שו"ת מהר"ם פדוואה ס״דResponsa Maharam of Padua 64
א׳נזרקה מפי חבורה בק"ק מנטווא"ה האשכנזים שגבה טור' בין כמ"ר חיים יתו' ובנו מצד אחד וכמ"ר מנחם רפאל שמש כ"ץ מצד שני. וכמ"ר חיים ובנו יצ"ו היו חזנים בקהל ההוא זה שנים רבות ואין פוצה פה ומצפצף והיו מרוצין לעם ואף לאותו מנחם רפאל היו מרוצי' עד עתה שבאו לכלל שנאה מחמת אונאות דברים אמרו זה לזה בסיבת תביעת חוב של מצות אשר חייב כמ"ר מנחם רפאל הנ"ל לצדקה וכמ"ר חיים תבעם בהתנדבו לעשות נחת רוח להקהל לגבות החובות מכל אדם ולזה עמד כמ"ר מנחם רפאל הנ"ל להוריד האנשים הללו שלא יהיו עוד ש"צ לנסמך על הא דאיתא במרדכי סוף פרק קמא דחולי' על שם רבי שמח' דאין ממנין שונא להיות ש"צ ובתשובת מהרר"י קלון איתא בסימן מ"ד דברי רבינו שמחה אלו דאפילו יחיד יכול לעכב. ולי נראה דאין הנדון דומה לראיה דשם בתשובה הנ"ל מסיק בהדיא וז"ל אם לא שכבר הסכים עליו בתחלה עכ"ל וכאן כבר הסכים כמ"ר מנחם רפאל עליה' דהא לא נתעורר מעולם על זה עד עתה וגם דברי המרדכי מוכיחין ככה דז"ל ששונא לא יתמנה ש"צ וכן באגודה שם וז"ל ואין ממנין ש"צ מי שיש לו שונאין בקהל ואין אח' מהם אשר יאמר שמורידין משום שנעשה שונא לאחד מהקהל אם כן פשיטא הוא שזה הוא מן אותן שאין מעלין ולא מורידי' בקדש דאין מן הראוי שהקהל כולו יפסידו שלא ישאר להם ש"צ המרוצה להם בשביל יחיד דיחיד נדחה ובפרט מאחר ששנאה זו היתה שימה מן רפאל הנ"ל בסיבת שהיה חיים שליח הקהל לתבוע מעות הצדקה לכן בודאי הקהל הם ברשותם לעשות מה שלבם חפץ ואם ירצו הקהל שיהיה ש"צ כמקדם יהיה מחוייב כמ"ר חיים ובנו להסיר השנאה מלבו ולאמר בפירוש שיהיה לבו להוציאו בתפלה כשאר כל אדם וככה מנהג קדמונים כאשר יחוש מי שהוא ש"צ בימים הנוראים יכריח אותו לאמר כדברים הללו וככה עשינו פה זה שנים רבות למהר"ר קפמן יצ"ו בר"ה מחמת שהיתה קצת שנאה בינו לכמ"ר מאיר צרפתי י"ץ ואם כמ"ר רפאל יצ"ו לא יאמין לו ולא יבטיח בו ילך לו לב"ה אחר בעיר הלא ת"ל יש ויש בתי כנסיות שם והנראה לע"ד כתבתי נאום מבי"ק:
1
