שפת אמת, ויקרא, תזריע י״בSefat Emet, Leviticus, Tazria 12
א׳תרמ"ה
1
ב׳לפ' תזריע מצורע
2
ג׳במד' או"ק צרתני. פי' האדם כולל כל צורת העולם הזה. ונק' עולם קטן שכל העולם כלולין בו. לכן כל הדברים הם צורך האדם והם מזונות לו א"כ ע"כ נמצא בו שורש מהם. ולכן האדם כמו נשמה לכל הבריאה והם הגוף והחומר והוא הנשמה והצורה. לכן קדמה כל הבריאה קודם בריאת האדם. שהגוף קודם והבריאה קיבלה מקודם דברים הגופניים אח"כ קיבלה הנשמה שהוא האדם. וז"ש כדי שיכנס לשבת מיד שהוא יומא דנשמתין כדאיתא בזוה"ק. וכמו שיש אלה המדרגות במעשה בראשית כן אח"כ בתורה. דאיתא האומר ועושה המדבר ומקיים. שבעשרה מאמרות נברא העולם. ובתורה ועשרת הדיברות מתקיים העולם. לכן נמצא בתורה חלק לכל פרטי הבריאה. כמ"ש זאת תורת הבהמה ועוף כו' אח"כ תורת האדם. אכן פי' אחור וקדם צרתני. כי האדם כולל העליונים ותחתונים. וכמו שגוף האדם הוא צורת כל התחתונים כן הנשמה יש בה צורת העליונים. והיא בחי' קדם. ולכן דרשו חז"ל וייצר ב' יצירות בעוה"ז ובעוה"ב. וכמ"ש במדרש זכה נוחל ב' עולמות:
3
ד׳במד' נכונו ללצים שפטים כו' ומקשין הלא מצות הנגעים לישראל ניתנו. אכן המד' מבאר שזה הוא הסימן שבנ"י לא יתכנו להם הנגעים. ולכן כשהי' במי מהם נגע. חייבו הכ' לצאת ממחנה ישראל. וללצים נכונים להם השפטים. והנה הנגע היא סתימת האור כדמתרגמינן סגירו שאין הפנימיות יכול להתגלות ולהאיר. וזה הוא הנגע בעור הבשר שהוא המלבוש שבא אחר חטא האדם. ולכן בקבלת התורה היו בנ"י בלי נגעים. שהי' מתוקן גם המלבוש כדכ' וכבסו בגדיהם שרומז להגוף שהוא מלבוש הנפש. ואחר החטא חזרו הנגעים ולכן דורש במד' שאת ספחת כו' על הד' מלכיות. כי כל זה בעבור שנמצאי' הרשעים בעולם אין האור מאיר רק בהסתר. ויתכן לומר שלכן סגירת הנגעים על ז' ימים שאין ז' ימים בלי שבת. וכ' ששת ימי המעשה יהיה סגור כו' השבת יפתח. שאז מאיר הפנימיות. ואות היא ביני ובין בנ"י. שע"י שהקב"ה פורס סוכת שלום בשבת. ועי"ז יש הבדל בין האומות. וא"י להתערב. ולכן יכולין לפתוח הפנימיות לבני ישראל. ולכן זה סימן מי שאין הנגע בעצם מתרפא בבוא הש"ק:
4