שפת אמת, ויקרא, קדושים ז׳Sefat Emet, Leviticus, Kedoshim 7
א׳תרל"ח
1
ב׳במד' רוממות אתה נוהג בעולמך כו'. כהונה לאהרן קדושה לישראל. פי' שיכולין לעורר הקדושה גם בעוה"ז אע"פ שעיקר הקדושה הפרישות מעוה"ז. מ"מ בכל דבר יש ניצוצי קדושה מכ"ש במעשה איש הישראלי. וז"ש מרום לעולם ה' פי' אף בעולם עצמו שהוא העמדת הטבע בגשמיות עכ"ז יש בו התרוממות הוית הבורא ית'. ופי' קדושים תהיו ע"פ מ"ש חז"ל בלשון הוי' בהויתו יהא. וכל שאין עצם הנפש משתנה מהויתו הלא הוא חלק אלקי ממעל והוא קודש. כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' שהכתוב גילה לנו כי אלקותו ית' חל עלינו כמו שהוא קדוש. כי בוודאי הש"י מהוה כל הוה. כל אחד כפי ערך המקבל. וגם חיות הבלתי קדוש הוא מהבורא ית' בהשגחה והתנהגות רחוקה. אבל אלקותו על בנ"י הוא בבחי' קדוש אני ה' אלקיכם שם הוי' ב"ה. ולכן קדושים תהיו. וז"ש במד' רוממות אתה נוהג שאף שמלכותו בכל משלה מ"מ הוא מנהיג כל פרט באופן אחר שמתרומם זה מזה כנ"ל:
2
ג׳במד' ישלח עזרך מקידוש מעשים. מציון יסעדך מציון מעשים. פי' אף כי א"י להיות קודש עכ"ז ע"י הרצון והיגיעה שמראין ומרמזין להמשיך עלינו הקדושה שהיא ענין המצות הפשטיים שאין אנו יודעין לעשותם בקדושה כרצונו ית'. עכ"ז זה גורם להיות נשלח עזרו מקודש. וקידוש מעשים בא ע"י ציון מעשים. פרשנו ציון מעשים בחול. קידוש מעשים בשבת. וגם בכל פרט המחשבה והרצון נק' קידוש מעשים. וגוף המעשה ציון. וכמו כן ש"ק הוא מחשבה ורצון של ימי המעשה. ברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. וע"י גדר ערוה בימי המעשה מוצאין קדושה בש"ק. וכבר כ' מזה במ"א:
3
ד׳במד' וכ"ת כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא למחזיקים כו'. פי' כח הנטיעה ניתן לבנ"י שיכולין לנטוע ולדבק כ"ד לשורשו בכח התורה. וז"ש וחיי עולם נטע בתוכינו. ונטעתם כל עץ מאכל לראות לבטל כל דבר לשורשו והיא עיקר בחי' ארץ ישראל וע"ז מבקשין ותטענו בגבולנו. שמקודם צריכין לנטוע נפשותינו בשורש כי האדם עץ השדה כו': בקיצור כי שכחתי
4