שפת אמת, ויקרא, קדושים י״אSefat Emet, Leviticus, Kedoshim 11
א׳תרמ"ב
1
ב׳במד' מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך כו' כהונה לאהרן כו' מלכות לדוד כו' קדושה לישראל לעולם כו'. הענין הוא שנחזרו עתה בפ' זו כל עשרת הדברות כדאיתא בזוה"ק ובמד'. ולכן נאמרה פ' זו בהקהל כמ"ש רש"י ז"ל כמ"ש בעשרת הדברות הקהל לי את העם. והנה בקבלת התורה היו בנ"י קדושים כמ"ש ואתם תהיו לי כו' וגוי קדוש כו' וקדשתם היום ומחר כו'. אך ע"י החטא נפלו ממדרגה זו. ועתה אחר התיקון ע"י המשכן וע"י תשובה חזרו להתעורר קדושה הראשונה. וזאת לעדות כי קדושת ישראל שנתן להם הבורא ית' הוא לעולם. רק עונותיכם מבדילים. אבל בהסרת המסך המבדיל ע"י תשובה יכולין לעולם להתעורר הקדושה. וזו המתנה היא לכלל ישראל רק שצריכין לזכות להכניס עצמו לכלל ישראל. וגם הכלל להתאחד ביחד. לכן בש"ק דמתאחדין זוכין לקדושה שהיא הארה מלוחות הראשונות כמ"ש במ"א. לכן נאמר זה במזמור שיר ליום השבת כי הרשעים בפרוח כמו עשב כו' ואין להם שורש. ובנ"י שדבקין בשורש העליון מרום לעולם כו'. לכן שתולים בבית ה' גם אם ח"ו יש להם ירידה ע"י החטא. אבל עוד ינובון בשיבה כו' והשבת מעיד ע"ז כנ"ל. וברש"י ובמד' כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. יובן הענין ע"פ מ"ש במד' כ"מ שאתה מוצא זנות אנדרלומוסיא באה לעולם כו' ממילא מדה טובה מרובה שע"י קדושה מעריות זוכין להיכנס בכלל ישראל אף אותן שאינם ראוין. כדמצינו ולא יראה בך ערות דבר ושב. אע"פ שהיו ראוין להשראת השכינה. ע"י הערוה מסתלקת השכינה מהם. מכ"ש ע"י גדר ערוה הגם שלא היינו ראוים בל"ז. משרה הקב"ה השכינה בינינו. דמכלל שאמרו כ"מ שא"מ גדר ערוה א"מ קדושה. משמע דאיירי באין ראוין בל"ז רק ע"י זכות ג"ע בלבד כנ"ל. והאמת כי הג' עבירות שמחויבין למס"נ בעבורם. מכ"ש כשנשמרין מהם בוודאי מביאין קדושה. שעל אלו ג' דרשו ונקדשתי בתוך בנ"י כו'. ומקודם הי' בחי' אנכי ה' אלקיך ואחר החטא של העגל חזרו לעורר הקדושה בכח שמירה מעריות וג"ז קלקלנו בפ' בוכה למשפחותיו. והתיקון ע"י ואהבת לרעך היפוך ש"ד. ועי"ז נעשין כלל א' ואז כל העדה קדושים ובתוכם ה':
2