שפת אמת, דברים, דברים י׳Sefat Emet, Deuteronomy, Devarim 10
א׳תרמ"ב
1
ב׳בפסוק בשנאת ה' אותנו כו'. וע"ז נאמר נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתי'. כי הקב"ה חשב לטובתנו. וע"י שאמרו בשנאת. נהפך ח"ו לשנאה ויש לנו ללמוד ק"ו מדה טובה המרובה אשר גם בגלותנו עתה שנתגרשנו משלחן אבינו שבשמים. יש לנו להאמין ולבטוח באבינו שבשמים. כי מאהבה הוכיח אותנו כמ"ש אשר יאהב ה' יוכיח. ומתוך אמונה זו יתהפך באמת לאהבה. וזה עיקר פי' אוהב את התוכחות להאמין כי הוא מאהבה כשיודעין שהמוכיח אוהב נאמן הוא. מקבלין התוכחה. ועי"ז נהפך באמת לאהבה. וע"ז כתי' ע"כ פשעים תכסה אהבה. ואיך יכולין לבא לאהבה כשיש רוב פשעים. רק כשמקבלין התוכחה והעונשין והיסורין מתוך אהבה. ולכן כתי' לכו כו' ונוכחה כו' אם יהיו חטאיכם כשנים כו' פי' ע"י קבלת התוכחה יתלבנו החטאים כנ"ל:
2
ג׳בנוסח הברכה פורס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים. כי יש עולם שנה נפש. ובכולם יש נבחרים מוכנים לקבל השלימות. בנ"י בנפש. ושבת בשנה. וא"י וירושלים בעולם. ובש"ק כשהיו בנ"י שרוין על אדמתם הי' מתקיים השלימות. וכמו שיורד נשמה יתירה לבנ"י בש"ק כן הי' הארה יתרה בירושלים. וז"ש לעשות אה"ש לדורותם לשון דירה כמ"ש חז"ל:
3