומם כמ"ר אלעזר בכמ"ר יצחק ז"ל מכתבך קבלתי עם הצעו' השאילות מעסק שני השטרות אשר שלח מ"כ ולהיות כי כתב מ"כ היותך מבורר לדיין ולפשרן בין היתומים והיתומות מות' לי להשיב למ"כ כי באופן אחר לא היה הרשות נתונה לי להשיב בדיני ממונו' כי כן באתי בקושרים עם חבירי שלא לענות לשואל בדיני ממונו' כ"א אשר ידרשו שני הבעלי דינין או הדיינין והנה העסק הוא גדול וספקותיו רבים ומ"כ שואל מילתא דבעי טעמי ואנכי כהיום עמוס התלאות לכן על כרחי אעלה בקצרה ומ"מ על כל ספקותיך אשיב אך בקיצור ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון כפי הסימני' הובאו לידי מספר הספקות. ראשונה אשר דרשת אם השני שטרות עשויי' כתקון חז"ל ואם יש לסמוך עליה' ולא פירשת באלה ספיקתך ואנכי לא חזיתי בהם תיוהא ולא מצאתי בהם חסרון מכל הראוי לכתוב אמנם במה שהתנה שבנו הבכור יוותר על חלק בכורתו יש לגמגם קצת כי לפי משמעות השטר יראה שיעשה ככה בחיי אביו כמ"ר דוד י"ץ דז"ל יהיה מחוייב לכל בקשת כמ"ר דוד הנ"ל לתת במתנה וכו' ודבר זה דומה למה שאירש מאבא מכור לך ומ"מ ממ"נ אין בו נפקות' ולא יוכל התנאי הזה לגרוע כח המתנה כי אם היה ראוי לקיימו יקיים אותו הוא או יורשיו ואם אי אפשר לקיימו אם כן התנה בדבר שאי אפשר לקיימו שהתנאי בטל והמעשה קיים ולפי דברי הרמב"ן שפירש בתורה שאם מת הבכור בחיי אביו יוכל האב לבטל חלק בכורתו מדכתיב על פני בן השנואה הבכור אם כן האב יוכל מעתה להסיר מעל הבנות חלק הבכורה על כרחן:
1
ב׳השאלה השניה אם יהיה נפסל אחד מפרטי השטר האם בעבור זה נפסל כל השטר אומר אני שהשטר יתקיים בשאר הפרטים דע"כ לא נחלקו ר"מ וחכמים בפרק איזהו נשך אלא בשטר שיש בו רבית אם גובין בו הקרן שר"מ פוסל אותו לגמרי משום קנסא וכן שטרי המוקדמין לשם גזירה שמא יגבו מזמן ראשון או משום קנסא ולולא זה אף כי פסול מקצתו היינו פרעון רבית שאין גובין מ"מ לא היה פסול שאר השטר היינו חוב הקרן אפילו לר"מ ואף באלה פסקו התוספות כחכמים דלא קנסינן דהלכה כר"מ בגזירותיו ולא בקנסותיו. ועוד ראייה מן הרמב"ם דכתב בפרק י"ד מהלכות עדות וז"ל הכותב כל נכסיו לשני בני אדם בעדות אחת והעדים קרובים לא' ממקבלי המתנות רחוקים מן השני הרי השטר פסול מפני שהוא עדות אחת אבל אם כ' בשטר א' שנתתי לראובן חצר פלוני ושנתתי לשמעון שדה פלוני נמצאו העדים קרובים לזה ורחוקים לזה. לזה שהם רחוקים ממנו מתנתו קיימת שאלו שתי עדיו' אף על פי שהם בשטר אחד עכ"ל. הרי דוקא משום שכולל המתנה לשניהם יחד דאז נקרא עדות אחת אז היא פסול כו' אבל אם פרט לכל אחד מתנתו לא יפסול האחד את חבירו ואף כשהוא כולל יחד משמע בטור ח"ה בסי' צ"א שרב האי חולק ומכשיר חלק הרחוק. ונדון דידן לפי שאלתך הם פרטי' פרטי' אם כן פשיטא שאם נפסל פרט אחד שהשאר הוא כשר ואפי' היו דרך כלל אינו דומה לעדות הפסול מחמ' קורבה דהתם החסרון הוא בעדים ובעדות אחת שייך עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה:
2
ג׳שאלה שלישית מנוי האפטרופסים של הזקן שמנה בנו הבכור על נכדיו לא מצאתי למניו הזה יסוד כי לא נמצא מנוי כי אם לאב או לב"ד אכן מאחר שהוא תנאי ותלה בתנאי זה מתנתו אפשר שיהיה קיים על דרך זה כי החלק אשר יסרב במנוי אפטרופסים שהוא מנה יהיה בטל לגבי דידי' מתנתו אכן מאחר שכבר מת בנו הבכור אשר מנה מה לנו עוד באלה מאי דהוה הוה כי מה שעשה בחייו מכח מנוי זה אין לבטל כי אינו גרוע מבעל בית אשר יתומים סמכו אצלו דיש לו כל דין אפטרופסו' ואלו היתומים סמכו אצלו כי היו יחד בתפיסת הבית וגם אין לבטל השטר מתנה בעבו' תנאי זה שהתנה שבנו הבכור יהיה האפטרופוס עד יהיה הקטן בן כ"ה שנים דלא חסר מצידו דיש כאן אונס מיתה וגם נראה שהתנה זה לרצון בנו הבכור דהרי כתב וחלה בדעתו וברשותו וז"ל שלא יוכל כמ"ר דוד ולא אחר למנות שום אפטרופס וטוטור אחר על הנערים הנ"ל אם לא ברשות כמ"ר יחיאל הנ"ל נמצא שבו היה תלוי שברשותו היו ממנין אחר ואין לך רשות והסתלקות גדולה מזו שמת:
3
ד׳שאלה רביעית אם הבנות חייבות לתת חשבון מאשר עשה אביהם בנכסי היתומי' יותר מאשר ימצא כתוב בפנקסיו ואביהם החזיק חשבון מפור' בפנקסיו מנכסיהם פשיטא שאין חייבות יותר הלא בכל מה שיהיב נתבעות הם פוטרות את עצמם בשבועה שלא פקדנו אבא כל שכן בנדון שיש חשבון כתוב מאביהם ואין כאן מקום שאילה:
4
ה׳שאלה חמישית אם האלמנה אם הבנות חייבת להשביע ומי הוא שיכולת בידו להשביע' הזקן או הבנות והיא אינה תובעת כתובתה איני יודע שבועה זו למה אם להשביעה על כתובתה ולשלם אותה לשלחה מעל היתומות שלא תזון מנכסיהם הלא הלכה כשמואל דפסק כאנשי גליל סוף פרק נערה והדבר תלוי בה להיות נזונית כל זמן שלא תרצה לגבות כתובתה ואם שבועה זו משום שנשאה ונתנה בנכסי בעלה שמשביעין אותה בטענת שמא כדתנן בפרק כל הנשבעין הלא שם פירש רש"י בצריך הודאה במקצת ואף כי הרמב"ם חולק כנראה בפרק ט' דהלכות שותפין אמנם הטור ח"ה מסכים לדעת רש"י בסימן צ"ג ופשיטא שאף אם תתחייב שבועה על הבנות להשביעה כי בנכסי בעלה נתעסקה ולא בנכסי הזקן והבנות גדולות הן וברשותן לפוטרה משבועה וגם אם תשבע אין להכריח אותה שתשבע על מה שנתעסקה בחיי בעלה כל זמן שאינה תובעת כתובתה דר"ת פוסק כרבי שמעון בפרק הכותב דאם לא תובעת כתובת' אין משביעין אות' ואף כי רב אלפס פוסק כת"ק הלא מעשה רב ור"ח עבד עובדא כדאיתא שם בתו' אכן על מה שעשתה אחר מות בעלה משמ' שם מן פירוש רש"י דנשבע אף אם אינה תובע' כתובתה שאלה שישית אם האלמנה חייבת להודיע לחמיה הנמצא מנכסי בעלה או לבנותיה לבד ודאי מאח' שגדולות הן תעשה כרצון הבנות כי הנכסי' שלהן הן ושטות הוא אשר עולה על דעת הזקן שהוא קודם בנחלה כי מה דתנן האב קוד' לכל יוצאי יריכו ר"ל אם מת אחד מבניו שאין לו זרע דאז אין האחים יורשים רק האב קודם להם שהם יוצאי יריכו אבל לעולם יוצאי ירך המת קודמין לאביו ובזה יספיק תשובה על שאלה שביעית:
5
ו׳שאלה שמינית אם האב יכול לחזור במתנתו איני יודע לאיזה טעם יוכל לחזור הלא יש בה קנין ומתנת בריא והכתי' כל היפויים בכלל ובפרט וכתב בה להם וליורשיהם אחריהם וכל התנאים שהתנה על בניו יקיימו היורשים וגם כתב בה מעכשיו:
6
ז׳שאלה תשיעית אם המבוררים יכולים לעשות פשרה וליקח מהיתומות לתת אל היתומי' הלא אם היו היתומות קטנות היה כאן מום שאלה אם תוכלו לחוב ע"מ לזכות מאחר שתחושו לחורבא דתפיק מיניה שילכו בערכאות אמנם מאחר שגדולות הן אין כאן מקום שאלה דלפשרה צריך דעתן ורשותן:
7
ח׳שאלה עשירית אם יכולת ביד הבנות לתת מנכסיהן לאמן גם בזה תשובתך בצדך מאחר שגדולות הן מתנתן מתנה במטלטלין אכן במקרקע לא יספק גדולות לבד למכור וליתן קרקע שירשו מאביהן ולא אאריך בזה:
8
ט׳י"א אם היתומות יוכלו להעביר הזקן מלהשתדל בעסקי החנות להיותו זקן ועבר ובטל הדבר הזה צריך עיון הלא בשטר יהדות שייר לו הכח הזה להתעסק בעסקי החנות שהוא בתפיסת הבית ומן הלישטר הושמה לפני נר' שבשטר הנכרי' ויתר גם על זה ונדר שלא להתעסק וצריך עיון אם דברי השטר נכרי יהיה קדום באלה שחזר ומחל על תנאו הראשון דשטרי מתנות ומחילות אינן כשרין בערכאו' ולא אעמיק באלה. ואשר כתב מ"כ דשב מדעתיה לא עליך הדבר לפסוק רק על ב"ד הממנין אפוטרופסין דאם נראה בעיניהם דנשתטה הלא השוטה הרי הוא כקטן וממנין לו אפוטרופסין כ"ש שמונעין אותו להתעסק בנכסים והנראה בעיני לפום ריהטא כתבתי ואם יש אתך רב או צורב' אשר יאמר עלי' תועה לא תרחיק דבריו והודיעני ואם יש ממש בדבריו אתן לו תודה ולא אבוש ושלום מני אהו' הטרוד מאי' בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילבוגן:
9
