שפת אמת, שמות, תצוה ט״וSefat Emet, Exodus, Tetzaveh 15
א׳תרמ"ט
1
ב׳במדרש וזה הדבר אשר תעשה הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים כו'. כי הנה לכל המעשים יש שורש בשמים והכל נברא בכ"ב אתוון דאורייתא. ובשמים הנהגתו ית' מבוררת. אכן בעוה"ז צריכין לתקן ע"י אמונה להדביק כל המעשים בשורשן. וז"ש לדור ודור אמונתך שתיקן הזמן והטבע בכח האמונה. כוננת ארץ ותעמוד כי הארץ היתה תהו וצריך תיקון והעמדה. והם ב' העבודות במילולא ובעובדא. וזה הדבר אשר תעשה הוא מלה דקיימא בעובדא שהיא עבודה יתירה כדאיתא בזוה"ק תרומה. וזה הי' עבודת אהרן במעשה. ובחי' מרע"ה הי' תורה מן השמים בחי' אמת ויציב שחרית. ועבודת אהרן בחי' אמת ואמונה להעלות התחתונים לקרבם אל השורש. והוא בחי' אמת ואמונה ערבית. להעלות נר תמיד. וסימנך נר מערבי ממנה הי' מתחיל ובה היה מסיים שהוא התקשרות ראשית ואחרית. מערב עד בוקר. והוא עיקר עבודת בנ"י שמקיימים העולם שנברא בעשרה מאמרות. לברר כי חיות כל המעשים בכח התורה. וב' אלו הם נר מצוה ותורה אור. ואמרו חז"ל עדות הוא שהשכינה שורה בישראל. ובודאי לא ראו האומות הדלקת המנורה. רק כמ"ש להעלות נר תמיד שהארת המנורה היא עד סוף כל הדורות בזמן. וכמו כן בבחי' מקום הי' מתנוצץ הארת המנורה על כל העולם. כמ"ש משוש כל הארץ:
2