שו"ת מהר"ם פדוואה ס״בResponsa Maharam of Padua 62
א׳אחד גרם היזק לחביריו שלא ירויחו
שלום אין קץ לאהובי שארי האלוף כמהר"ר יחיאל י"ץ ולכא"ש ובפרט לגיסיך היקרים ומי שאמר לעולם די יאמר די לצרתם ויצילם מכל אוביהם. ועל השאלה אשר שאל מ"כ וריעיך הדיינים ופרשת הדברים יותר מהם ובקשתם ממני לגלות דעתי והנה אל תקו' ממני כעת להרבות בראיות ולחבר פסק גדול כי רבו עסקי מבית ומבחוץ מכל מקום תוכן לבבי אגלה לך מעלתך הרכיב השאלה לשתי פנים אם חייב המתנגד לפרוע ההיזק לשעבר כדיני דגרמי וגם לסלק ההיזק להבא והנה אין נראה כלל לדמות נדון זה לדיני דגרמי כי בשעת שהשיג המתנגד השגתו מן השרי' לא היה ברי היזיקו וגם לא עשה מעשה בידים רק גרם היזק שנעל דלת הריוח בפניו כמו כפתו ומת ברעב והדומה לו בפרק אלו הנשרפים ואף אם היה ברי היזיקו ועשה ההיזק בידים מכל מקום לא היה ראוי לחייבו כי כל דיני דגרמי שמצינו הם באופן שמזיק ממון חבירו וממעטו אבל בנדון זה שמונע ממנו שלא ירויח יותר לא מצינו שיהיה בכלל דיני דגרמי. ואפילו לבטל כיסו של חבירו אינו דומה דהתם הקרן הוא בעין ועביד להרויח בו אבל חזקת רעוע רוח שמונע המתנגד מלהשכיר להרויח בו לא ידמה לדעתי לדיני דגרמי והנה אף בדברי ר"י עצמו יש גמגום בדברי החלוקים שחילק בדיני גרמי וגרמא וגם המרדכי לא הסכים לדבריו בפרק הגוזל עצים ולא השיג דעתו להתייש' על ההבדל ואיך תתיישב דעתינו לברר הדברים ולחייב אדם על ככה בודאי. ואשר דרשתם על הריב להבא אשיב בקוצר כי דבר זה תלוי בבירור טענותיכ' שאם היה רשות ליתומי' לקחת שותף או להשכירו לאחר והיה פתחם פתוח והמתנגד בא וגדר בפניהם פשיטא שמחוייב לפרוץ אשר גדרו ולסלק ההיזק אף אם הוא גרמא בלבד כנ"ל כי אסור הוא וחייב בדיני שמים כידוע למעלתך ק"ו שכופין אותו לסלק להבא. אמנם אם הפתח היתה נעולה בפניהם ואם היו לוקחין שותף או היו משכירין אותו היו נענשין מן השרים והמתנגד השיג שלא יוכלו לפתוח הדלת ופתח לעצמו אין בידי לכופו לסלק ההיזיק כי אפילו למהפך בחררה אינו דומה רק דומה למציאה דתנן ראה את המציא' ונפל עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה כי הדבר הזה מציאה הוא אם כנים הם דברי מה"ר יחיפ' שהחזקה היתה לשרים ולא היה רשות לשום אחד מהם לחכו' או להשכיר או לקחת שותף וכעין זה כתב מהררי"ק בסימן קצ"ב והרי גליתי למעלתך דעתי הקצרה ושלום מבי"ק:
שלום אין קץ לאהובי שארי האלוף כמהר"ר יחיאל י"ץ ולכא"ש ובפרט לגיסיך היקרים ומי שאמר לעולם די יאמר די לצרתם ויצילם מכל אוביהם. ועל השאלה אשר שאל מ"כ וריעיך הדיינים ופרשת הדברים יותר מהם ובקשתם ממני לגלות דעתי והנה אל תקו' ממני כעת להרבות בראיות ולחבר פסק גדול כי רבו עסקי מבית ומבחוץ מכל מקום תוכן לבבי אגלה לך מעלתך הרכיב השאלה לשתי פנים אם חייב המתנגד לפרוע ההיזק לשעבר כדיני דגרמי וגם לסלק ההיזק להבא והנה אין נראה כלל לדמות נדון זה לדיני דגרמי כי בשעת שהשיג המתנגד השגתו מן השרי' לא היה ברי היזיקו וגם לא עשה מעשה בידים רק גרם היזק שנעל דלת הריוח בפניו כמו כפתו ומת ברעב והדומה לו בפרק אלו הנשרפים ואף אם היה ברי היזיקו ועשה ההיזק בידים מכל מקום לא היה ראוי לחייבו כי כל דיני דגרמי שמצינו הם באופן שמזיק ממון חבירו וממעטו אבל בנדון זה שמונע ממנו שלא ירויח יותר לא מצינו שיהיה בכלל דיני דגרמי. ואפילו לבטל כיסו של חבירו אינו דומה דהתם הקרן הוא בעין ועביד להרויח בו אבל חזקת רעוע רוח שמונע המתנגד מלהשכיר להרויח בו לא ידמה לדעתי לדיני דגרמי והנה אף בדברי ר"י עצמו יש גמגום בדברי החלוקים שחילק בדיני גרמי וגרמא וגם המרדכי לא הסכים לדבריו בפרק הגוזל עצים ולא השיג דעתו להתייש' על ההבדל ואיך תתיישב דעתינו לברר הדברים ולחייב אדם על ככה בודאי. ואשר דרשתם על הריב להבא אשיב בקוצר כי דבר זה תלוי בבירור טענותיכ' שאם היה רשות ליתומי' לקחת שותף או להשכירו לאחר והיה פתחם פתוח והמתנגד בא וגדר בפניהם פשיטא שמחוייב לפרוץ אשר גדרו ולסלק ההיזק אף אם הוא גרמא בלבד כנ"ל כי אסור הוא וחייב בדיני שמים כידוע למעלתך ק"ו שכופין אותו לסלק להבא. אמנם אם הפתח היתה נעולה בפניהם ואם היו לוקחין שותף או היו משכירין אותו היו נענשין מן השרים והמתנגד השיג שלא יוכלו לפתוח הדלת ופתח לעצמו אין בידי לכופו לסלק ההיזיק כי אפילו למהפך בחררה אינו דומה רק דומה למציאה דתנן ראה את המציא' ונפל עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה כי הדבר הזה מציאה הוא אם כנים הם דברי מה"ר יחיפ' שהחזקה היתה לשרים ולא היה רשות לשום אחד מהם לחכו' או להשכיר או לקחת שותף וכעין זה כתב מהררי"ק בסימן קצ"ב והרי גליתי למעלתך דעתי הקצרה ושלום מבי"ק:
1
