שפת אמת, ויקרא, צו י״זSefat Emet, Leviticus, Tzav 17
א׳תרנ"ז
1
ב׳במד' על כל פשעים תכסה אהבה כו' דכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות כו' האהבה. הוא כח התורה כה דברי כאש. וע"ז אמרו אין עבירה מכבה תורה. והוא האש היורדת מן השמים. ואעפ"כ מצוה להביא מן ההדיוט הוא ענין נר מצוה שהוא אור התורה המתלבש בעשי' גשמיות וזה התלבשות באיברי האדם בזה עבירה מכבה מצוה כדאיתא בזוה"ק ברע"מ פ' זו. וע"ז אמרו צו במקום שיש חסרון כיס שהוא כח האדם ע"י שגובר על היצה"ר ומוסר נפשו ולבו בעבור מצות ה' ומחסר גופו בזה מוסיף הארת הנשמה. וכמו כן בכלל ישראל היא העולה אחרו מחשבה זרה העולה וכשנשרפת ברוב התלהבות מתרבה ההתלהבות ביותר וזה אש הבא מן ההדיוט. וע"ז רמזו במד' היא העולה בתמיה והשיבו לפי שעה כבדנוך כו'. כי בנ"י בקבלת התורה היו מוכנים להיות כולו תורה אבל ע"י החטא הוצרכו לברר ולשרוף הפסולת. ולכן עתה נאמר יפה שעה אחת במצות ומעש"ט בעוה"ז. וזהו לפי שעה כבדנוך. ולכן עתה הקב"ה משתמש בכלים שבורים כדאיתא במד' אבל לעתיד כשיהי' מתוקן החטא נאמר כלך יפה רעיתי:
2
ג׳בפרשת קח את אהרן כו' ואת כו' העדה הקהל כו' ותקהל העדה שהחזיק מועט את המרובה. הענין הוא כי זה עדות על אהרן הכהן שהוא כולל כל בנ"י. כמו שביהמ"ק הוא מקום האחדות וכולל כל המקומות ולכן מיעוט מחזיק המרובה במקום וכמו [כן*] בנפשות יש נפש צדיק הכולל ומחזיק הרבה נפשות ע"י שהוא דבוק באחדות השורש. וכמו כן בשנה בשבתות ויו"ט שהם דבקים בשורש ומחזיקין ומעלין כל הזמנים. לכן בשבת מתאחדין ברזא דאחד. וכתיב אשרי תבחר ותקרב כו' נשבעה בטוב ביתך. שע"י שנבחר אהרן מכלל ישראל. על ידו נשבעה כולנו מטוב ביתך שיצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא:
3