שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט שנ״דResponsa Maharashdam, Choshen Mishpat 354
א׳ה"ר אברהם מינדו יצ"ו היה עומד בבית המכס ונשבעו רוב סוחרי העיר שלא יתנו השכר ההוא שהיו נותני' לו לזולתו ונכתב ונחתם מידם ועתה בא איש אחר ורצה להכנס שם ויודד לחייו ובקש ממני אם מחוייבי הסוחרי' ליתן לי מה שהיה דרכם ליתן מכח השבועה:
1
ב׳תשובה
2
ג׳איברא כפי נוסח השבועה ראיתי שאין כח לחייב לסוחרים שיעמידוהו במקומו ושיתנו לו מה שהיו נותנים לו שאינו מחייב נוסח השבועה אלא שלילה שלא יעמידו במקום ההיא זולתי לה"ר אברהם לא שנתחייבו להעמידו לה"ר אברהם וידוע שבנדרים פיו ולבו שוים בעינן אלא שמ"מ ראיתי לגלות דעתי ולהגיד שהעושה כן לא טוב עשה ונכנס בגדר רשע מסיג גבול רעהו ולא היה אלא שהאיש הזה הוא גר צדק והניח עושר וכבוד שדה ושדות ותענוגות בני אדם כדי לבא לחסות תחת כנפי השכינה המקניטו חייב עונש גדול כ"ש שאמרו חז"ל במס' קדושין שגר יורש את אביו כדי שלא יחזור לסורו וא"כ נמצא שחייב הישראל שיש לו נכסי הגוי לתתם לבנו הגר מן הטעם הנז' ואם זה אמרו חכמים אעפ"י שמן התורה אין הגר יורש את אביו גוי עאכ"ו שיש למחות ולגעור במי שבא לפסוק חיותיה וכ"ש דבר שזה העני המציאו ויש כמה שנים שהחזיק בו כי עשו הסוחרים כדי לפרנסו בכבוד ונלע"ד שהנכנס שם נקרא רשע אם לא יהיה ברשותו והטעם שאמרו בקדושי' ריש פ' האומר עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו נקרא רשע ולא מבעיא לדעת רש"י שפי' דמיירי בחררה של הפקר דפשיטא ודאי דהוי רשע אלא אפי' לדעת התוספות שדחו פירוש זה וסברי דבמציאה והפקר לא הוי רשע כיון שאינו יכול הראשון לומר לך וטרח במקום אחר מ"מ אפי' לדעתם מיקרי רשע לדעת ר"ת מיקרי רשע שהרי פירש דאיסור המהפך לא שייך אלא כשרוצה העני להרויח בשכירות או כשרוצה לקנות דבר א' וחבירו מקדי' וקונה ומזה קאמ' דמיקרי רשע כי למה מחזר על מה שטרח חברו ילך וישתכר במקום אחר ע"כ. והשתא ומה התם שנר' שעדיין לא החזיק הראשון אפי"ה אם קדם השני ולקחו נקר' רשע מי שרוצה לחטוף דבר שכב' זכה בו חבירו עאכ"ו עוד נרא' ממקו' אחר הדין יותר ברור שכתבו התוס' וז"ל ומכאן נראה למהר"ר יצחק שאסור למלמ' להשכי' עצמו לבעל הבית שיש לו מלמד בביתו שמאחר שהוא שכור שם ילך המלמד להשתכר במקום אחר אם לא שיאמר בע"ה שאין רצונו לעכב המלמד והדברים ק"ו ומה התם דהוי בענין למוד תורה שהיה מקום לומר דמצו' קא עביד וכמו שמצינו בענין חצר ומבוי שיכולים לעכב בני החצר או בני המבוי לאומן או רופא שרוצה לבא שם ואין בידם למחות למלמד תנוקות להכנס שם אפי"ה בנדון כזה נקרא רשע במילי דעלמא עאכ"ו עוד זאת מצאתי תשובה להרשב"א הביאה ב"י ח"מ סי' קנ"ו נשאל חייט אחד רגיל אצל ערוני א' כמה שנים הוא לבדו עושה מלאכתו ובא חייט אחר ורצה להכניס עצמו שם עם העירוני לעשות מלאכתו בזול יותר מהראשון והראשון מתרעם עליו כו' עד וההולך ומפתה את הגוי לעשות מלאכתו לפסוק חיותו של זה וגוערין בו ומוחין בידו ע"כ זכינו לדין כי הדבר ברור מכל הצדדים שכל מי שרוצה ליכנס בגבול זה הגר העני גוערין בו ומוחין בידו וכ"ש שאסור לסייע ביד הרוצה ליכנס שם שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה והאמת כי כשנאמר לי לחלות פני מי שהיה בידו למחות כדי שיכנס פ' עם זה ה"ר אברהם מינדו בשותפות השבתי בשפה רפה שכן אעשה ולא נתתי אז לבבי כל זה אבל עתה אחר ההסתכלות בענין נר' בעיני שח"ו לעשות כן כי הייתי נכשל להיות מחזיק כו' ועל כן כתבתי שורות אלו כנראה לע"ד שהעושה והמעשה עושי' איסור וצור ישר' יצילנו מכל שגיאה גדול' וקטנה כה אמר הדל הצעי' שמואל די מדינה:
3