שו"ת מהר"ם פדוואה ס״טResponsa Maharam of Padua 69
א׳רב יצא מן העיר ונדה כל הקהל ודור אחרון אחר שנפטרו הראשונים לבו נוקפו מן העונש ב"מ:
מני הצעיר שלום לכם עיר מנופלי שלום לכם אל תיראו הקשבתי עליכם היות יראת אלהים על פניכם ותחושו על עסק ביש הזה בעיר ההיא מקדם שהיה ביניכם מורה צדק נקרא בישראל רבי לוי ולסיבת קטטה היה לו עם איש אחד מן תושבי העיר יצא הצדיק מן העיר ועשם רושם שנדה כל הקהל הנמצא אז בעיר באמרו שהיה בידם למחות באיש ריבו ולא מיחו ומאז באו על יושבי העיר צרות רבות ב"מ ועתה אף כי ארכו הימים ודור הראשון הלך לו ודור אחר בא אשר לא היה במעמד ולא ראה כל המעשה ההוא מ"מ עדיין לבם נוקף ולקול עלה נדף תהיו נרדפים ותאמרו שארס הנח"ש ההוא רודף אחריכם ח"ו ותדרשו פי חכמים לבקש לכם עלה לתרופה. והנה הנכבד והמפואר כמ"ר שלמה י"ץ אשר נתגורר פה אתנו זה שנתים עד עתה ששמע כי פקד ה' את עמו ונתן בלב המלך שלכם להניח לכם מכל אויביכם ותשבו לבטח בארץ אמר גם הוא אשוב אל מקומי ואל ארצי כי טוב לי אז מעתה ובכן בקשני שאדבר על לבכם להוציא מורא זו מתוככם ואתן מכתבי בידו להביא למנחה טהורה למעלתכם באשר יגור שח"ו כולכם תעזבו מושב העיר ההיא כי נח"ש תנחשו והנה אהו' איך יעלה על דעתיכם שלחלוחית של אותו עון יהיה קיים לדור אחרון לאותם שלא היו ידיהם במעל ולא תפסו מעשה אבותיהם בידיהם על כיוצא בזה ודאי נאמר בנים לא יומתו על אבות איש בחטאו ימות צאו ולמדו ממעשה דעקביא בן מהללאל בפרק ה' דעדיות דסבר ת"ק דמתני' שם שחביריו נדוהו על שמעיה ואבטליון דוגמא השקוהו ומת בנדויו וסלקו ב"ד את ארונו ואפילו הכי תנן בתר הכי שאמר לו בנו בשעת מיתתו אבא פקוד עלי חביריך אמר לו איני מפקיד אמר לו שמא עילה מצאת בי אמר לו לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך עכ"ל. הרי לכם בברור שכן המנודה לא יכון לרחקו משום מעשה אביו רק שמעשיו יהיו טובים ועוד צאו ולמדו ממעשה דעכן שמעל בחרם ונענשו כל ישראל עד לא נודע הדבר ואפילו הכי אחר שנשרף ועשו בו דין יצאו כל ישראל נקיים ואפי' על בניו ובנותיו שמשמ' פשוטו של מקרא שגם נשרפו קשה על בעלי התלמיד שיהיה כמשמעו ומקשה בפרק נגמר הדין וז"ל א"ל ריש גלותא לרב הונא כתיב ויקח יהושוע את עכן בן זרח וגו' ואת בניו ואת בנותיו וגו' אם הוא חטא בניו ובנותיו מי חטאו א"ל ולטעמך אם הוא חטא כל ישראל מי חטאו דכתיב וכל ישראל עמו אלא לרדותן ופי' שם רש"י וז"ל לרדותן ה"נ כדי לרדותן שיראו את קלקולו ויזהרו בעצמן ולא יוסיפו למעול בחרם הרי שהוציא המקרא מפשוטו משום קושיא זו אף כי בניו היו במעמד העון וידעו בראשונה מן החרם טרם נתגלה ליהושע כדאיתא באותה שמעתתא דהוו ידעי ביה אשתו ובניו ק"ו בנו של ק"ו שלא יענש דור אחרון על הדור שלפניהם בעבור חרם מה ח"ו בכן אהו' וריעיי אל ירך לבבכם ועבדו את ה' בכל לבבכם ולא תחושו לאלה ואם באולי יש בתוככם עדיין מי שהוא שהיה מן הקהל הראשון שנתנדו מן הרב ז"ל האיש ההוא לבד יחוש לו וינהוג בעצמו דין נדוי שלשים יום אם לא נהג עד עתה ואחר כך יבקש היתר ויבואו ג' הדיוטות ויתירו לו כדברי הרמב"ם ואם אולי בעל נפש הוא ויחוש לדברי הראב"ד שאמר שהמתירין צריכין להיות גדולים כמו המנדין ואולי לא תמצאו ביניכם גדולים כמו רבי לוי ז"ל המנדה אז יכתבו לרחוקים ממנו לגליל זה או לארץ תוגרמ"ה ויתחברו יחד חכמי ישראל ויתירו לו אחרי שיבקש ההיתר ושב ורפא לו ואתם כל העדה כלכם קדושים ובתוככם ה' ויגן עליכם כה מעתי' אהו' הצעיר מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל :
מני הצעיר שלום לכם עיר מנופלי שלום לכם אל תיראו הקשבתי עליכם היות יראת אלהים על פניכם ותחושו על עסק ביש הזה בעיר ההיא מקדם שהיה ביניכם מורה צדק נקרא בישראל רבי לוי ולסיבת קטטה היה לו עם איש אחד מן תושבי העיר יצא הצדיק מן העיר ועשם רושם שנדה כל הקהל הנמצא אז בעיר באמרו שהיה בידם למחות באיש ריבו ולא מיחו ומאז באו על יושבי העיר צרות רבות ב"מ ועתה אף כי ארכו הימים ודור הראשון הלך לו ודור אחר בא אשר לא היה במעמד ולא ראה כל המעשה ההוא מ"מ עדיין לבם נוקף ולקול עלה נדף תהיו נרדפים ותאמרו שארס הנח"ש ההוא רודף אחריכם ח"ו ותדרשו פי חכמים לבקש לכם עלה לתרופה. והנה הנכבד והמפואר כמ"ר שלמה י"ץ אשר נתגורר פה אתנו זה שנתים עד עתה ששמע כי פקד ה' את עמו ונתן בלב המלך שלכם להניח לכם מכל אויביכם ותשבו לבטח בארץ אמר גם הוא אשוב אל מקומי ואל ארצי כי טוב לי אז מעתה ובכן בקשני שאדבר על לבכם להוציא מורא זו מתוככם ואתן מכתבי בידו להביא למנחה טהורה למעלתכם באשר יגור שח"ו כולכם תעזבו מושב העיר ההיא כי נח"ש תנחשו והנה אהו' איך יעלה על דעתיכם שלחלוחית של אותו עון יהיה קיים לדור אחרון לאותם שלא היו ידיהם במעל ולא תפסו מעשה אבותיהם בידיהם על כיוצא בזה ודאי נאמר בנים לא יומתו על אבות איש בחטאו ימות צאו ולמדו ממעשה דעקביא בן מהללאל בפרק ה' דעדיות דסבר ת"ק דמתני' שם שחביריו נדוהו על שמעיה ואבטליון דוגמא השקוהו ומת בנדויו וסלקו ב"ד את ארונו ואפילו הכי תנן בתר הכי שאמר לו בנו בשעת מיתתו אבא פקוד עלי חביריך אמר לו איני מפקיד אמר לו שמא עילה מצאת בי אמר לו לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך עכ"ל. הרי לכם בברור שכן המנודה לא יכון לרחקו משום מעשה אביו רק שמעשיו יהיו טובים ועוד צאו ולמדו ממעשה דעכן שמעל בחרם ונענשו כל ישראל עד לא נודע הדבר ואפילו הכי אחר שנשרף ועשו בו דין יצאו כל ישראל נקיים ואפי' על בניו ובנותיו שמשמ' פשוטו של מקרא שגם נשרפו קשה על בעלי התלמיד שיהיה כמשמעו ומקשה בפרק נגמר הדין וז"ל א"ל ריש גלותא לרב הונא כתיב ויקח יהושוע את עכן בן זרח וגו' ואת בניו ואת בנותיו וגו' אם הוא חטא בניו ובנותיו מי חטאו א"ל ולטעמך אם הוא חטא כל ישראל מי חטאו דכתיב וכל ישראל עמו אלא לרדותן ופי' שם רש"י וז"ל לרדותן ה"נ כדי לרדותן שיראו את קלקולו ויזהרו בעצמן ולא יוסיפו למעול בחרם הרי שהוציא המקרא מפשוטו משום קושיא זו אף כי בניו היו במעמד העון וידעו בראשונה מן החרם טרם נתגלה ליהושע כדאיתא באותה שמעתתא דהוו ידעי ביה אשתו ובניו ק"ו בנו של ק"ו שלא יענש דור אחרון על הדור שלפניהם בעבור חרם מה ח"ו בכן אהו' וריעיי אל ירך לבבכם ועבדו את ה' בכל לבבכם ולא תחושו לאלה ואם באולי יש בתוככם עדיין מי שהוא שהיה מן הקהל הראשון שנתנדו מן הרב ז"ל האיש ההוא לבד יחוש לו וינהוג בעצמו דין נדוי שלשים יום אם לא נהג עד עתה ואחר כך יבקש היתר ויבואו ג' הדיוטות ויתירו לו כדברי הרמב"ם ואם אולי בעל נפש הוא ויחוש לדברי הראב"ד שאמר שהמתירין צריכין להיות גדולים כמו המנדין ואולי לא תמצאו ביניכם גדולים כמו רבי לוי ז"ל המנדה אז יכתבו לרחוקים ממנו לגליל זה או לארץ תוגרמ"ה ויתחברו יחד חכמי ישראל ויתירו לו אחרי שיבקש ההיתר ושב ורפא לו ואתם כל העדה כלכם קדושים ובתוככם ה' ויגן עליכם כה מעתי' אהו' הצעיר מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל :
1
