שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול כ״גSefat Emet, Leviticus, For Shabbat HaGadol 23
א׳תרנ"ז
1
ב׳איתא בגמרא אלו שמרו ישראל שבת א' מיד נגאלין. דכ' בעתה אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה. והטעם דכ' לכל זמן ועת כו' תחת השמים. התורה למעלה מתחת השמים. והכל נברא בתורה. והזמנים והעתים הם כלים איך לקבל התפשטות התורה בכל עת וזמן. אבל התורה בעצמה למעלה מהזמן והכלים. והוא בחי' תורה אור ונר מצוה. מצות הם כלים שיתפשט בהם אור התורה. אבל אור בעצמו הוא למעלה מהכלים והוא אור תורה. וכאשר בנ"י דבקים בתורה. הגאולה קרובה אפילו בלא עת המיוחד לה. וז"ש עת לעשות לה' הפרו תורתך. כי אם מקיימים התורה א"צ לתקן העת. והנה איתא שבת יעשה כולו תורה. כי בימי המעשה יפה תורה עם דרך ארץ וימי המעשה הם תיקון העת. אבל בשבת אין עשי' רק לעסוק בתורה. ולכן דרשו היום אם בקולו תשמעו על שבת שבו זוכין לתורה. ולכן דורשין בשבת הגדול ושבת תשובה. כי ניסן ותשרי זמני גאולה. ואיתא בניסן נגאלו בניסן עתידין לגאול. פי' עתידין לגאול בכל שנה ושנה יש גאולה בניסן. שהגאולה בניסן הי' להניח רשימה וגאולה בכל ניסן. ולכן צריכין לעסוק בתורה בשבת שמוכן לזה אולי נזכה לבחינת אחישנה כנ"ל:
2