שפת אמת, ויקרא, קדושים ח׳Sefat Emet, Leviticus, Kedoshim 8
א׳תרל"ט
1
ב׳ובמד' ישלח עזרך כו' מקידוש מעשים מציון מעשים כו'. פי' דיש בכל מצוה ומעש"ט ב' בחי'. עובדא ומחשבה כידוע. וגוף המעשה הוא רק ציון ורמז לכוונת המצוה. ומ"מ הכוונה והקדושה משייר ברכה והארה לגוף המעשה. וסיוע של גוף המצוה מורגש יותר בנפש האדם מהארת הקדושה בעצמה שהיא רוחניי ביותר. וז"ש ישלח עזרך מקידוש מעשים. ומציון מעשים יסעדך. והוא כמו בחי' ימי המעשה שנק' ציון מעשים. וש"ק קידוש מעשים כי קדושה היא פרישה. וביטול כל המלאכות בשבת נקרא קידוש מעשים. והנשמה יתירה בשבת משייר ברכה גם לנפש האדם על ימי המעשה כמ"ש מיני' מתברכין ו' יומין כו':
2
ג׳במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא למחזיקים כו' ע"ש. כי למה עשה כן הבורא ית' להיות שני ערלה מקודם. אבל כך הי' רצונו ית' להיות עלמא דשקרא והאדם יחזיק עצמו בהתורה ועי"ז הוא ממשיך עליו קדושה עוד יותר. וז"ש להוסיף לכם כו'. כי ע"י שני ערלה אם אדם מקיים כתיקנה בא אח"כ לתוספות. ולכן נאמר למחזיקים אף שא"י לקיים כראוי רק להחזיק עצמו בהאמת ע"י התורה. זה חביב ביותר לפניו ית'. ובא מזה אח"כ להיות קודש הילולים כו':
3