שפת אמת, ויקרא, אמור כ״הSefat Emet, Leviticus, Emor 25
א׳תרנ"ז
1
ב׳במד' והיית רק למעלה מוטב הי' לשאול לשאול באורים ותומים למעלה כו'. פי' רק למעלה שאפי' לידע תהלוכת הטבע בעוה"ז הכל צריכין בנ"י לידע מכח התורה. וע"ז כתי' גל עיני ואביטה. אחז"ל הבטה היא מלמעלה למטה. פי' שאם עיני האדם פתוחות בתורה רואה מתוך התורה כל הנפלאות הנעשין גם בטבעיות היפוך האוב וידעוני בעד החיים אל המתים. כי הטבע מקבל חיות משורש העליון. ולכן ע"י חכמת הטבע יכולין לידע משהו מלמעלה. אבל הוא כדורש בעד החיים אל המתים. ובנ"י צריכין להיות רק למעלה ומשם ידעו מה שלמטה כנ"ל:
2
ג׳בפסוק ונקדשתי בתוך בנ"י כו' בת"כ המוסר עצמו ע"מ לעשות לו נס אין עושין לו נס כו' וכ"ה ברש"י. ויש להבין הסיום אין עושין לו נס ומה בכך וכי עיקר מצות מס"נ בעבור הנס. אבל יתכן לפרש כי באמת ע"פ הטבע א"א למסור הנפש רק בסייעתא דשמיא. וע"ז כתי' (אשר הוצאתי) [*המוציא] אתכם מא"מ. אמרו בת"כ ע"מ כן להיות לכם לאלהים בעל כרחכם. פי' שביצ"מ ניתן לבנ"י כח לשבור כל הטבע בעבור קדושת שמו ית'. להיות כמו נהייתי ונחליתי. לקבל אלקותו ית"ש בשבירת כל הגוף והטבע. והוא בחי' נס שלא כדרך הטבע כמ"ש נתת ליראיך נס להתנוסס. שע"י הנסים שעשה לנו הקב"ה נשתנו נפשות בנ"י שלא כדרך הטבע. ולכן אם אין המכוון לש"ש א"א לו למסור נפשו. רק כשמתכוון לש"ש עושין לו נס כנ"ל:
3
ד׳המשך הפרשיות קדושת הכהנים וכ"ג מתוך כל הנפשות וקדשתו כו' לחם אלהיך הוא מקריב. בעבור שהכהן מקרב נפשות בנ"י אל הקב"ה. וכמו כן במועדים מקראי קודש שהם מקרבים ומעלין הנפשות ג"כ ולכן וקדשתו. וכמו כן בבחי' עולם בית המקדש וקדשי קדשים שמעלין הנפשות צריכין ליזהר בקדושתם. שהקדוש ב"ה נתן לבנ"י כלים להעלות כל העולם עד השורש. וזה ענין לחם הפנים ביום השבת יערכנו כו' מאת בנ"י ברית עולם. דאיתא כל ברכאין בשביעאה תלי' ויש ג' סעודות בשבת בחי' ג' אבות. וי"ב לחם בחי' י"ב שבטים. שכל זה דרך התפשטות השפע מן שורש האחדות שיקבלו השפע דבוק בשורש וזה ברית עולם:
4