סדר טרוייש ד׳Seder Troyes 4
א׳קריאת התורה:
1
ב׳ת"ר משה רבינו תקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בענינו של יום, בהלכות הפסח בפסח, בהלכות עצרת בעצרת, בהלכות החג בחג, הלכך קורין בכל המועדים בענינם, בימים הראשונים של סכות קורין בפר' מועדים מן שור או כשב או עז עד בני ישראל וקורין בחובת היום בחמשה עשר; יום ראשון של ח"ה כהן קורא וביום השני, לוי וביום השלישי, ישראל וביום הרביעי, כי שלישי לא היו להביא שאפילו בחול קורין ג' הלכך יקרא לפניו, אבל הרביעי שמוסף לכבוד מוסף ישוב על העקב ויקרא ביום השני וביום השלישי שהם העיקר של יום, וכן כולם בכל יום; וביום ז' שהוא שביעי של ערבה הוא הושענא רבה יתחיל כהן למעלה וביום החמישי, לוי וביום הששי, ישראל וביום השביעי, רביעי וביום הששי וביום השביעי שהוא ספק של יום. והטעם שאין לעשות כסדר שאר הימים ולקר' פרש' שמיני עצרת שאין נכון הדבר לקרות פר' י"ט גמור בח"ה אילו דברי רש"י אבל ריצב"א פיר' בתוספ' סוכה שראוי להנהיג להשוו' ז' של ערבה לשאר ימים ולעשות כולן כסדר הזה, יום א' כהן קורא וביום השני, לוי וביום השלישי, שלישי וביום השני, ורביעי וביום השלישי. וכן כולם זו שיטת סמ"ג, ופה בטרוייש נוהגי' כדברי ריצב"א, ועתה לא ישתנה הסדר בהו' רבה.
2
ג׳בשבת של חו"ה קורין ו' בראה אתה אומר עלי עד לא תבשל גדי, ומסיים ומפטיר בחובת היום בשני ספיקי היום, ומפטיר ביחזקאל ביום בא גוג. ובשמיני עצרת קורין מצות חוקים ובכור אפי' אם לא יארע בשבת, פי' פר' עשר תעשר שכלולין שם מצות ומעשרות ובכורות וחוקי שמיטה והענקת עבד ופתיחת יד לאביונים מפני שזמן אסיפה היא, וקורין בחובת היום ביו' שמיני עצרת עד סוף הסדר. בשמחת תורה קורין וזאת הברכה ומסיימין התורה וחוזרי' ומתחילין אותה שלא יקטרג השטן לומ' ישראל שמחים בשביל שסיימו התורה, וקורין חובת היום כדאתמול. בחנוכה. יום א' כהן קורא ביום כלות משה, לוי חצי נחשון, ישראל משלימו שהוא עיקר היום ויקרא בו חצי, [וביום השני] ישראל קורא נשיא של אחריו, וכן בכל יום זו שיטת סמ"ג וכן נוהגי' בטרוייש אבל במקום רבי נתנאל מקינון נהגו שאין הג' קורין רק בנשיא אחד, כהן לוי נשיא יום ביומו, והשלישי*הגה' הרר"ן כתב ולא הפסיד השלישי כאדם הקורא בתורה וכן בכל יום השני יקרא בפרש' היום והשלישי יעבור ויקרא בפרשה שלאחריו וביום השמיני כהן ולוי בגמליאל וישראל עומד באבידון והולך וגומ' ומסיים כל הנשיאים וכל הסדר ומוסיף מן בהעלותך עד כן עשה את המנורה לסיים אותה על אודות החינוך ולמלאות עיסקי הנרות בשילהי חנוכה, והטע' שקור' בפר' בהעלותך מצא' כתוב לפי שבחנוכ' הנשיאים לא נמנה שבט לוי עמהם ונעצר בכעס א"ל הקב"ה אחריהם יתמנה בהעלותך את הנרות והן נרות של חנוכה שנקבע ע"י חשמונאי' שהיה משבט לו, ומה ראו לקרו' בחנו' בפר' חנ וכת המזרח, לפי שנגמר' מלאכת המשכן בכסליו כדאית' בתנחומ' אמר רב שמואל בר נחמני לג' חדשים נגמר' מלאכת המשכן תשרי ומרחשון כסליו, ובפסיקתא במדרש ותשלם כל המלאכה מאד עמקו מחשבות' א"ר חנינא בכ"ה בכסליו נגמר' מלאכת המשכן והיה מקופל והיו ישראל מתלוננים על משה לומ' לו למה לה הוקם מיד שמא דופי אירע בו והקב"ה היה מחשב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק בא' בניסן והוקם ולא לגלג אדם עוד על משה, ומ"מ לא הפסיד כ"ה כסליו וזה ותשלם אמר הקב"ה עלי לשלם ומה שילם חנוכת בית חשמונאי. עכ"ל מחכים. חוזר לאותו נשיא. ובר"ח קורין בתמידין בפנחס מן צו את בני ישראל עד יעשה ונסכו, ובר"ח טבת פותחין בתמידין מפני שתדיר קודם ואין צריך לדלג ואמרת אליהם מפני שיש מקום לרביעי בנשיא היום אבל בר"ח א' מדלגים מפני שהרביעי הבא להכר מוסף ר"ח יתחיל ובראשי חדשיכם, ואם חל ר"ח טבת בשבת, תדיר קודם וקורין ה' בענין היום, ששי ובראשי חדשיכם, ושביעי ומפט' קורין בחנוכה,*וכתב הרר"ן דמפטיר בנירות זכריה בענין שקרא בו. ואם אירעו ב' שבתות בחנוכה שבת ראשונה מפטיר בנירות זכריה ושנייה בנירות שלמה ויעש חירום עכ"ל מחרים. זו שיטת סמג. ופה בטרוייש נהגו לקרות בתמידין בפרש' בפנחס מן צו את בני ישראל עד יעשה ונסכו גם כשחל ר"ח בשבת. בפורים קורין מן ויבא עמלק עד סוף הסדר. בפ' שקלים בס"ת השני קורין שביעי ומפטיר ראש הסדר תשא עד נפשתיכם. זכור בפר' זכור את אשר עשה עד סוף הסדר, פ' פר' אדומה שביעי ומפטיר קורין מריש חוקת עד תטמא עד הערב, בפ' החודש שביעי ומפטיר קורין בפר' החודש הזה לכם עד תאכלו מצות, ובכולהו פרשיות המפטיר אין לו לקרות ולהתחיל מן המקום שמתחיל השביעי ודיי לו לקרות ג' פסוקין, והכל כרצון החזון. ואם חל ר"ח ניסן בשבת אין קורין רק עד בהכותי את ארץ מצרים לפי שאז חל פסח בשבת' וצריך להוסיף על משכו מן והיה היום הזה לכם לזכרון כדי להרבות מקום לקוראים וב' פעמים בענין אחד למה קורין, זו שיטת סמ"ג, אמנם פה בטרוייש נהגו לקרות תמיד מן החדש עד משכו אף כשחל פסח בשבת לפי שיש מקום לז' בפרשת משכו. בפסח:
3
ד׳יום א' מן משכו עד מארץ מצרים לצבאותם. יום ב' מן שור או כשב או עז עד אל בני ישראל. יום ג' מן קדש לי כל בכור עד סוף הסדר. יום ד' אם כסף תלוה עד בחלב אמו. יום ה' מן פסל לך לוחות עד בחלב אמו. יום ו' מן מדבר סני עד לאזרח הארץ. יום ז' מן ויהי בשלח עד כי אני ה' רופאך, יום ה' מן כל הבכור עד סוף הסדר, וסימנא משך תורא, קדש בכספא, פסול במדברא. וקורין בחובת היום בב' ימים הראשונים בפר' פנחס בחדש הראשון, ומכאן ואילך קורין מן והקרבתם עד לא תעשו בין בח"ה בין בב' ימים האחרונים, ואם חל פסח ביום ה' קורין בשבת שהוא יום ג' ראה אתה אומר אלי שיש בכללם פסול לך וביום א' קדש, ביום ב' אם כסף, ביום ג' במדבר סני, ואם חל פסח בשבת מוספי' בשבת ראשונה על משכו מן והיה היום הזה לכם, ובשבת שנייה מוסיפי' על כל הבכור מעשר תעשר זו שיטת סמ"ג. גם פה בטרוייש נהגו כן כי אין מקום לז' בפר' כל הבכור. בט' באב כי תוליד בנים עד כל הימים. בכל תענית צבור קורא מן ויחל ע"פ מסכת סופרים זו שיטת סמ"ג,
4
ה׳ושמעתי כי בהרבה מקומות נוהגים לקראות בתענית ציבור כשחל ביום ב' או ביום ה' הפר' הקבועה לאותו יום לשבוע, ובכמה מקומות תקנת עזרא שתיקן לקרו' בתורה בב' או בה', ואמנם פה בטרוייש לא נהגו כן, ומ"מ כשהוא קצת י"ט כגון ברית מילה או יום נישואים איננו מקפיד להנהיג המנהג הראשון. בר"ה:
5
ו׳ביום א' קורין ויי פקד את שרה עד ימים רבים. יום ב' והאלהים נסה את אברהם עד סוף הסדר:
6
ז׳וקורין בשניהם בחובת היום פר' ובחדש השביעי, ואם חל ר"ה בשבת מוסיפין מן ויסע זו שיטת סמ"ג, ואמנם פה בטרוייש נהגו שלא להוסיף לפי שיש מקום לשבעה בפר' ויי פקד את שרה. ביום הכפורים קורין בשחרית מן אחרי מות עד כאשר צוה ה' את משה, חובת היום ובעשור לחודש, ואם חל בשבת מוסיפי' בפ' שוחטי חוץ עד ונשא עונו זו שיטת סמ"ג, ופה בטרוייש נהגו שלא להוסיף כלל על פר' אחרי מות לפי שיש בה מקום לשבעה. הנה נשלם סדר פרשיות מכל השנה ע"פ סמ"ג.
7
ח׳ואך במקומות מועי' נחלקו בני טרוייש ואיש איש על דגלו חונה בתוך המחנה. כתוב בסמ"ג יום שמעמיד' ב' ס"ת קורין ז' בראשון ואומ' קדיש, ומפטיר קור' בחובת היום בכמה מקומות, ובצרפת ז' שקורא בחובת היום ואח"כ יאמר קדיש והמפטיר חוזר וקורא ממה שקרא שביעי עכ"ל. (כתוב בספר אור זרוע דצריך ליזהר שלא יהיו מטפחות של ס"ת ושל נביאים וכתובים או של שאר ספרי' שעטנז מפני שפעמים אוחזים בד בשבת סביב ידיו בימי הקור כדאית' בפ' בתר' דכלאים מטפחות הספרים אין בהם משום כלאים ור' אליעזר אוסר ובירו' פסק כר' אליעזר דאוסר. ובטרוייש עיר הקדש יצאה מכלל מנהג צרפת כמנהג זה מאשר שאל השואל אם מכסי' ס"ת אחר הקריא' כשמחזירי' אותו לפני התיבה השבתי לו כי מורי אבי היה מקפיד בדבר אך היה אוחז בידיו המפה ונוטלו שמא יאחזינו ערום, וכל העם היה רואים את הס"ת כי מנהג הוא להראותו לעם, וכן היו עושים ביום שמחת תורה בהקהל להראות לעם גם הכת' וראו כי כל אנשים ונשים רוצים לראותו גם עתה מוציאין מעט מן הכתב לחוץ.
8