שפת אמת, ויקרא, פסח כ״חSefat Emet, Leviticus, Passover 28
א׳תרס"א
1
ב׳עבדים היינו לפרעה במצרים. פי' קודם יצ"מ היינו באמת עבדים לפרעה ולא היינו יכולין לקבל עול מלכות שמים כדאיתא מאן דכפית באחרא לא מצי קביל עול מלכותא דלעילא. ועכשיו שהוציאנו הקב"ה משם. אעפ"י שעדיין אנחנו בגלות מצד שאומות מושלין עלינו שלא כדת בעונותינו. אעפ"כ אין אנחנו משועבדים באמת להם ואין אנחנו בכלל כפית באחרא ונקראין עבדי ה' ולא עבדי פרעה. כדכ' עבדי הם. וזה עיקר השמחה שנכנסנו בכלל עבדי ה'. והלא הדברים קו"ח מה מאן דכפית באחרא לא מצי קביל מלכותא דלעילא. מכש"כ עתה שנכנסנו בכלל עבדי ה' אין שום מלכות יכול לבטל מאתנו זה העבדות. ולכן אותן שאמרו במצרים חדל ממנו ונעבדה את מצרים. לא הי' מחמת רשעות. רק שהרגישו בעצמם שמשועבדים הם למצרים. ואחר קי"ס שנגמר החירות אז ישיר משה ובני ישראל כו' השירה כו' לה'. ואיתא במכילתא לה' אמרוה. פי' שהי' עיקר השירה לשם שמים שנכנסנו בכלל עבדי ה'. ולכן אמרו ה' ימלוך לעולם ועד. כי אין מלך בלא עם. ועתה שעם זו קנית וחל עלינו מלכות שמים האמינו כי ימלוך לעולם ועד ולא יפסוק מעלינו מלכותו ית"ש לעולם. וזה ההלל שאומרים בכל רגל. הללו עבדי ה' הגם שאנחנו בגלות אבל ע"י יצ"מ מובטחים אנחנו כי מלכותו ית"ש חופף עלינו. כמ"ש ה' לי בעוזרי ומובטחים ואני אראה בשונאי. טוב לחסות בה' כמ"ש עם עני ודל וחסו בשם ה' שהוא האמונה בגלות. כל גוים סבבוני כו' גם סבבוני כמה פעמים והשי"ת הצילנו מהם. כמו כן אנו מובטחים על גאולה העתידה. ולכן מקדימין בכל יום יצ"מ וקי"ס קודם קבלת מלכות שמים שיתברר זה אצלנו כי אין אנחנו כפות באחרא ומוכנים לקבל מלכות שמים עלינו וזה סמיכות גאולה לתפלה בכל יום:
2
ג׳והנה סיפור ההגדה הוא גם על הגלות כמ"ש ארמי אובד כו' וירד מצרימה ויגר שם כו' שעל כל ההנהגה משבחין להקב"ה שהי' הכל לטובה. דכ' אנכי ארד עמך מצרימה. ועזר לנו הקב"ה בכל אלה הדברים. ויגר שם שלא נשתקעו שם. במתי מעט שהיו בשפלות כמ"ש כי אתם המעט ממעטין עצמכם ולכן ויהי שם לגוי גדול דלא רבי קוב"ה אלא לדאזעיר. ז"ש בשבעים נפש ירדו. כי היו באחדות אחד ונק' נפש אחת זה בחי' מתי מעט ממעטין עצמכם והי' כל הריבוי שלהם בכח הבורא כמ"ש רבבה כצמח השדה נתתיך:
3
ד׳פסח מצה מרור. פסח על עליות השכינה כמ"ש ואנכי אעלך זה ע"ש שפסח דרשו חז"ל זו חפזון שכינה. מצה על ישועת ישראל שלא הספיק בצקם להחמיץ שלא נשתנו נפשותיהם בהיותם בין הרשעים. מרור על מפלת הרשעים שמררו חיינו. וכ' על מצות ומרורים יאכלוהו שצריך להיות עיקר השמחה בפסח למעלה ממצות ומרורים כמ"ש זבח פסח הוא לה' לשם שמים:
4