שפת אמת, ויקרא, קדושים ה׳Sefat Emet, Leviticus, Kedoshim 5
א׳תרל"ו
1
ב׳פ' אחרי קדושים
2
ג׳במד' ישלח עזרך מקודש כו' תחתונים שנבראו לסיוע כו'. מקודש מקידוש מעשים שבידך ומציון מעשים שבידך כו'. כי האדם נברא באופן זה שיצטרך לסיוע עליון כמאמר אם אין הקב"ה עוזרו כו'. אכן הסיוע תלוי ג"כ בעבודת האדם. וז"ש מקידוש מעשים שבידך כו'. והיא בחי' תורה ומצות כי התורה קודש. והמצות הם במעשה גשמיי רק שהם רמזים וציונים לדברים עליונים. וע"י קיום המצות במעשה זוכה אח"כ לקדושת התורה. וברש"י בכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. פי' כפי עבודת האדם בעוה"ז במקום שצריך בירור וגדרים וסייגים משמרת למשמרתי כו'. כמו כן זוכה לקדושה. והם ימי המעשה והשבת שזוכין ע"י עבודת ימי המעשה מי שטרח בערב שבת לברר התערובות והוא גדר ערוה. יאכל בשבת שנקרא קודש כנ"ל. גם פי' גדר ערוה הוא בחי' בנ"י בכלל שנבראו להיות חומה להכניע כל הסט"א. ואיתא במד' ע"פ והי' מספר בני ישראל כחול הים כמו שכ' ושמתי חול גבול לים. כמו כן בני ישראל הם גבול וגדר לסט"א שנאמר עליהם מקולות מים רבים כו'. שלא יניחו להתפשט כחות הטומאה בעולם. לכן בנ"י נק' גדר ערוה ולכן הם מקבלין הקדושה:
3
ד׳ברש"י דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו ויראת מאלקיך. פשוט שע"י היראה יכולין לקיים דבורים המסורים ללב. אמנם ג"כ י"ל שאלה המצות התלוין בלב ע"י שמקיימין אותן זוכין ליראה. כי כל מצוה במעשה מתקן מעשה האדם. וכמו כן מצות התלוין במחשבת לב האדם מתקנין לבו של האדם. וכן שמעתי מפ"ק אא"ז מו"ר ז"ל ע"פ ולא תונו כו' את עמיתו ויראת מאלהיך כו' שע"י שמירת אונאת דברים זוכין ליראה. ובאמת ב' הפירושים אמת ע"פ מ"ש שכר מצוה מצוה. ובוודאי ע"י עומק היראה יכולין לקיים יותר מצות התלוין בלב לכן שכר המצוה היראה כדי לקיים עי"ז המצוה בטוב יותר וכן לעולם:
4
ה׳בפסוק ושמרתם את חקותי כו' אשר יעשה כו' האדם וחי בהם. פירש"י בעוה"ב כו'. וי"ל עוד הפי' אשר זה עצמו הקב"ה מבקש מאתנו אשר באמצעיות שמירת המצות כראוי יתתקנו כל המעשים ויתברר האמונה בעולם. ובאמת כפי התגלות האמונה מתקיים השגחת הש"י בהתגלות. ולכן לעתיד יתברר כי גם הגשמיות הכל מכח הש"י כח הפועל בנפעל. ואז יהי' חיות כל חי אף בעוה"ז הכל מסטרא דקדושה בלבד. וע"י התורה ומצות יחי' האדם. נמצא פי' הכתוב ושמרתם כו' כדי שתפעלו במעשיכם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם והבן מאוד כי הכל תלוי בעבודתינו. כי בוודאי הש"י מחי' כל חי רק שכן הי' רצונו ית' שיהי' גם לרשעים חיות מסט"א. אבל בכח בנ"י לדחות הסט"א ולתקן העולם במלכותו ית' בלבד:
5
ו׳ובמד' עץ חיים היא למחזיקים כו'. כי התורה נותנת חיים לכל הנבראים ומזוני דכולא בה עכ"ז תלוי בכח ההחזקה שמחזיקין בנ"י בתורה ויודעים זאת. כמו כן נתברר שהוא עץ החיים לכל חי. וכן במשנה גדולה תורה שנותנת חיים לעושי' בעוה"ז ובעוה"ב שהעושה ומקיים התורה זוכה שגם חיי עוה"ז יהי' רק ע"י התורה. ובכלל בנ"י תלוין כל הנבראים כנ"ל. ז"ש וכי תבאו כו' ונטעתם כו'. פי' שבנ"י יטעו ויקשרו כל אילני מאכל הכל בא"י שהיא מלכותו ית' והבן:
6