שו"ת רב פעלים, חלק ד, יורה דעה ד׳Responsa Rav Pealim, Volume IV, Yoreh Deah 4
א׳שאלה אשה טרפה ביצים בקערה ונמצא דם על החלמון שקורין בערב"י צפא"ר אך כבר נתערבו כל החלמונים וכל החלבונים של כל הביצים ההם יחד וא"א להפרידם ולהסירם ובאה לשאל מה דינם של ביצים הללו:
1
ב׳תשובה הגם כי מרן ז"ל בסי' ס"ו פסק אם נמצא דם בחלבון שהוא הלובן של הביצה אינו אוסר אלא זורק הדם ואוכל השאר אבל אם נמצא בחלמון כל הביצה אסורה הנה אנחנו מנהגנו פה בגדאד יע"א מימות הראשונים לאסור הביצה שנמצא עליה דם בכל גוונא ואפילו אם נמצא על החלבון בלבד וכמ"ש רמ"א ז"ל בהגה"ה שנתפשט המנהג במדינות אלו לאסור כל ביצה שיש בה דם ואין מחלקין בין חלמון לחלבון ע"ש וכ"כ הגאון חיד"א ז"ל במחבר סוף אות ד' וז"ל הנכון הוא דבעל נפש יחוש לעצמו להחמיר ולאסור כל שנמצא דם בביצה בכל אופן כסברת ההג"ה ז"ל וכן נהגו שלמים וכן רבים ע"כ ע"ש:
2
ג׳אכן בנידון השאלה הנז' שהדם היה על החלמון נמצא אין איסור הביצה הנז' מצד המנהג אלא היא אסורה מדינא לפי פסק מרן ז"ל בש"ע שקבלנו הוראותיו שפסק כסברת הגאונים והרי"ף והרמב"ם וסיעתם דכל שנמצא על חלמון אסור מדינא כל הביצה כולה בין החלמון בין החלבון ואין חילוק בין מקום הקשר למקום אחר דבכל גוונא אסורה:
3
ד׳ובענין התערובת מצינו למרן ז"ל בסעיף ד' שכתב ביצים הטרופות בקערה ונמצא דם על חלבון של אחד מהם אע"פ שאותו החלמון שנמצא עליו הדם הוא כולו שלם ולא נטרף עדיין וזרקוהו אפ"ה כולן אסורות דכיון שנטרפו בקערה החלבון שהוא דק מתערב יחד ונאסרו כולם אם אין בהם ששים כנגד כל אותו הביצה (עיין לבוש ועיין מנחת יעקב כלל ס"ב אות יא) כי אפילו דחשיב זה תערובת מין במינו עכ"ז כיון דהוי תערובת לח בלח הא קי"ל דבעינן ששים מדרבנן כי רק מן התורה תערובת לח בלח מין במינו סגי ברובא:
4
ה׳אבל ביצים שבורות יחד בקערה ולא טרופות ונמצא דם בחלמון של אחד מהם יקח החלמונים הכשרים כל או"א בפ"ע כי החלמונים יכול להסירם בפ"ע וכל חלבון העולה עמו כשר דמסתמא החלבון שעולה עמו הוא ממנו וכנז' במנחת יעקב כלל ס"ב אות ך' וכתב שם דעת הב"י יש לכוין כך ועיין חכ"א כלל כ"ט אות וא"ו ואז יזרוק אותו החלמון שעליו הדם עם כל החלבונים הנמצאים בקערה כי החלבונים דרכם להתערב ביחד וכל זה הוא דעת מרן ז"ל:
5
ו׳אבל רמ"א ז"ל בהג"ה כתב כל זה כשידעינן שהיה הדם במקום האוסרו אבל אם היה ספק אם היה במקום האוסרו או לאו יש להתיר התערובת אע"פ שאין שם ששים וכתב הש"ך ס"ק יו"ד אפילו בנמצא על החלבון ונתערב חשיב ספיקא דשמא הלכה כהרא"ה וסיעתו דס"ל אינו אוסר בחלמון אלא רק בנמצא בחלבון ע"ש ולזה נטה הרב חכ"א כלל כ"ט ס"ק ז' ע"ש אך הרב מנחת יעקב ז"ל כלל ס"ב אות י"ג דחה זה דכל שנמצא על החלמון לא חשיב זה בגדר הספק כלל אלא הוא אסור בודאי כסברת הגאונים והרי"ף והרמב"ם וסייעתם ע"ש והאמת אתו בזה בפרט לדידן שקבלנו הוראת מרן ז"ל דפסק כוותייהו וכמ"ש לעיל:
6
ז׳והשתא בנ"ד שנמצא הדם על החלמון ונתערבו כל החלבונים יחד וגם שאר החלמונים נטרפו ונתערבו עם החלבונים שא"א להסירם בפ"ע אע"ג דזה החלמון שנמצא עליו נשאר קיים לבדו שלא נטרף מ"מ הרי החלבונים שהם תערובת לח בלח אסורים דבעינן ששים ואין כאן ששים ולכן גם החלמונים שנטרפו ונתערבו עמהם אסורים כי א"א להסירם ולהבדילם מן החלבונים ולכן הכל אסור:
7
ח׳מיהו כל זה אנחנו אומרים בנ"ד שברור אצלינו שהדם נמצא בחלמון אבל אי הוה עובדא שאנחנו מסתפקים בזה הדם אם הוא על החלבון או על החלמון אה"ן יש להתיר התערובת ברוב בלבד ולא בעינן ס' וכמ"ש הגאון הש"ך ז"ל בסי' פ"ו ס"ק י"ז ופר"ח שם ס"ק ט"ו ומנחת יעקב כלל ס"ג אות ה' וחכ"א כלל ט"ל אות ח' ועוד שאר אחרונים ז"ל שם ע"ש וזה ברור ונ"ל שזה תלוי לפי ראות עיני המורה אם יראה בביצים אלו שהם שבורות תוך הקערה שהדם הנראה על החלמון לא היה מעיקרו על החלמון אלא הוא בא מן החלבון שהושלך עליו בעת ששברו הביצים בתוך הקערה אה"ן חשיב זה בגדר הספק:
8
ט׳ודע כי בחלמונים עצמם שעדיין לא נטרפו אלא הם קיימי בקערה כל או"א בפ"ע הנה יש להם דין תערובת יבש ביבש ועיין בלבוש סעיף ד' ע"ש אך לענין דין מין במינו עיין להרב פר"ח ז"ל בסי' ס"ו סוף ס"ק יו"ד שכתב בדברי הש"ך והט"ז כאן מבואר דביצה שאסורה משום טפת דם עם ביצים אחרים מקרי מין במינו אך בסי' ק"ז חזרו וכתבו הש"ך והט"ז בפשיטות ביש בה טפת דם חשיב מין בשאינו מינו עם שאר ביצים ודברים סותרין זא"ז והוא בסי' צ"ח ס"ק ז' העלה דביצה שיש בה טפת דם בטיל ברובא מן התורה שאין כח בטיפת דם ליתן טעם בתערובת והוי מין במינו ורק ביצה שיש בה אפרוח לא סגי ברוב אלא בעינן ס' משום דיהבא טעמא בביצים המותרים ע"ש ויש לדבר בענין זה אך אין כאן מקומו להאריך בו:
9
י׳והוי יודע שאם אלו הביצים ידעינן בהו בבירור שהם בני יומן אפשר להקל בתערובת משום ספק אם הלכה כסברת הכלבו שהביאו בבית יוסף דס"ל אפילו היא ביצת יומא אסורה דלא פלוג רבנן או הלכה כסברת מהרש"ל דמתיר בביצה בת יומא ועיין בפר"ח סי' ס"ו ס"ק ז' שהביא מחלוקת זו ע"ש וכל זה אני כותב לפום ריהטא והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
10