שפת אמת, ויקרא, קדושים ט׳Sefat Emet, Leviticus, Kedoshim 9
א׳תר"מ
1
ב׳ב"ה אחרי קדושים
2
ג׳במד' ישלח עזרך מקודש. דהל"ל עזרו. ועזרך משמע שיש לכל אדם עזר מיוחד. והענין הוא כח הנשמה שיש לכל אדם בשורש עליון. והרי אחז"ל אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע וא"ל גדל. מכ"ש אדם שהוא למעלה מכל הברואים וודאי יש לו כח עליון. והוא הארת הנשמה יתירה הבאה בש"ק לכל איש ישראל. ז"ש במד' ע"פ ואתה מרום לעולם רוממות אתה כו' בעולמך. פי' אם כי הבריאה בששת ימים הי' ע"פ הטבע. אך ש"ק הוא כח חדש שכולל כל הבריאה והוא שורש הבריאה למעלה מהטבע. והנהגה זו נמסר לבנ"י. וז"ש בשבת אות הוא כו' לדעת כ"א ה' מקדישכם. פי' השבת עדות שיש לבני ישראל חלק בהנהגה שלמעלה:
3