שו"ת מהר"ם פדוואה ע״הResponsa Maharam of Padua 75
א׳נדרשתי מאחד על אודות הדגים מן הים הרגילין לבא לשם בבקר והסוחרין מביאים אות' בלילה ולפי המהלך אי אפשר שיהיו נצודין בלילה ההיא אם מותר ליהודים ולאכול מהם ביו"ט ראשון מאחר דודאי נצודו בערב יו"ט מבעוד יום וכן הדגים הבאין ביו"ט שני בשני ימים טובים של גליות ואין אחד מהם שבת ובודאי נצדו ביום ראשון אם הם מותרין הואיל ולא הובאו בשביל ישראל רק בשביל נכרים דבר זה הוא תלמוד ערוך בפרק בכל מערבין ההוא ליפתא דאתא למחוז' נפק רבא חזייה דכמישא שרא רבא למז' מינייהו אמר האי ודאי מאתמול נעקרה מאי אמרת מחוץ לתחום אתאי הכא בשביל ישראל זה מותר לאכול לישראל אחר וכ"ש האי דאדעתא דנכרי' אתא כיון דחזא דקא מפשי ומייתה להו אסר להו ע"כ. ומשם פסקו כל הפוסקים דין זה ובסמ"ק סי' קצ"ח כתב דין זה ממש על דגים שנצודו בים ואף כי אגב שיטפיה כתב וז"ל כגון דגים של ימים במקום שהוא רחוק יותר ממהלך יום כו' זהו כדי להתיר כל היום אפילו בערב שיהי' ודאי שלא נצודו באותו יום אבל אם נתברר לנו ג"כ מדרך אחרת כמו אלו שדרכם לבא בבקר והסוחרים הולכים בלילה שלפניו ואי אפשר שיהיו נצודין בלילה ההיא ה"ה שהוא מותר מאחר שגלוי לכל הוא. ואף כי ר"י מפרי"ש במרדכי פרק בכל מערבין נוטה להחמיר במידי דאכילה אפילו כשנעשה בשביל נכרי נראה שר"ל כשהיה במחובר או מחוסר צידה בי"ט דאז היה מחמיר משום גזירה שמא יעשה המלאכה כאן הראיה שמביא מפירות הנושרין דגזרינ' שמא יעלה ויתלוש כו'. ואף כי בלעדי זה הם אסורין משום מוקצ' אם היו מחוברין בי"ט אפשר דר"ל היכא דאין כאן מוקצ' דוגמה דמה שפירשו התוס' שם כגון דאית ליה עורבים כו' וע"ש בתוס' דלא נראה שיחלו' הר"י על כל הפוסקים ועל פשיטא דתלמודא דמיירי במידי דאכיל' אם כן ביום טוב ראשון ודאי מותר ואף בי"ט שני בימים טובים של גליות ואין בהן שבת הואיל ונצודו ביום טוב ראשון כמו ביצה שנולדה כי הרמב"ם פרק ראשון דהלכות יום טוב השוה מדה זו לביצה ולמחוסרי צידה וכן רוב הפוסקים ואף כי יש מי שחולק כנזכר שם במגיד משנה ודי בזה נאם מבי"ק:
1
