שפת אמת, ויקרא, קדושים ד׳Sefat Emet, Leviticus, Kedoshim 4
א׳תרל"ה
1
ב׳במד' ואתה מרום רוממות אתה כו' בעולם כו'. כי מה שבחר הקב"ה לתת קדושה יתירה לבנ"י וכן לכהנים כו'. הוא מצד כי הקדושה נמצא מהקב"ה שהוא קודש וכפי דביקות הנבראים בו כך חל עליהם הקדושה. ולכן כיון שבנ"י קרובים אליו ית' לכן נמצא בהם הקדושה. וז"ש קדושים תהיו כי קדוש כו' וכיון שאתם עם קרובי תוכלו להתקדש ביותר. וז"ש רוממות אתה כו' שכל התרוממות קצת הברואים על קצתם הוא כפי התדבקותם בך. כי אתה מרום בלבד כאמור:
2
ג׳וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כו'. פי' ג"כ כנ"ל כיון שבנ"י מיוחדין להשי"ת. ושמירת עריות הוא לשמור חוק הש"י. כל דבר ומין למינהו. וממילא כשכ"ד יהי' במקומו ממילא מדרגת בנ"י הם להיות חלק ה' ונחלתו כנ"ל:
3
ד׳ובמד' ישלח עזרך מקודש כו' מקידוש מעשים וציון מעשים שבידך. כי המצות הם רק לבוש ורמז להקדושה הגנוזה בציווי השי"ת. והם עצות איך להמשיך הקדושה בעוד האדם בלבושו הגשמיי בעוה"ז. ועל ב' הבחי' הללו אומרים קדשנו במצותיו וצונו:
4