סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים ת״קSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 500
א׳ר' אליעזר בן יעקב, א) במשנה אבות פ"ד. כלאים פ"ב ט' פ"ד ח' פ"ה ג' פ"ו ב'. שביעית פ"ב י'. תרומות פ"ג ה'. בכורים פ"א ה'. שבת פ"ח ו' פט"ו ב'. עירובין פ"ו א' פ"ח י'. שקלים פ"ו ג'. מ"ק פ"א ג'. יבמות פי"ג ג'. נדרים פ"ג א' פ"ה א' ב'. סוטה פ"ט ד'. קידושין פ"ד ז'. מכות פ"ב ב'. מנחות פ"ה ו' פ"ט ג'. בכורות פ"ג א'. ערכין פ"ב ו'. כריתות פ"ב א'. תמיד פ"ה ב'. מדות פ"א ב' ט' פ"ב ה' ו' פ"ה ד'. כלים פ"ז ג' פכ"ח ט'. נגעים פ"ז א' פ"י ד' פי"א י"א. פרה פ"ט ב'. מכשירין פ"ו ג'. טהרות פ"ג ח'. עירובין ר"פ הדר (ודף פ"ח א') ושבת (פ"א א').
1
ב׳ב) והאריך ימים מזמן הבית עד דורות האחרונים ואחי אמו לוי במקדש פ"ק דמדות, ועל פיו נעשה מסכת מדות. והיה מז' תלמידים שהעמיד ר"ע (ע"ש) אחר שמתו כ"ד אלף תלמידיו (ב"ר פ' ויוסף אברהם) בשלפי שמד נתכנסו רבותינו באושא כו' וראב"י (שה"ש רבה). כתב היוחסין בהג"ה שעשה הגאון מ' משה איסרליש בסדר הקבלה מס' יסוד עולם ז"ל ריב"ז קבל מהלל ושמאי. תלמיד ריב"ז ר"א ור' יהושע כו'. חביריו של ריב"ז ראב"י ור' צדוק כו' וע"ש ביוחסין. [בסדר הדורות אצל החכמים הנ"ל]. ובס' באר שבע פ' עגלה ערופה (מ"ה ב') במשנה. מהיכן הוא מודד ר"ע אומר מחוטמו ראב"י אומר מצוארו, ופסק הרמב"ם כר"ע וכתב הכס"מ יש לתמוה דהא קיי"ל משנת ראב"י קב ונקי, וצ"ל שסובר שלא נאמר כלל זה לדחות מה דקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו עכ"ל, והקשה הבאר שבע שהרי ראב"י לא היה חבירו של ר"ע כי ראב"י היה בדור ריב"ז וחביריו שראו חורבן בית השני ואילו ר"ע וחביריו היו אחר החורבן, ומה שהזכירו קודם ראב"י אינו מן התימא שכן מצינו בהגדת פסח מקדים ר"ע לר' טרפון שהיה רבו כדמוכח בכתובות וכן אשכחן בדוכתי טובא שמקדים תלמיד לרב עכ"ל. אחי ראה גם ראה איך שני המאורות הגדולים הנ"ל שנו ברואה. ובעל ס' יוחסין המעתיק דברי רמ"א שכח מה שהביא בעצמו בשם ב"ר והוא פ' ח"ש פ' ס"א, ובתנחומא ס"פ חיי שרה כי ראב"י היה תלמיד ר"ע. וכ"נ ביבמות (צ"ג א') ראב"י כר"ע וע"ש ברש"י ושם (ע"ב) בתוס' ד"ה לאחר (ועיין ר' ינאי רבה) וכ"כ התוס' בב"ב (ע"ט סע"ב) דראב"י היה תלמיד ר"ע. וידוע דר"ע היה תלמיד ר"א הגדול ור"א הגדול תלמיד ריב"ז, עיין כל אחד במקומו מפורש מים הש"ס אין מספר, ואיך יהיה ראב"י חבירו של ריב"ז תלמיד לתלמיד תלמידו. גם תראה כי ראב"י היה רבו של ר"מ כדאיתא ביבמות (הנ"ל) וברש"י ובתוס' הנ"ל ור"מ היה תלמיד ר"ע, א"כ היה ראב"י בימי ר"מ שאחר ר"ע. ובילקוט פ' מטות סי' תשפ"ה בשם ספרי זוטא ביום שמעו אמר ראב"י שאלתי את יונתן בן משולם ואת יהושע בן גמלא מנין כו' אמרו אמר ר"ע מה כו' וכשבאתי אצל ר' יהושע אמר כו' אמר ראב"י שאלתי את ר' יונתן בן משולם ואת יהושע בן ממל כו'. ובנזיר (נ"ו ב') ר' יהושע בר ממל גמר מר' יהושע (ע"ש) ור' יהושע היה תלמיד ריב"ז. וגדולה מזו בפ"ד דכלאים ראב"י אמר משם חנניה בן חכינאי, וידוע דחנניה ב"ח היה תלמיד ר"ע (ע"ש) הרי ראב"י היה אומר בשם תלמיד ר"ע. וכן הלך לעבר שנים עם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ור' נחמיה וראב"י ור' יוחנן הסנדלר (ע"ש) שהיה ג"כ תלמיד ר"ע, ואמר בשם ר"מ חולין (ל"ח). ועיין ר' יהודה בר אלעאי שראב"י היה עמו באושא. ושם בשם תוס' כו' ר"י לא ראה את ריב"ז א"כ מסתמא גם ראב"י לא ראה את ריב"ז כי קחשיב את ראב"י לבסוף ר"י ור' נחמיה (ע"ש) ור"מ ור' יוסי ורשב"י ור"א בר' יוסי וראב"י, וריב"ז מת לאחר החורבן ג' או ד' שנים, ור"ע נהרג אחר החורבן ע"ג שנים. אף אם נימא שראב"י האריך ימים עד דור אחר ר"ע לא נראה שיהיה בימי זקנותו של ריב"ז לחבירו ע"כ טעות בידם. ויפה פסק הרמב"ם כר"ע נגד ראב"י דהלכה כר"ע אפילו מחביריו כ"ש נגד תלמידו כנ"ל:
2
ג׳ג) מצאו כתוב ספר בירושלים משנת ראב"י קב ונקי גיטין (ס"ז א') פירש"י שהלכה כמותו לעולם עירובין (ל"ו, ס"ב ב') יבמות (ל"ז ב') ע"ש ברש"י ושם (מ"ט, ס' א') בכורות (כ"ג ב'). וכתב בס' מגיני שלמה ריש מס' פסחים משנת ראב"י קב ונקי אפילו נגד רבים כדאיתא ביבמות (ל"ז, ס') ומשמע שם אפילו נגד סתם הילכתא כוותי' כו' ובחידושיו ליבמות חקר אי הלכה כראב"י אפילו נגד סתם משנה דאיתא פ"ק דר"ה ראב"י אומר כיון שעברו עליו ב' רגלים עובר, ופסק הרמב"ם בפי"ד מה' מעשה הקרבנות דבעינן ג' רגלים, וצ"ע דקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפילו בברייתא כדאיתא ביבמות (ס' א') ואפשר נגד סתם מתני' לא אמרינן הכי. ועיין סמ"ג מצות ל"ת של"א עכ"ל ע"ש. ועיין תשו' פ"מ ח"ב סי' קי"ט מענין ראב"י למה לפעמים אין הלכה כמותו. ובתשו' חכם צבי סי' י' דהכלל דאין הלכה כתלמיד נגד רבו עדיף מכלל משנת ראב"י קב ונקי לפי שזה הכלל שייך בכל התלמידים נגד רבם וראב"י היה תלמיד ר"ע. ובשארית יוסף (ל"ט א') כתב בשם הרא"ש פ' מי שהוציאוהו ובכל מערבין ובהג"ה לס' כריתות, ובמרדכי פ' מי שהוציאוהו דבק"ב מקומות קיי"ל כראב"י וקשה לי' מגמ' דיבמות הנ"ל (ע"ש). ובר"ן פ"ק דשבועות דוקא נגד יחיד. ובתוס' נדרים (כ"ג ב') את"ל פליגי רבנן עליה דראב"י הלכה כמותם כו' דזימנין דפסקינן דלא כוותי', ואפשר דגם הרמב"ם ס"ל כן ואזלא תמיהת התוי"ט כלאים פ"ב ט' ופ"ד ח' ועיין תוי"ט עירובין פ"ח י' (ובתוס' שם) והרא"ש בה' קטנות ה' טומאה לא ס"ל כן רק לא שנא. ועיין ברא"ש פ"ג דנדרים דה"ק דרב לא ס"ל כלל זה. והנה לאו דוקא משנת ראב"י קב ונקי ה"ה כשנזכר בברייתא והכי מוכח בתוס' קדושין (ס"ב סע"ב) ז"ל אע"ג דקיי"ל הלכה כראב"י בעלמא דקב ונקי הוא הכא לית הילכתא כוותי' ולא ככולהו תנאי דאמרי אדם מקנה דשלב"ל דהא רב נחמן ס"ל דאין אדם מקנה דשלב"ל והלכה כרב נחמן בדיני עכ"ל. (וע"ל דכלל משנת ראב"י קב ונקי אי דוחה כלל כו'), והא מ"ש ראב"י דאדם מקנה זה לאו משנה הוא אלא ברייתא והא אמרו משנת ראב"י קב ונקי, ואי איתא דבברייתא ליתא לכלל זה בלאו הא דהלכה כר"נ בדיני אין הלכה כמותו בברייתא, אלא ע"כ דמ"ש משנת ראב"י פירושו ג"כ ברייתא, והוא מוכרע ממקומו שהרי שמעון בן עזאי שמצא כתוב משנת ראב"י קב ונקי היה הרבה קודם שסידר רבי המשניות וגם קודם שסידר רבי המשניות היה ג"כ סדר משניות כדאי' בחגיגה ר' יהודה ב"ת וחביריו היו שונין ת"ר סדרי משנה, ור' יוסי רבו של רבי אמר בסוף כלים אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה, ופשוט שרבי הוסיף וגרע, וכיון שנמצא משנת ראב"י קב ונקי קודם שסידר רבי המשניות לא קאי על משניות שסידר רבי (שם תשו' חכם צבי). וכן הוא מפורש בב"ב (קל"ח א') ברשב"ם. ועיין תוס' כתובות (ק"ט א'). ובמנחות (ל"א ב'). וכתב בתשו' חוות יאיר דאין לומר ע"כ משנת לאו דוקא דלא תמצא שיהיה נזכר ק"ב פעמים במשנה כי י"ל שהיו אז בימי התנאים משניות מרובות מאד משלנו כדאיתא בחגיגה עכ"ל. ומה שפסק הרמב"ם כרשב"י נגד ראב"י (ע"ש). בתוס' גיטין (נ"ב ב') אר"ת דאין הלכה כראב"י אע"פ שאמרינן הלכה וקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי דאין למידין הלכה מפי תלמוד ע"ש. ובפ' אלו קשרים הלכה כראב"י מדפסק כוותי' מכלל שהכלל אינו מועיל:
3
ד׳ד) תנא דבי ראב"י עירובין (נ"ד א') חגיגה (י"ז ב') סנהדרין (צ"ב סע"ב) דבי ראב"י תנא ר"פ חלק. תלמיד אחד היה לו ונתחייב שריפה למקום ואמרו הניחו לו שאדם גדול שימש. (עיין ר"א בן פדת). תלמידו חלה ושכח תלמודו התפלל עליו (דברים רבה פ"ח). קבורת ר"א קב ונקי בכפר ענן (עיין ר' חלפתא איש כפר חנניה):
4
ה׳ה) אבא ביראה בראב"י וצ"ע. ר' אלעאי הזקן בא אצלו. ר' אליעזר בן אנטיגנוס בשמו. ר' אלעזר חסמא אמר ליה. בש"ר חנניה בן חכינאי (ע"ל). אמר לר' יהודה פסחים (ב' ב') וחולק עמו ר"ה (י"ב ב') ור' יוחנן הסנדלר (ע"ל). ר' יוחנן בשמו. ר' יוסי ב"ח בשמו. אבא יוסי בן חנן בזמנו. ר' יוסי העיד בשמו. ר' מאיר תלמידו (ע"ל) ובשם ר"מ. בש"ר פנחס בן יאיר שוח"ט סל"ב. ר' פנחס בשמו. אבא שאול חולק עמו:
5