שפת אמת, ויקרא, אמור כ״בSefat Emet, Leviticus, Emor 22
א׳תרנ"ד
1
ב׳במד' מה כתיב למעלה ואיש כו' אוב או ידעוני כו' זש"ה והיית רק למעלה מוטב הי' לשאול לשאול באורים ותומים למעלה כו' ע"ש. דכ' אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה. כי לכל הדברים יש שורש למעלה. ולעומת זה יש סט"א וקליפה מול כל דבר. ובנ"י בכח התורה ומצות יכולין להעלות כ"ד לשורשו. כי עוה"ז ממוצע וכן האדם הוא שולט בכל הג' עולמות ועולה ויורד. וע"ז נברא האדם כמ"ש ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חי' הרומשת. דכתי' כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ בימים כו'. ובבנ"י נתקיים כל זה ביצ"מ וקי"ס נתקיים רדו בדגת הים. וקבלת התורה הוא בעוף השמים ובכבוש א"י וכריתות ז' עממים הוא בחי' הרומשת. וחז"ל אמרו זכה רודה בהן לא זכה נעשה ירוד לפניהם. וע"ז כתי' מי יודע רוח בני האדם העולה כו' למעלה ורוח הבהמה. פי' ז"ל על רשעים שדומין לבהמה. דכתי' מדרכיו ישבע כו' לב ומעליו איש טוב. כי הלב יש בו ב' חללים לב חכם לימינו ולב כסיל. ויש באדם ג' בחי' הנ"ל בעצמו. מוח לב כבד. בחי' נר"נ. והלב הוא הממוצע. וצריכין לברר הלב מתערובת טו"ר. וע"ז אמר הקב"ה ביום אכלך כו' מות תמות. כל השפלה הוא מיתה שע"י החטא נשפל למטה. וכל מיתה בא מבחי' הגוף והגשמיות. אבל רוח אדם יכול לגבור ולעלות אל הנשמה. זה ומעליו איש טוב. כי הסוג לב מתדבק בתאוות הגוף ומשפיל לבו ולכן הרשעים בחייהם קרוים מתים. ומעליו איש טוב כמ"ש הוי זנב לאריות וא"ת ראש לשועלים. לכן צריכין להעלות הלב לבטלו אל המוח. וכמו כן בכלל בנ"י יש בחי' כהן לוי ישראל. בחי' נר"נ. ולכן הכהן לנפש לא יטמא כי כל מדרגה סמוכה למדרגה שלאחרי'. וכתי' לב יודע מרת נפשו כי הרוח סמוך לנפש. אבל הנשמה והמוח הם רחוקים ב' מדרגות מהנפש והכבד. וי"ל הרמז בשמחתו לא יתערב זר כשמתעלה הלב אל המוח והמחשבה. וכדאיתא בבחי' נר"נ כי הנפש סוכך על הגוף בקבר והרוח מתדבק בנשמה כידוע. ולכן כתי' תמים תהי' עם ה"א. להיות שליט בג' עולמות היפוך ממעונן ומכשף שהוא רוח הבהמה היורדת למטה:
2
ג׳המשך בפרשיות בקדושת כהן ומועדות ונרות ולחם הפנים. כי המועדות מאירין ונותנים קדושה על כל הזמנים והיא באמצעיות בנ"י כמ"ש אשר תקראו אותם. ובמד' מי גוי גדול כו' בכל קראנו הם מועדות שנק' מקראי קודש. וכשבנ"י מעוררין הקדושה בימים אלו להיות מיוחדים לקדושה משפיע הקב"ה בהם קדושה. וכמו כן כשבנ"י בונים מקום מקדש כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי. וכמו כן בנפשות כמ"ש וקדשתו כי את לחם א' הוא מקריב. ובכח כל בנ"י יורד קדושה לכהן המיוחד בעם להיות קדוש לה'. ז"ש בכל קראנו. הן בעולם הן בשנה הן בנפש. ומעין זה יש בכל פרט כשהאדם מזמין לו יום מיוחד ומקום מיוחד ואבר מיוחד להיות קדוש לה'. ובג' בחי' עש"ן הנ"ל הי' תיקון כל העולם וכל הזמנים וכל הנפשות. ונסמכו פ' נרות ולחם למועדות להורות שהם מאירין ונותנין שפע לכל השנה. ולכן מצות נר בשבת ויו"ט חובה. כי א"א להיות האור בעולם רק ע"י זמני קודש אלו. וכל הג' ברכות שבברכת כהנים הם ג"כ (כאן חסר תיבה) יברכך הוא הפרנסה דמיני' מתברכין שיתא יומין ולכן נתנו לחה"פ בכל שבת ובמקדש שמשם יוצא הברכה. יאר ה' הוא נרות שבת ובמקדש. שלום הוא פריסת סוכת שלום בשבת וקטרת במקדש שהיא האחדות והתקשרות כמ"ש בזוה"ק שלכן זכה אהרן לקטורת שהוא אוהב שלום כו':
3
ד׳וכתיב ונקדשתי בתוך בנ"י. כי בנ"י הם כלים לקבל הקדושה. והנה מי שמוסר נפשו בפועל רמש נעשה גופו קדוש. וכמו כן יש בבחי' דיבור ומחשבה. כדאיתא בספרים מי שחושב תמיד למסור נפשו לה' מתקדשין מחשבותיו. וכמו כן בדיבור כשאומרין ה' אחד ואהבת כו' בכל נפשך זוכין לקדושת הדיבור. וג' בחי' הנ"ל הם כהן לוי ישראל. והכהן נתקדש גם בעובדא ולוים בשיר וישראל במחשבה:
4