שפת אמת, ויקרא, אמור כ״גSefat Emet, Leviticus, Emor 23
א׳תרנ"ה
1
ב׳בפסוק ונקדשתי בתוך בנ"י וחז"ל למדו מזה דקדושה בתוך עשרה מישראל ע"ש. וביאר מו"ז ז"ל כיון דנלמד מתוך בנ"י היינו כשעשרה מישראל מתיחדין בלב אחד להמשיך עליהם הקדושה כו'. ונראה דזה סמיכות פרשת מועדות למצות ונקדשתי. דהנה מקראי קודש הם בכח התאחדות בנ"י. וכמו כן שבת איתא דהוא רזא דאחד. אך השבת היא מתנה לבנ"י דקדושת שבת מביא האחדות בלבות בנ"י. כיון דקדושה ויחוד תלוין זה בזה. ובמועדות בא הקדושה בכח התאחדות בנ"י כדאיתא כל ישראל חברים ברגל. ובכח התאספות ואחדות בנ"י נמשך הקדושה לעולם. ומצאתי בזוה"ק צ"ג ב' מפורש כדברינו הנ"ל:
2
ג׳והנה ג' קדושות יש ונרמזין במאמר אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים כו' יהללוך. כי הקב"ה קדוש ונבדל מכל. ושמך קדוש הוא התורה שמותיו של הקב"ה שהוא הממוצע שצימצם הקב"ה קדושתו שיוכלו התחתונים לקבל קדושה בכח התורה. וקדושה ג' כפי המקבלים הקדושה ובזה נכללין גם המלאכים שעליהם נאמר וקדושים בכל יום יהללוך. ובנ"י יש להם חלק גם בקדושת התורה. והם ג' קדושות שמתגלין בשבת. ועליהם נרמזין הג' סעודות שבת. תתענג על ה'. ונחלת יעקב היא התורה. הרכבתיך על במתי ארץ היא קדושה שנמצאת בארץ:
3