סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תצ״טSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 499

א׳ר' אליעזר הגדול תענית (ל"א א'). א) במשנה ברכות פ"א א' ב', פ"ד ד', פ"ה ב', פ"ז ה'. פאה: פ"ג ו' פ"ד ט' פ"ה ב' ד' פ"ז ז'. דמאי פ"ד ג' פ"ה ט' פ"ו ג'. כלאים פ"ב י' פ"ג ד' פ"ה ג' ח' פ"ו ב' פ"ט ג'. שביעית פ"ב ח' פ"ה ג' פ"ח ט' י' פ"ט ה' ט' פ"י ז'. תרומות פ"ב א' פ"ד ה' ז' ח' ט' י' י"א פ"ה ב' ד' ה' ו' פ"ו ו' פ"ח א' ב' ג' ח' ט' י' י"א פי"א ב'. מעשרות פ"ב ד' פ"ד ג' ה' ו'. חלה פ"א ג' פ"ב א' ד' ח' פ"ד ז'. ערלה פ"א ז' פ"ב א' י"א י"ג. בכורים פ"ב ו'. שבת פ"א י' פ"ב ג' פ"ו ד' פ"י ו' פי"ב ד' פי"ג א' פי"ז ז' פי"ט א' ד' פ"כ א' פכ"ב א'. עירובין פ"א ב פ"ב ה' ו' פ"ג ג' ו' פ"ד ה' י"א פ"ז י' י"א פ"ט ב' פ"י י'. פסחים פ"א ז' פ"ג א' ג' פ"ה ט' פ"ו א' ב' ה' פ"ט ב' ד'. שקלים פ"ג א' פ"ד ז' פ"ח ז'. יומא פ"ה ה' ז' פ"ז ג' פ"ח א'. סוכה פ"א י"א פ"ב ו' פ"ד ה'. ביצה פ"ד ו' ז'. ר"ה פ"א א'. תענית פ"א א' פ"ג ט'. מגילה פ"ד י'. מ"ק פ"ג ו'. חגיגה פ"ג ח'. יבמות פ"ג א' פ"ו ג' ד' פ"ח ד' ו' פ"י א' פי"ב ב' ג' פי"ג ב' ו' ז' י"א פט"ז ב' ז'. כתובות פ"א ו' ז' ח' ט' פ"ב ח' פ"ג ו' פ"ה ה' ו' פ"ט ד'. נדרים פ"ד ג' פ"ט א' ב' פ"י ה' ו' ז'. נזיר פ"ג ג' ד' ה' פ"ו ז' י"א פ"ז א' ד'. סוטה פ"א א' פ"ג ד' פ"ד ג' פ"ו א' פ"ח ג' פ"ט ב' ג' ד' ט"ו. גיטין פ"א א' פ"ג ב' פ"ד ז' פ"ו ג' ד' פ"ח ח' פ"ט א' ב'. קדושין פ"א ד' ט' פ"ג י"ג פ"ד ג' י"ג. ב"ק פ"א ד' פ"ד ט' פ"ו ד'. ב"מ פ"ו ח'. ב"ב פ"ג ח' פ"ד ד' ה' פ"ט ז'. סנהדרין פ"א ד' פ"ו ד' פ"י ג'. מכות פ"ג ה'. שבועות פ"ב ה' פ"ה ג'. עדיות פ"ב ז' פ"ה ד' ה' פ"ו ב' ג' פ"ז א' ה' ו' ז' פ"ח ו'. ע"ז פ"א ח' פ"ג ט'. אבות פ"ב ח' י'. הוריות פ"א ב' פ"ב ז'. זבחים פ"א א' ד' פ"ג ג' פ"ז ד' פ"ח ד' ה' ז' ח' ט' י' י"א י"ב פי"א יג' פי"ג ד' ו'. מנחות פ"ג א' ד' פ"ז ג'. חולין פ"ב ו' ז' פי"ב ב'. בכורות פ"א ה' ו' פ"ד ז' פ"ה ג' פ"ז ו' פ"ח י'. ערכין פ"ג ב' פ"ד ד' פ"ו א' ג' פ"ז ד' פ"ח ד' פ"ט א' ח'. תמורה פ"ב ג' פ"ג א' ג' ד' פ"ו ה'. כריתות פ"ג ג' פ"ד ב' ג' פ"ו א' ג'. מעילה פ"א ב' ג'. כלים פ"ב ח' פ"ג ב' פ"ה י' פ"ח א' פ"י א' פי"א ה' ח' פי"ד א' ז' פט"ו ב' פי"ז א' פי"ח ט' פכ"ו ב' ד' ה' פכ"ז ה' י"ב פכ"ח ב'. אהלות פ"ב ב' ד' פ"ו א' פ"ט י"ד ט"ו פי"א ז' פי"ב ג' ח' פי"ד ד' ה' פי"ז ב' ה'. נגעים פ"ו ז' פ"ז ד' ה' פ"ט ג' פי"א ז' פי"ג ב' ו' פי"ד ט'. פרה פ"א א' פ"ב א' ג' ה' פ"ד א' ג' פ"ה ד' פ"ז י' פ"ט א' ג' ד' ז' פ"י א' ג' פי"א ב' ז'. נדה פ"א ג' ה' פ"ד ד' ו' פ"ה ט' פ"ו י"ב פ"י ג'. זבים פ"ב ב' פ"ה ג' ז'. מקואות פ"ב ד' ז' ח' י' פ"ו י"א פ"ח א' פ"ט ג'. מכשירין פ"ד ה' פ"ו ו' ז'. טהרות פ"ב ב' ז' פ"ו ד' ה' ו' פ"ח ז' פ"ט ג'. ידים פ"ד ב' ג'. עוקצין פ"א ב' פ"ב ג' פ"ג י':

ב׳ב) הוא סתם ר' אליעזר (הליכות עולם) ורש"י כתב סתם ר"א הוא בן שמוע (ע"ש) ובתוס' כריתות (י"ח א') כתבו לעיל גרסי' ר' אלעזר והכא גרסי' ר' אליעזר דהוא בר פלוגתיה דר' יהושע, וכ"כ תוס' ב"ק (ע"ח סע"א) וב"ב (קנ"ו א') ובס' תחלת חכמה כלל מ"א (קי"ו ב') ובברכת הזבח פי"א דזבחים (דצ"ג א') שני ר' אליעזר היו משמע דשניהם ביו"ד. וקשה לומר כן דהתוס' פ"ק דב"ק (ט"ז ב') ופ"ק דסנהדרין (ט"ז ב') כתבו אחד ביו"ד ר' אליעזר ואחד ר' אלעזר והתוי"ט תמורה פ"ג משנה ג' דנחלקו ר' אלעזר ור' אליעזר ר' אלעזר בן שמוע ור' אליעזר בן הורקנוס, וכ"כ פ"ג דיבמות, ועיין תשובת חוט השני סי' י"ח:

ג׳ג) אביו הורקנוס היה עשיר גדול. עיין בפרקי דר"א פ"א ופ"ב מה שעשה היאך התחיל ללמוד כשהיה בן כ"ח שנים. ובב"ר ר"פ מ"ב מעשה בר"א בן הורקנוס שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר ונפלה פרתו ונשברה אמר לטובתי נשברה פרתי ברח אצל ר' יוחנן בן זכאי והיה אוכל קוזזות אדמה עד שנעשה פיו ריח רע, הלכו ואמרו לריב"ז ריח פיו של ר"א קשה אמר לו כשם שהבאיש ריח פיך על התורה כך יהיה ריח תלמודך הולך מסוף העולם ועד סופו, לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו (פירש"י אחיו קטרגו עליו ואמרו לאביו הרי הניחך לעת זקנותך ולאחר מותך יטול בנכסיך עמנו שוה בשוה, ועלה לירושלים לפני ריב"ז לנדותו בהסכמתו) ומצאו יושב ודורש וגדולי המדינה יושבין לפניו בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע ומצאו יושב ודורש כו' א"ל אביו בני לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי עכשיו הרי כל נכסי לך נתונים במתנה, אמר הרי הם עלי חרם ואיני אלא שוה בם כאחי. ובאדר"ן פ"ו בן כ"ב שנה היה ולא למד תורה, פעם אחת אמר אלך ואלמוד תורה לפני ריב"ז, א"ל אביו הורקנוס אי אתה טועם עד שתחרש מלא מענה השכים וחרש מלא מענה אמרו אותו יום ערב שבת היה הלך וסעד אצל חמיו וי"א לא טעם כלום משש שעות של ע"ש עד שש שעות של מוצאי שבת, כשהלך בדרך ראה אבן אחת שדומה ונטלה ונתנה לפיו וי"א גללי בקר היה, הלך ולן באכסניא שלו, הלך וישב לפני ריב"ז בירושלים עד שיצא ריח רע מפיו א"ל ריב"ז אליעזר בני כלום סעדת היום שתק שוב א"ל ושתק שלח וקרא לאכסניא שלי א"ל כלום סעד אליעזר אצליכם אמרו לו אמרנו שמא אצל רבי סעד, א"ל אף אני אמרתי שמא אצליכם היה סועד ביני וביניכם אבדנו את אליעזר וכו' א"ל כשם שיצא לך ריח רע מפיך כך יצא לך שם טוב בתורה, שמע אביו הורקנוס שלומד אצל ריב"ז אמר אלך ואדיר אליעזר מנכסי, אותו היום היה ריב"ז דורש שמע עליו שבא הושיב לו שומרים אמר להם אם בא לישב אל תניחוהו בא לישב ולא הניחוהו היה מדלג ועולה עד שהגיע אצל בר ציצית הכסת כו' היה יושב ביניהם ומרתת, אותו יום נתן ריב"ז עיניו בר"א וא"ל פתח פיך ודרוש אמר איני יכול לפתוח דחק עליו ודחקו התלמידים עמד ופתח ודרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם וכל דבר שיצא מפיו עמד ריב"ז על רגליו ונשקו על ראשו, ואמר הורקנוס לא באתי אלא להדיר כו' כנ"ל במדרש:

ד׳ד) ריב"ז רבו חגיגה (ג' ב') אר"א כך מקובלני מריב"ז. ובסוכה (כ"ח א') ר"א תלמיד ריב"ז. וביצה (ה' רע"ב) אמרו תלמידיו של ר"א לר"א כבר נמנו עליך חביריך ומנו ריב"ז. ובר"ה (ל"א ב') אע"פ שהיה תלמיד ריב"ז אמרו חביריך כיון דתלמידים הוו לאו אורח ארעא למימר לרביה רבך (ע"ש). וריב"ז קראו בור סיד אדר"ן פי"ד ופ"ב דאבות. ר' אליעזר אזל למחמי לריב"ז רביה ברישי ירחא שאליה ריב"ז באר של מים מנוקה מפסולת כו' מה צריך לריב"ז א"ל חייב אדם לקבל פני רבו (זוהר):

ה׳ה) בתוס' שבת (ק"ד א') אתו דרדקי לבי מדרשא כו' בירושלמי (מגילה פ"א הלכה י"א) ובב"ר פ"א אמר דר"א ור' יהושע היו מאותן דרדקי וחולק על ש"ס שלנו דס"ל דהיו בימי ריב"ל והא דאמר בפר"א שלא למד ר"א עד שהיה גדול היינו שלא עסק עד שנעשה גדול עכ"ל. (בס' פי שנים ערך מנצפ"ך דאיתא בשבת מנצפ"ך צופים אמרום ואיתא במגילה שכחום וחזרו ויסדום, ובירושלמי הצופים הם הדרדקי. ובתמורה ג' אלפים הלכות נשתכחו באבלו של משה ובאו ליהושע שיחזיר להם מה ששכחו ולא החזיר ע"ז אמר בשבת אתו דרדקי ואמרו מילתא דלא אמרו בימי יהושע דייקא שלא החזיר מה שנשכח והני דרדקי החזירו). צדק צדק תרדוף הלך אחר ר"א ללוד סנהדרין פ"ד (ל"ב ב') והיה סיני ור"א בן ערך עוקר הרים (עיין בע"מ). היה לו תלמיד אחד ר' יהודה בן גוריא (ע"ש) שהורה הלכה בפניו ואמר לאשתו אימא שלום שלא יוציא שנתו וכן היה עירובין (ס"ג א') וירושלמי גיטין פ"א הלכה ב' ופ"ו דשביעית הלכה א' לא יוציא שבתו וכ"ה בספרא פ' שמיני. והיו בניו יפים מאד שהיו צנוע בתשמיש (נדרים כ' רע"ב) כשדרש היה מאיר פניו כמ"ש פני משה כפני חמה כו'. במדרש חזית בפ' לריח שמניך ר' יהושע היה מנשק האבן שישב עליו ר"א ואמר האבן דומה להר סיני וזה שישב עליו דומה לארון הברית. לא קדמו אדם בבית המדרש כו' אנשי כנסת הגדולה הלל כו' ור"א כו'. שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך לר"א סוכה (כ"ז א'). בפ"ק דע"ז (ט"ז ב') שנתפס למינות לפי ששמע דברי מינות והנאהו (ועיין רבה קהלת):

ו׳ו) היה מזרעו של משה (בחיי בשם מדרש) אולי מצד האם ר"ל דאלו מצד אב א"כ היה לוי (וכ"כ עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פט"ו) ועיין בסמוך שהיה כהן. אך קשה דילמא אם אביו היתה ממשה, ואולי כוונת היוחסין אחר דר' אליעזר היה גלגול ראובן כמו שאכתוב בסמוך ואיתא בשל"ה פ' אחרי מות מובא בק"ש פי"ג סי' ג' ד' דאין מגולגל כ"א באחד מקרובי המת במשפחה ע"ש באורך ומשפחת אב קרויה משפחה, א"כ ר"א מצד האב מראובן א"כ בא ממשה מצד אמו. מטרונה שאלה את ר"א מפני מה אין מיתתן שוה במעשה העגל א"ל אין חכמת אשה אלא בפלך (עיין יומא ס"ו ב'). א"ל הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממנה ש' כור מעשר בכל שנה א"ל ישרפו ואל ימסרו דברי תורה לנשים (ירושלמי סוטה פ"ג הלכה ד' ובתוס' פ"ג דסוטה (כ"א ב') ומדרש רבה נשא פ"ט). וכתב בידי משה ר"א בן הורקנוס היה כהן ובשביל שלא רצה להשיב לה לא נתנה לו מעשרות עכ"ל, ותמוה מאד איך לא מנה אותו הרמב"ם בין הכהנים ולא בעל ס' יוחסין ע"ש בסדר הדורות אצל ר"א בר' צדוק. ועוד וכי מטרונה נתנה מעשר:

ז׳ז) והיה בשעת חורבן בית שני כי הוא ור' יהושע נשאו מטתו של ריב"ז גיטין (נ"ו א') תוס' נזיר (ל"ג ב') כשמת רבן גמליאל הזקן היה ר"א זקן (ע"ש). וראה מיתת רבן גמליאל נכדו שהיה גיסו (ע"ל רבן גמליאל דיבנה). באדר"ן פט"ז שגדל בת אחותו י"ג שנה עמו במטה ולעת זקנותו קדשה:

ח׳ח) ר' עקיבא תלמידו בפ"י דסנהדרין בתוספתא אר"ע ש' הלכות דרש ר' אליעזר במכשפה ולא למדתי אלא ב' (עיין סנהדרין ס"ח א') אמר עקיבא כך אני בעיניך ב"ק (מ"א ב'). ולא אמר אלא מה ששמע מרבו סוכה (כ"ז ב') יומא (ס"ו ב'). ר"א גזר מ' תעניות ולא אתי מטרא ור"ע אמר משיב הרוח כו' אתא מטרא והוה ר"ע מפייס לר"א ואמר משל כו' (זוהר שמות עכ"ד) ור"א ראה בחלום פ' אל תתפלל בעד העם הזה:

ט׳ט) בב"מ (נ"ט רע"ב) תנור העשוי חוליות חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאים תנא באותו יום השיב ר"א כל תשובות שבעולם ולא קבלו ממנו א"ל אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר החרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ת' אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב אמר אמת המים יוכיחו חזר אמת המים לאחור. א"ל אין מביאין ראיה מאמת המים. א"ל כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי ביהמ"ד ליפול גער בהם ר' יהושע אמר להם אם ת"ח מנצחים זא"ז בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של ר' יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר' אליעזר ועדיין מטין ועומדין. א"ל מן השמים יוכיחו יצא בת קול ואמר מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחים בבת קול שכבר כתבת בתורה אחרי רבים להטות. אשכחיה ר' נתן לאליהו א"ל מאי עביד הקב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני. אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך ויודיעו א"ל ר"ע אני אלך שמא ילך אדם אחר שאינו הגון ויודיע נמצא מחריב את כל העולם כלו ולבש ר"ע שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ד' אמות. א"ל ר"א עקיבא מה היום מיומים א"ל רבי כמדומה חביריך בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב ע"ג קרקע זלגו עיניו דמעות לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחיטין ושליש בשעורים. וי"א אף בצק שבידי אשה תפח. תנא אף גדול היה באותו היום שבכל מקום שנתן ר"א עיניו נשרף ואף רבן גמליאל היה בא בספינה עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשביל ר' אליעזר אמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקת בישראל נח הים מזעפו. אימא שלום דביתהו דר"א אחתיה דר"ג הנשיא (שבת קט"ז א') מההיא מעשה ואילך לא שבקה ליה לר"א למיפל על אנפיה. פעם אחת אתא עני אבבא אפיקה ריפתא אשכחתי' דנפל על אנפיה אמרה ליה קום דקטלית לאחי אדהכי נפק שיפורא מבית ר"ג דשכיב (ע"ש). ובירושלמי ר"פ מגלחין קצת שנוי (ע"ש):

י׳י) כתב ר"ח למה מינו את ראב"ע תלמידו לנשיא ולא את ר"א לפי שהיה זקן ואין מושיבין זקן בסנהדרין (עיין ריב"ז) בירושלמי סוף סוטה יצא ב"ק בעליה ביבנה ב' ראוין לרוח הקדש ואחד שמואל הקטן שמת בחיי ר"ג הזקן ור"ג הזקן מת ח"י שנה קודם החורבן ונתנו עיניהם על ר"א בן הורקנוס שראוי שתשרה עליו השכינה וזה היה בודאי אחר שלמד הרבה ובן כ"א או כ"ב שנה היה כשהתחיל ללמוד ואפשר שכמה שנים קודם מיתת ר"ג הזקן מת שמואל הקטן א"כ ר"א היה זקן כשמינו לראב"ע. עוד י"ל שהיה מופרש מחכמים, ועוד שהיה בר פלוגתיה דר"ג. ועוד שהוא מחבורת בית שמאי לכן נקרא שמותי. רש"י שבת (ק"ל ב') בשם ירושלמי ס"פ הפיגם. ובנדה (ז' ב') ובירושלמי שביעית פ"ט וכ"נ בירושלמי פ"ק דביצה הלכה ד'. ובתוס' ביצה (ל"ה א') ובירושלמי תרומות פ' סאה תרומה ובערוך ערך שמת. כתב בס' ע"ח בדרכי המשנה אע"ג דהוא תלמיד ריב"ז וריב"ז תלמיד הלל היה שמא אח"כ חזר ושימש את שמאי עכ"ל. ובתשובת בן זאב (דשמ"ג) קים להו לבעלי התלמוד דכל דבריו דר"א כב"ש ע"ש, וע"ש (דמ"ו). וכתב בתשו' חו"י א"כ ר"ט שהיה ג"כ תלמיד ב"ש וכן כמה תלמידיו א"כ לא נפסוק כמותם וצ"ע עכ"ל. ביצה (ל"ד) במשנה ועוד אמר ר"א עיין רש"י ותוס', הלכה כמותו בגיטין גיטין (ד' א') פירש"י בהא מילתא ע"ש (פ"ו ב'). ואמר שמואל הלכה כר"א בד' נדה (ז' ב'). כתב בשו"ת חו"י נ"ל דר"ל אע"פ דשמותי הוא מבית שמאי הלכה כמותו בהלכותיו שאמר לפני אותה מעשה, (שם בהשמטותיו), וצ"ע לפירש"י שברכוהו למה יפסיד בשביל זה ואפילו מי שנעשה זקן ממרא אם אמר דבר הגון למה לא נפסוק כוותי' (עיין בכללים מ"ש בזה באריכות):

י״איא) כשחלה נכנסו ד' זקנים אצלו ר"ט ור"י הגלילי וראב"ע ור"ע ומפני הנידוי ישבו ברחוק ד' אמות וערב שבת היה ורצה הורקנוס בנו לחלוץ תפילין של אביו כי סמוך לשבת היה כו' ואמרו לו טוב אתה לישראל משמש וגשמים ואב ואם. ואמר בשעת מיתתו שר"ע ימות מיתה משונה ס"פ ד"מ (ס"ח) ואמר חמה עזה בעולם שם (ק"א), ועיין מדרש הנעלם בזוהר ר"פ וירא כל הענין באריכות. ואמר קודם מותו פנו בית מפני הטומאה ותנו כסא לריב"ז ואיכא דאמרי לחזקיה מלך יהודה כמו שצוה רבו ריב"ז (ירושלמי ע"ז פ"ג הלכה א' וסוף סוטה) ויצאה נשמתו בשאלה ששאלוהו ואמר טהור (ס"פ ד"מ). ומת ע"ש בין השמשות והיו נושאין מיטתו במוצאי שבת מקסרין ללוד ופגע בו ר"ע והיה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ ודרש עלי' ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו (שם). ועיין ירושלמי שבת פ"ב הלכה ז' ענין הנ"ל קצת בשנוי, ונכנס ר' יהושע וחלץ תפיליו והיה מגפפו ומנשקו ובוכה ואומר רבי הותר הנדר רבי רכב ישראל ופרשיו. מקום קבורתו בכפר עלמא עיין ר"א בן ערך (גא"י). ביבנה שם בית מדרשו של ר"א הגדול (גא"י). בלב אריה פ' חקת היה מגלגול ראובן וניצל כשנתפס למינות הואיל שהיה צדיק במכירת יוסף. וזה סוד שאמרה לאה כי רא"ה ה' בעניי ר"ת ר' אליעזר הגדול עכ"ל. מכוון לזה במ"ש בת' הלכות קטנות כחי וראשית אוני גימ' זה רבי אליעזר בן הורקנוס ע"ה. וכחי וראשית אוני נאמר על ראובן וק"ל. בס' ג"נ כשעלה משה למרום שמע שאמר הקב"ה הלכה משמו והתפלל משה יהי רצון שיהיה מחלצי והתפלל עליו כשיתפס (כנ"ל) יהיה ניצול כמ"ש על אלעזר בנו אלהי אבי בעזרי עכ"ל ע"ש בע"מ. ע"ל ר"א בן פרטא גלגול ראובן וניצול כשנתפס למינות כדאיתא בפ"ק דע"ז (ע"ל):

י״ביב) אונקלוס הגר קבל ממנו. אחרים אומרים בשם ר"א ביצה (ד'). ר' אלעזר בש"ר אליעזר (ע"ש). ר' אלעאי הזקן תלמידו. ר' אלעזר בן עזריה תלמידו. ר' ברכיה בר' אבא בר כהנא בשמו. אחיו דוסא בן הורקנוס וצ"ע. ר' דוסתאי בר' ינאי משמו. ר' חנניה בן תרדיון משמו, אבא חנן בשמו, ר' יהודה בן גודגדא, ר' יהודה בן גדיש העיד לפניו, ר' יהודה תלמיד תלמידו, ר' יהושע בן הורקנוס אולי אחיו, ר' יוחנן בן זכאי רבו. ר' יוחנן בן נורי בשמו, ר' יוסי איש דורמסקית תלמידו, ר' יוסי בר' יהודה בשמו וצ"ע. ר' יוסי בן פרטא תלמידו. ור' יוסי בן פרידי. ר' יוסי בן כיפר בשמו. ר' מתיא בן חרש תלמידו. ר' נחוניא בן אלנתן חולק עמו. ור' צדוק. ר' שמעון בן אלעזר משמו: