שפת אמת, דברים, נצבים כ״זSefat Emet, Deuteronomy, Nitzavim 27
א׳תר"ס
1
ב׳אתם נצבים כו' שכינסם משה בברית קודם מיתתו. זש"ה תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שהשאיר לנו ירושה זה הכח שיכולין בנ"י להיכנס להיות אגודה אחת. והוא באמת ע"י התורה תורה מורשה קהלת יעקב מורשה. והם בחי' תורה שבכתב ותורה שבע"פ כי לכל ישראל יש חלק מיוחד בתורה לא ראי זה כראי זה הצד השוה שביניהם שהם בני תורה ובכח כללות כל בנ"י הכללים והפרטים התורה נדרשת בהם. ויש בנין אב מכתוב א' ויש מב' כתובים כפי השרשים שיש לבנ"י בתורה גדולים וקטנים. וכ"ב אתוון דאורייתא נבנין בכללות בנ"י ונק' בנין אב. וע"ז כ' ה' עוז לעמו יתן עי"ז יברך אותם בשלום. שהיא המלבוש שנעשה בכח צרופי התורה:
2
ג׳בפסוק לא נפלאת הוא כו'. חשיב ד' בחי' ושני מקומות המיוחדים לתקן אלה הד' בחינות בפיך ובלבבך. ומול זה תש"י ד' פרשיות וכן בשל ראש וכ' למען תהי' תורת ה' בפיך. והוא בכח יצ"מ. לכן ל"נ היא ממך שהוציאך ה' ממצרים. והד' לשונות של גאולה הוציאו פיהם ולבבם של בנ"י להיות קרוב אליך בפיך ובלבבך. וכן בש"ק ע"י זכור ושמור זכירה בפה שמירה בלב. והם בחי' תורה ותפלה. והם הב' דלתות שנא' עליהם לשקוד על דלתותי. כל דלת פותח ד' הסתרות שחושב הכתוב לא נפלאת ולא רחוקה לא בשמים ולא מעבר לים:
3