שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול כ״בSefat Emet, Leviticus, For Shabbat HaGadol 22
א׳תרנ"ו
1
ב׳חג הפסח נקרא שבת בפסוק כמ"ש ממחרת השבת. דאיתא במדרש כשאמר משה לבנ"י בחודש הזה אתם נגאלין אמרו רבינו משה ת' שנים נגזר ועדיין לא שלמו השיב להם כיון שחפץ הקב"ה בגאולתכם מדלג על הקיצים והחשבונות ובחודש הזה אתם נגאלין. וקשה א"כ למה נגזר ת' שנים והלא גלוי וידוע לפניו ית"ש כי יגאלו מקודם. ובאמת כענין הזה נמצא גם ביום השבת דאיתא שהמזיקין נבראו רוחות בלא גופות ועד שנברא הגוף קידש יום השבת. והקשו במדרש והלא הי' גלוי לפניו שיקדש היום. ותירצו כדי להודיע לבנ"י שבעבור השבת ינוחו באמצע עשיות כלי חשוב כשקידש היום ע"ש במדרש בראשית. ובזוה"ק תירץ עפ"י דרכו כי סט"א ביקש להתגבר ביותר בע"ש ולכן חל קדושת היום ונדחית הסט"א לנוקבא דתהו"ר ע"ש. וככל זה הי' ג"כ ביצ"מ כי רצה הקב"ה להראות חיבת ישראל כי כשזוכין במעשיהם שנזכרין לטובה לפניו ית"ש. חיבה זו דוחה כל הקיצים וכל הגזירות. ובכוונה הי' הגזירה ת' שנים ושיזכו לדחות הגזירה. וכן כ' על גאולה העתידה בעתה אחישנה זכו אחישנה קודם הזמן. ובוודאי אם הי' מגיע הקץ דת' שנים היו יוצאים בדרך הטבע. אבל כשזכו לצאת עפ"י נס זה עדות לחיבת בנ"י. וגם טעם הזוה"ק הי' כאן שהמצרים וסט"א נתגברו ביותר על בנ"י והי' קישוי השעבוד יותר מדאי וכדאיתא שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה ולכן נתגלה הקדושה שלא בהדרגה כמ"ש כחצות הלילה אני יוצא כו'. ובאמת זה כח השבת וכחן של בנ"י להשבית המזיקין מן העולם. וכמו שהשבת דחה המזיקין לנוקבא דתהו"ר. כמו כן בבנ"י כתיב כחול הים כמו שהחול גבול לים שאין הגלים יכולין לעבור על חול הים בגזירת עליון. כמו כן בנ"י עמודים כשהסט"א רוצות להתגבר. בנ"י עומדין כנגדן ונדחין לנוקבא דתהו"ר. כן איתא בזוה"ק. ולכן נק' שבת הגדול כדאיתא שבת ובנ"י מעידין על הבורא ית':
2