שו"ת מהר"ם פדוואה פ״דResponsa Maharam of Padua 84
א׳לחתוך גליון ס"ת לתקנה בו
תולה ארץ על בלימה ייטיב לך החתימ' אהובי הגאון כמהר"ר יוסף יצ"ו מכתב מעלתך קבלתי וע"ד בקש' מר לכתוב לשארי האלוף להקר רוחו עם כמהר"ר קלמן איני צריך להשיב באש' כבר עבר זמנו לדעתי כי בר"ה מאי דהוה הוה ומכתבי לא יגיעך עד י"ה לדעתי ואנכי עיף ויגע עד לא אוכל לכתוב הבלתי צריך כי לא הייתי בקו הבריאות כאשר יגיד לך המוביל ות"ל שבתי לבריאותי אך לא יצאתי עדיין מדלתי ביתי מיו' שובי מווינזיי'" וע"ד הס"ת אשיב למעלתך שורותיים להיותו דברי תורה אם תתייאשו שלא תוכלו למצא שום תיקון באופן אחר כ"א לחתוך הגליונים לתקן בו אז ודאי היה שרי כיון שבלתי מתוקנ' היא עומדת לגניזה א"כ פשיטא שיות' טוב הוא לחתו' הגליוני' ולתקן הס"ת ולגנוז מותר הגליוני' מאש' יהיה נגנז כל הס"ת דיהיה דומה לתיבה דאירפט מעבד' תיבה זוטרת' שרי. וכן פריסה דבלה למעבדא פריסה לספרי שרי דמסתמא גם שם ישארו חתיכות ויגנזו או לברייתא שהבי' מעלתך ס"ת שבל' דהיינו עושי' ממנה מזוזה לולי שאין מורידין וכו' והמות' ע"כ ישאר כלי קדושה אך יגנז מאחר שגם בראשונה עומד לגניזה אמנם בנדון דידן שאפשר לתקן לדעתי הן להמתין עד כי יקרה לפניכם היודע לעשות גויל או לתקנה בקלף שלנו דלא ידענ' איסור לתקן מבחוץ במטלית של קלף על ס"ת של גויל דלא יקרא מנומר בעבו' זה אם כן ס"ת זו בקדושת' היא ואינה עומדת להגנז ולא תקרא ס"ת שבלה אם כן גם גליונות דילה בקדושתייהו עומדין ואין ראוי לחותכ' ולגנוז אותם וסברת הסופר שאומר שזה הוא הדור לה להקל משאה סברת כרס הוא וקצת ראי' לאסור יש מפר' קמ' דב"ב בהא דת"ר אין עושין ס"ת לא ארכו יות' על הקפו ולא הקפו יות' על ארכו כו' רב הונ' כתב שבעין ס"ת ולא אתרמי אלא חד ופיר' רש"י ולא אתרמי ארכו כהקפו רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכיה דעגל' ואתרמי ליה ואם היה מותר לחתוך גליונות העודפים בהן ולגנזם אחר כך היה נקל הדבר מאד לעשות יריעות ארוכות מאד ולהעדיף בם הגליונו' ולהגדיל הכתב ולחתוך אחר כך הגליונות עד ישוה האורך להקפו כי לא היה לחוש שיהיה אורך יותר אף אחר הקציצה מאחר שמגדילי' קצת בכתב אלא ודאי אסור לחתוך העודף ולהניחו בלי קדוש. אמנם על דא לא אחלוק על דברי מעלתך אם היה אפשר לחתוך רק כדי צורך המטלית ולא יהיה גנאי לס"ת שתרא' יריעה אחת ארוכ' מחברתה כי אז היה נראה להתיר כי בלי ספק מעלה היא כי בתחלה גליון ואחר כך מגוף הספ' ומעלתך הביא קצת ראיה שאפילו לכתוב מזוזה היה מעלה ויכול להיות אבל לחתוך ולהניח לא נראה בעיני והנרא' בעיני לפום ריהט' כתבתי ועל בינתי לא אשען. ובפרט כי אני היום סמכוני באשישו' שהיו' הזה עזב חליי מני ושבתי לבריאותי ת"ל ולפני מעלתך אין דבר נעלם ומה אדע ולא תדע רק מענוותנו' דמר שאל אותי בכן מעלתך יורה כפי חכמת' ומי יהרהר אחרי' ומה שהבאתי לעיל ראיה מפרק קמא דב"ב אל ידחה אותי מעלתך לומר דרב הונא לא אתרמי ליה אלא חד קאי אמאי דאמר שם בגויל ששה ורב הונא היה רוצה לנסו' בשיעור זה ולא אתרמי ליה דאם כן אינו מחובר יפה מה שאמר אחר כך רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכי' דעגל' ואתרמי ליה דמה שנותן השיעור בגויל ששה מפרש רש"י בעבור שהוא עב והקיפו גדול צריך ששה ומשכ' דעגל' משמע דאתרמי ליה בעור שאינ' עב כעור רך של עגל ואז הקיפו אינו גדול וא"כ לא היה ארכו ששה אלא ודאי תרווייהו קיימא אתרמי ולא אתרמי אשיווי אורך והיקף יהיה ששה או פחו' או יותר וק"ל וגם נראה שרש"י רצה לפרש זה מה שפירש ולא אתרמי ארכו כהקפו דמה בא לפרש פשיט' שר"ל כך אלא ר"ל שלא תפרש לא אתרמי בשיעור זה של ששה טפחים שלפניו בסמוך לכך פירש שקאי ולא אתרמי ארישא אארכו כהקפו לבד ואפילו הכי לא ראו לעשות באופן שכתבתי להאריך ביריעות ולקצרם אחר כך אף כי גם שם היה נוי לס"ת וצריך קצת לעשות ארכו כרחבו:
תולה ארץ על בלימה ייטיב לך החתימ' אהובי הגאון כמהר"ר יוסף יצ"ו מכתב מעלתך קבלתי וע"ד בקש' מר לכתוב לשארי האלוף להקר רוחו עם כמהר"ר קלמן איני צריך להשיב באש' כבר עבר זמנו לדעתי כי בר"ה מאי דהוה הוה ומכתבי לא יגיעך עד י"ה לדעתי ואנכי עיף ויגע עד לא אוכל לכתוב הבלתי צריך כי לא הייתי בקו הבריאות כאשר יגיד לך המוביל ות"ל שבתי לבריאותי אך לא יצאתי עדיין מדלתי ביתי מיו' שובי מווינזיי'" וע"ד הס"ת אשיב למעלתך שורותיים להיותו דברי תורה אם תתייאשו שלא תוכלו למצא שום תיקון באופן אחר כ"א לחתוך הגליונים לתקן בו אז ודאי היה שרי כיון שבלתי מתוקנ' היא עומדת לגניזה א"כ פשיטא שיות' טוב הוא לחתו' הגליוני' ולתקן הס"ת ולגנוז מותר הגליוני' מאש' יהיה נגנז כל הס"ת דיהיה דומה לתיבה דאירפט מעבד' תיבה זוטרת' שרי. וכן פריסה דבלה למעבדא פריסה לספרי שרי דמסתמא גם שם ישארו חתיכות ויגנזו או לברייתא שהבי' מעלתך ס"ת שבל' דהיינו עושי' ממנה מזוזה לולי שאין מורידין וכו' והמות' ע"כ ישאר כלי קדושה אך יגנז מאחר שגם בראשונה עומד לגניזה אמנם בנדון דידן שאפשר לתקן לדעתי הן להמתין עד כי יקרה לפניכם היודע לעשות גויל או לתקנה בקלף שלנו דלא ידענ' איסור לתקן מבחוץ במטלית של קלף על ס"ת של גויל דלא יקרא מנומר בעבו' זה אם כן ס"ת זו בקדושת' היא ואינה עומדת להגנז ולא תקרא ס"ת שבלה אם כן גם גליונות דילה בקדושתייהו עומדין ואין ראוי לחותכ' ולגנוז אותם וסברת הסופר שאומר שזה הוא הדור לה להקל משאה סברת כרס הוא וקצת ראי' לאסור יש מפר' קמ' דב"ב בהא דת"ר אין עושין ס"ת לא ארכו יות' על הקפו ולא הקפו יות' על ארכו כו' רב הונ' כתב שבעין ס"ת ולא אתרמי אלא חד ופיר' רש"י ולא אתרמי ארכו כהקפו רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכיה דעגל' ואתרמי ליה ואם היה מותר לחתוך גליונות העודפים בהן ולגנזם אחר כך היה נקל הדבר מאד לעשות יריעות ארוכות מאד ולהעדיף בם הגליונו' ולהגדיל הכתב ולחתוך אחר כך הגליונות עד ישוה האורך להקפו כי לא היה לחוש שיהיה אורך יותר אף אחר הקציצה מאחר שמגדילי' קצת בכתב אלא ודאי אסור לחתוך העודף ולהניחו בלי קדוש. אמנם על דא לא אחלוק על דברי מעלתך אם היה אפשר לחתוך רק כדי צורך המטלית ולא יהיה גנאי לס"ת שתרא' יריעה אחת ארוכ' מחברתה כי אז היה נראה להתיר כי בלי ספק מעלה היא כי בתחלה גליון ואחר כך מגוף הספ' ומעלתך הביא קצת ראיה שאפילו לכתוב מזוזה היה מעלה ויכול להיות אבל לחתוך ולהניח לא נראה בעיני והנרא' בעיני לפום ריהט' כתבתי ועל בינתי לא אשען. ובפרט כי אני היום סמכוני באשישו' שהיו' הזה עזב חליי מני ושבתי לבריאותי ת"ל ולפני מעלתך אין דבר נעלם ומה אדע ולא תדע רק מענוותנו' דמר שאל אותי בכן מעלתך יורה כפי חכמת' ומי יהרהר אחרי' ומה שהבאתי לעיל ראיה מפרק קמא דב"ב אל ידחה אותי מעלתך לומר דרב הונא לא אתרמי ליה אלא חד קאי אמאי דאמר שם בגויל ששה ורב הונא היה רוצה לנסו' בשיעור זה ולא אתרמי ליה דאם כן אינו מחובר יפה מה שאמר אחר כך רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכי' דעגל' ואתרמי ליה דמה שנותן השיעור בגויל ששה מפרש רש"י בעבור שהוא עב והקיפו גדול צריך ששה ומשכ' דעגל' משמע דאתרמי ליה בעור שאינ' עב כעור רך של עגל ואז הקיפו אינו גדול וא"כ לא היה ארכו ששה אלא ודאי תרווייהו קיימא אתרמי ולא אתרמי אשיווי אורך והיקף יהיה ששה או פחו' או יותר וק"ל וגם נראה שרש"י רצה לפרש זה מה שפירש ולא אתרמי ארכו כהקפו דמה בא לפרש פשיט' שר"ל כך אלא ר"ל שלא תפרש לא אתרמי בשיעור זה של ששה טפחים שלפניו בסמוך לכך פירש שקאי ולא אתרמי ארישא אארכו כהקפו לבד ואפילו הכי לא ראו לעשות באופן שכתבתי להאריך ביריעות ולקצרם אחר כך אף כי גם שם היה נוי לס"ת וצריך קצת לעשות ארכו כרחבו:
1
