שפת אמת, דברים, לסוכות כ׳Sefat Emet, Deuteronomy, Sukkot 20
א׳תרנ"ב
1
ב׳מצות הסוכה היא בחי' הגירות כמ"ש ז"ל על זה צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי. וכמו שהי' אחר יציאת מצרים שהלכו ארבעים שנה במדבר והי' הכנה לכל הדורות. כן ז' ימים אלו הם הכנה לכל השנה. כי העיקר תליא בהתחלה. כאשר הגיד מו"ז ז"ל בענין עודם בירדן קבלו עליהם שלא להניח מז' האומות. ופי' כי ע"י שהקבלה בתחלת כניסתם הי' בטוב לכן הגם שלא גמרו במעשה הכל מ"מ נשאר תיקון מזה ע"ש. וכמו כן הגם שאין יכולין בעוה"ז לעזוב כל הטבע. מ"מ בתחלת יצ"מ היה ההנהגה ממש שלא בדרך הטבע. כמ"ש במד' ולא נחם בדרך ארץ כו' והטעם פן ינחם. כמו כן עתה אחר ימי התשובה והכפרה צריכין להתלהב לצאת מן הטבע. כענין בעל תשובה בחילא סגי כבורח מן השריפה. ובאמת עיקר התשובה הוא להיות דבוק בשורש למעלה. כמש"נ בשם פרקי דר"א והשיב לב אבות על בנים. וכ"כ גר אנכי כו' ככל אבותי שהאבות היו גרים בעולם. ועיקר תהלוכות שלהם הי' למעלה עד שאמרו האבות הן המרכבה. וכמו כן נמצא בסוכות מעין גירות זה בכל איש ישראל. ולכן איתא בזוה"ק בסוכות תשבו על האושפיזין. שלהיות עתה עושין בנ"י כמעשה אבותיהם בא כח האבות לסייע להם. לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. כי הקב"ה עוזר לבע"ת. וכ' ארפא משובתם אוהבם נדבה פרש"י אתנדב לאהבתם. וכולל ב' הפירושים שאוהב אותנו בנדבת רצונו ית'. וגם נוטע בנו האהבה אליו כדכתיב ואוהב את יעקב. אוהב פועל יוצא שנוטע בנו האהבה. והנה ביוהכ"פ הוא ארפא משובתם. ובסוכות אוהבם נדבה. ושמעתי מפי מו"ז ז"ל בפסוק מאשפות ירים אביון. שהקב"ה עוזר לבנ"י ומעלה את הרצונות של בנ"י שהיו מונחין באשפות והבלי עולם. וע"י תשובה הקב"ה מעלה אותם להיות מתהפך לאהבתו ית' להושיבו עם נדיבים כו' ודפח"ח. וכמו כן נתקיים עתה אחר ימי התשובה שנעשין בנ"י נדיבים. ומושיב אותנו עם אושפיזין עילאין נדיבי עמו. כמ"ש כל האזרח כו' ישבו בסוכות:
2
ג׳איתא בס' הכוונות בברכת אהבה קודם ק"ש. כי חג הסוכות הוא מול זכירת עמלק שרדף אחר אותן שפלטן הענן ע"ש. וכן הי' ביצ"מ בראותם מלחמה. ואמרו חז"ל כגון וירד העמלקי שעמלק מוכן הי' עם כל הרשעים לעמוד נגד בנ"י כשיצאו ממצרים. כמ"ש במד' בשלח ע"ז שלכן סיבבם בענני כבוד. וזהו בסוכות הושבתי להגן עלינו מאותן הרודפים. וכן הוא בכל שנה אחר ר"ה ויוה"כ הסט"א רודפת כמ"ש בזוה"ק אמור. וע"ז כתיב לך עמי בוא בחדריך הוא הסוכה. חבי כמעט רגע ר"ת "ראשית "גוים "עמלק. ולכן מיד כשמת אהרן כו' וישמע הכנעני זה עמלק ימ"ש והסוכה מצילנו מידם:
3
ד׳איתא במשנה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב ביהמ"ק התקין ריב"ז להיות ניטל ז' זכר למקדש. ואיתא בשם האר"י ז"ל כי בראשון שהוא יו"ט יכולין לעורר ע"י נענועים שבלולב שורש העליון וכמו כן במקדש כל שבעה ע"ש. והוא כמ"ש בכמה מקומות שיש בחי' עולם שנה נפש. ויש מקומות מיוחדים שמתגלה בהם הקדושה. ויש זמנים מיוחדים. ויש נפשות מיוחדים. ועפ"י שנים יקום דבר. לכן בראשון היום מסייע להוציא מכח אל הפועל פעולת הלולב. וכמו כן במקדש המקום מסייע. אכן ריב"ז תיקן זכר למקדש כמ"ש רז"ל ציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה. היינו שע"י הזכירה והשתוקקות למקדש מאיר גם עתה הארת המקדש ומסייע ג"כ. וז"ש תיקן להיות ניטל כל שבעה שיעשה הפעולה כמו שהי' ביהמ"ק קיים. כמ"ש במ"א בפסוק נהפך לאבל מחולנו. כי עתה ע"י הזכירה והעצבון מחורבן ביהמ"ק יכולים לעורר מה שהיה אז ע"י השמחה. ובודאי כאשר היו בנ"י בחג במקדש והי' כל הג' תקונים עולם שנה נפש. היו מתקנים כל הדורות וכל המקומות וכל הנפשות. ועיקר ההלל הי' במקדש שבנ"י האירו לכל. וז"ש יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם הוא כל הזמן. ממזרח שמש עד מבואו הוא כל המקומות. רם על כל גוים הוא כל הנפשות:
4
ה׳בסוכות נעשה הבדלה בין הצדיקים לרשעים. כי בעשי"ת נפתחו שערי תשובה והצדיקים ובינונים ג"כ מתקרבים בתשובה. וע"ז כ' בורא ניב שפתים שלום כו' לרחוק ולקרוב. ונעשין בנ"י אגודה אחד. כמ"ש במד' שהד' מינים שבלולב כוללין כל מדריגות שבבנ"י. והשלום נגמר בין כולם. אבל הרשעים כים נגרש כו' לכן מסיים הפסוק אין שלום אמר אלקי לרשעים. והם אינם נכנסים בסוכת שלום. והם רשעים גמורים שאפילו לבחי' ים שהוא שערי תשובה לעולם פתוחים כים כדאיתא במד'. מ"מ הם אבירי לב רחוקים מתשובה. מימיו רפש וטיט הוא הסימן שנעשה בחג בניסוך המים. כי הנה החילוק בין מים ליין שמים אין בו שינוי גוונים רק כמו שהוא בעצם. והוא באמת המעיין של תשובה שהוא השורש. שאין החטא מקלקל ומשנה זאת הנקודה. וכל זה נעשה בחודש זה. כאשר שמעתי מפי מו"ז ז"ל באר לחי רואי שמראי' שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון בר"ה נעשה באר ומעיין. ונראה עוד לבאר עפ"י מה ששמעתי ממנו ז"ל בפסוק ארדה נא ואראה כו' וירד ה' לראות. ואמר כי כשהקב"ה מתקרב אל התחתונים יכולין לשוב בתשובה ונפתח להם שער בלבותם. ואם אחר כל זה לא ישובו הם חייבים כלי' ע"כ דפח"ח. וכזה נעשה בעשי"ת. כמ"ש ז"ל דרשו ה' בהמצאו שהוא מקרב עצמו לתחתונים ונפתח הנקודה הפנימית שבהם. והמבקשין לשוב יכולין להיות כברי' חדשה. והרשעים כים נגרש ואפילו בחי' המים שבהם רפש וטיט כנ"ל:
5
ו׳איתא ביום הראשון ראשון לחשבון עונות. דכ' שחת לו לא. ואיתא בזוה"ק חייביא עבדו פגימותא ולא עבדו כו' ע"ש. והיינו שיש מקומות שהעונות פוגמים שם. והנה בחודש זה מתגלה הנהגה עליונה שאין החטאים פוגמים שם. לכן ידו פשוטה לקבל שבים כי לא נפגם שם ע"י החטא. אבל בסוכות מתחיל ההנהגה שכל המעשים עושים רושם שם. והוא בחי' חשבון ששערי תשובה הם למעלה מחשבון וקצבה ומדה. וזהו ראשון לחשבון עונות:
6