שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול כ׳Sefat Emet, Leviticus, For Shabbat HaGadol 20
א׳תרנ"ד
1
ב׳שבת סהדותא אקרי. כי הקב"ה ברא העולם שיהי' מתנהג בטבע ולכן יש כופרים בבורא עולם. והשבת עדות על הבורא ית' כיון שבא יום השביעי ונח שהעולם הי' מתרחב והולך עד שאמר די. א"כ זה עדות שהוא ית' הבורא ומטביע הטבע. אבל ביציאת מצרים שנעשה שינוי בהטבע. זה עדות יותר מכל השבתות שהיו קודם יציאת מצרים ששבת בראשית קביעא וקיימא שכן הי' הבריאה להיות ששת ימי המעשה ולנוח בשבת. וכשנעשה שינוי הסדר ונתבטל הטבע לפי שעה שהי' רצונו ית' להשתנות. א"כ זה עדות גדול ביותר. ולכן גם פסח נקרא שבת. ובאמת יש ג' בחי' בשבת שבת בראשית ושבת דזכר ליציאת מצרים ושבת דלעתיד יום שכולו שבת. וכ"א גדול מחבירו שבת בראשית עדות שנח בשביעי. וביציאת מצרים עדות יותר שנשתנה הטבע בימי המעשה עצמם לפי רצונו ית'. ולעתיד יום שכולו שבת יתברר שגם הטבע עצמו הכל חיות הבורא ית' בלבד כמ"ש ונשגב ה' לבדו. וזה השבת מעין עוה"ב ניתן לישראל כמ"ש ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם פי' בלי זמן וקצבה וצמצום הטבע. והטעם כי ששת ימים עשה כו' שכל הטבע והזמן בששת ימים. אבל השבת למעלה מן הזמן והוא מעין עוה"ב ולזה השבת זכו בנ"י ביציאת מצרים כמ"ש וזכרת כי עבד היית כו'. ונעשו בני חורין לצאת משעבוד החומר והטבע על כן צוך כו' לעשות כו' השבת. וז"ש ביני כו' אות היא לעולם שזה השבת הגדול שמיוחד רק לבנ"י למעלה מבחי' שבת בראשית שהי' קודם יציאת מצרים:
2
ג׳והנה באמת כל הנסים והנפלאות ושינוי הטבע שנעשה אח"כ לא הי' במקרה ובהשתנות ח"ו. רק אדרבא זה עיקר סדר העולם שרצה הוא ית' לברוא באופן זה. אבל רצה הקב"ה לזכות את בני ישראל ושהמה יהיו שלוחים להוציא מכח אל הפועל רצונו יתברך בעולם. א"כ נמצא שתכלית הבריאה הי' זה הביטול של הטבע והוא גמר הבריאה כמו שבת. ולכן נק' פסח שבת. וז"ש חז"ל שהתחיל בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו כו'. וכבר כתבנו מזה במ"א. וכמ"ש חז"ל בפסוק אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים. שלא נפרעתי מהם כי אם על ידכם. וכן יש לדייק בלשון שנאמר וים סוף להם בקעת. ולפי דקדוק הלשון הי' צריך לומר וים סוף בקעת להם. אך הרמז כי מעולם הי' מוכן לבקוע הים. אבל רצה הקב"ה שיהי' בקיעת הים לישראל לזכותם. וז"ש להם בקעת שאותו תיקון העולם והים עשית על ידיהם כמ"ש:
3
ד׳ושמעתי מפי מו"ז ז"ל על שקורין ליל פסח סדר וכן אומרים חסל סידור פסח. לרמוז למ"ש המהר"ל ז"ל כמו שיש סדר לטבע כן יש סדר מיוחד לנסים ונפלאות כמ"ש למעלה. ונ"ל עוד פי' סדר לרמוז שגם כל תהלוכות הגלות הי' הכל סדר מיוחד שלא נאמר כי קרה סיבה ששלט פרעה על בנ"י רק הכל הי' בכוונה מכוונת כמ"ש לאברהם בברית בין הבתרים. ואפי' כל פרטי העינוים וקושי העבודה הי' הכל בסדר מיוחד. והלא כל סיפורי הגדה הם מתהלוכות ענים וצעקתם. והוא בכלל סיפור יצ"מ שהכל הי' בהשגחת השי"ת לטובת בנ"י. לכן המצוה על מצות ומרורים שיש לשבח על הגלות כמו על הגאולה. אך יש דורות. שסדר הנכון להם הוא הגלות. ויש שמיוחדין אל החירות והגאולה כפי דעת היודע תעלומות. וע"ז אמרו חז"ל בכל מדה שמודד לך הוי מודה לו במאוד מאוד כמ"ש בכל מאודך שהקב"ה הוא היודע לסדר לכל דור סדר הטוב לו יותר מכל הסדרים. והכל בחסד כמ"ש הנוהג בחסדו כל דור. ושמעתי מפי מו"ז ז"ל על מ"ש בהגדה וירעו אותנו כמה שנאמר. ונצעק כמה שנאמר כו'. לומר שנעשה מכל זה פרשה בתורה. ושכל העינוי והצעקה הכל הי' עפ"י דרך התורה ודפח"ח. והן הן הדברים שכתבתי כי הכל הי' בסדר המיוחד והכל בכלל סידור שבחו של מקום ב"ה:
4