שפת אמת, דברים, לסוכות כ״אSefat Emet, Deuteronomy, Sukkot 21
א׳תרנ"ג
1
ב׳בסוכות תשבו שבעת ימים פי' בזוה"ק על האושפיזין. ובאמת הוא מצוה שצוה אותנו הקב"ה שבכחנו להושיב האושפיזין בסוכה לכן אומרים תיבו אושפיזין ע"י שמקיימים המצוה לשמו ית' שורה הקדושה בסוכה. כמ"ש ז"ל שחל שם שמים על הסוכה. והוא מעין השראת השכינה. דהנה בר"ה ויוהכ"פ מבקשין בנ"י על התגלות מלכותו ית' בעולם. כי עיקר שכינה בתחתונים היה וע"י הרשעים עלתה למעלה. ובנ"י בזמן המקדש זכו להוריד השכינה למטה. וכמ"ש בצלו חמדתי וישבתי. וכמו כן עתה אעפ"י שאין זוכין להתגלות השכינה בפרהסיא. מ"מ כפי הבקשות בלב שלם בר"ה וביוהכ"פ ומתקיים בצלו חמדתי. כן בסוכה וישבתי. ובר"ה הוא כשושנה בין החוחים. שבנ"י מתפללין בכלל כל הברואים לכן הוא בכסה שושנה אטומה. ובסוכות יש התגלות הקדושה בבנ"י. והנה בכל שנה יש בחירה חדשה משמים לבנ"י. כמ"ש במד' ואבדיל אתכם כו' בורר וחוזר ובורר. ומסתמא בכל שנה מוציאין בנ"י נצוצי קדושה מכל האומות. שזה תכלית הגלות עד שיתבררו כל הבירורים ויהי' תיקון השלם במהרה בימינו אמן. ולכן כמו שכתוב ביצ"מ וגם ערב רב עלו ולכן ויהי בשלח כו' ויסב אלקים כו'. כמו כן יש עתה ימי הסוכות להגן על אותן הניצוצות שנתדבקו בבנ"י. וזהו עצמו ענין הע' פרים בחג. וזהו הרמז ביעקב ולמקנהו עשה סוכות. על הרכוש שעשה יעקב אבינו בחו"ל והוציא משם בירורים לכן עשה סוכות. מעין זה יש בכל שנה ושנה:
2
ג׳איתא בזוה"ק כי ד' מינים הם מאני קרבא. והנה זה החג הי' בחי' אהרן אוהב שלום ורודף שלום. וכן הסוכה נקראת סוכת שלם. דכ' אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. וכ' במ"א כענין שכ' כי תקרב אל עיר כו' וקראת אלי' לשלום. כי אפילו מלחמת בנ"י היא בבחי' השלום שרוצין לקרב כל האומות ושיכניעו עצמן לכנוס תחת כנפי השכינה. ולכן בזה החג נותנין אחיזה לכל הבא להתקרב. וכמ"ש שלעתיד יבואו כולם לחוג חג הסוכות. ולכן מי שכופר בעיקר ממילא כי אדבר המה למלחמה. וכ' יעלזו חסידים בכבוד. וכי מה כבוד מבקשין חסידים רק הוא ענני כבוד. ירננו על משכבותם כי בסוכה אפילו בשינה מקיימים המצוה שאין כן בכל המצות. וכמו כן היה בכהנים ולוים בשמירת המקדש. רוממות אל בגרונם הוא ההלל והשמחה שמונה. וחרב פיפיות בידם הוא הד' מאני קרבא:
3
ד׳איתא בגמ' מחלוקת אי סוכה דירת ארעי או קבע. ונראה דשניהם לדבר אחד נתכוונו. דודאי המצוה הוא צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי. כענין שכתוב בחרתי הסתופף בבית אלקי כו'. אבל צריכין להאמין ולידע כי זאת הדירת ארעי הוא הקביעות ועיקר החיות לכל המקומות. וזה עצמו המכוון שיהי' הדירת ארעי קבע יותר מכל הדירות קבועין שבעולם. כי בסוכות הושבתי הוא שהוציאנו הקב"ה ממצרים להיות בני חורין. ועיקר החירות שלא יהי' הנפש מקושר אל הגשמיות ויוכל לצאת מדירת קבע. וזהו ב' הפירושים סוכות ממש עשו להם או ענני כבוד. ושניהם אמת שע"י שיצאו למקום מדבר ויצאו מדירת קבע לארעי לכן סבבם בענני כבוד. והנה כ' למען ידעו שיש בכח מצוה זו לזכות לדעת ולהתדבק בבחי' החירות שהי' ביציאת מצרים. והנה הילוך בנ"י במדבר הי' הכנה לקבלת התורה. וכמו כן עתה ע"י ז' ימים הללו זוכין לתורה. וז"ש למען ידעו ועיקר הדעת היא התורה. וכמו שאומרים בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים. שהוא דור המדבר. כמו כן עתה במצות סוכה מתעורר זכות המדבר. ע"י שבוחרין בדרכי אבותינו ועושים כמעשיהם. לכן יש אח"כ שמחת תורה הוא הדעת שזוכין ע"י הסוכה. וכן אמר מו"ז ז"ל בפי' הפסוק והם תכו לרגליך כו' תורה צוה. ובתרגום מדברן תחות עננך נטלין על מימרך לכן יש שמחת תורה אחר סוכות שרומז לענני כבוד עכ"ד. וזה שמבקשין שיהי' חשוב כאלו רחקתי נדוד ע"י היציאה מבית לסוכה. אכן צריך להיות היציאה בכל לב ונפש ומאוד. וז"ש חז"ל שצריך להיות ראשו ורובו ושולחנו בתוך הסוכה היא נפש ולב ומאוד. כדי שלא ימשוך אחר שולחנו רק לצאת לגמרי מדירת קבע כנ"ל:
4
ה׳בענין הלולב דכתיב ולקחתם לכם. כי סוכה בחי' אהרן שושבינא דמטרוניתא שמקרב בנ"י להקב"ה לחסות בצלו. והלולב הוא בחי' משה רע"ה שושבינא דמלכא שהוריד תורה לנו מן השמים. ואורייתא וקוב"ה כולא חד. וע"י הלולב כביכול לוקחין להקב"ה. כדאיתא במד' תרומה לקח טוב נתתי לכם ע"ש יש לך מקח יש בו זהב וכסף כו'. מסתמא רומז לכל אלה המינים שבלולב. ומסיים המוכר נמכר עמו. ואיתא במד' פרי עץ זה הקב"ה כו' כפות תמרים הקב"ה ע"ש. ואח"כ דורש על חלוקי נפשות בנ"י. וכל זה ענין אחד הוא. כי הקב"ה בחכמה יסד ארץ. ובודאי יש רמזים במינים הללו שאין נמצאים כזה רק בנפשות בנ"י. וכמו כן בשמים אין נמצאים בשום שר רק בהקב"ה. ולכן הוא עדות על דביקות בנ"י בהקב"ה כי חלק ה' עמו. וכ"כ בר"מ פ' אמור בפי' ולקחתם לכם ע"ש:
5