שפת אמת, במדבר, בלק י״אSefat Emet, Numbers, Balak 11
א׳תרמ"ד
1
ב׳וירא בלק כו' אשר עשה ישראל כו'. דכתיב הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממלי. כי עיקר הפחד שלהם הי' כשראו שבנ"י הולכין ומתקנים כל המקומות הרעים והמשיכו ארץ סיחון ועוג לכלל נחלת ה' כמ"ש ונתן ארצם לנחלה כו'. וזה הי' דבר גדול כדאיתא על סיחון מלך קשה ומדינה קשה שהיו מקומות שנאחז בהם כחות הסט"א וכן הי' כל המסעות שבמדבר מקום נחש כו' ועקרב כו'. ועתה שראו שתיקנו בנ"י ארץ האמורי. עשה הוא לשון תיקון. וזה הי' כל הכעס שלהם כענין שנאמר פן יראה בעיניו כו' יבין ושב ורפא כו'. ולכן אמרו כסה כו' עין הארץ ועי"ז והוא יושב. והוא הוא לשון נסתר שראה שיש הארת נצוצי קדושה. ע"י שבנ"י מסתירין ומגינין להבדיל בין הגשמיות אז שורה בתוכם ה'. וממילא יש הארת ניצוצי קדושה שמאירין למרחוק. ולכן אמרו אולי כו' נכה בו ועי"ז ואגרשנו. שכמו שבנ"י וצדיקים ממשיכין הקדושה כמ"ש במד' ע"פ צדיקים ישכנו ארץ מושכין השכינה לארץ. כן הרשעים מגרשין הארת השכינה מהארץ. ובלעם השיב לו כי באמת בנ"י נבראו ע"ז ונשתלחו בעוה"ז לפרסם כבודו ית' בעולם. ואמר לא איש אל ויכזב כו' ההוא אמר ולא יעשה ודיבר ולא יקימנה. דכ' אומר ועושה מדבר ומקיים. שהקב"ה אמר והי' העולם והם העשרה מאמרות. אך לא זאת בלבד שברא העולם רק הוא מנהיג בכל עת ורגע כל הבריאה. וזה נתברר בעשרת הדיברות וע"י בנ"י שנקראו עדים. וזהו לא איש כו' ויכזב. שאין הפסק ותכלית למעשה השי"ת ולא הי' מאמר ה' לשעה רק הוא עומד תמיד כדכ' לעולם ה' דברך נצב בשמים. אמר ולא יעשה. יעשה היא תיקון כי בלי ספק לבסוף יתברר ויתוקן הכל וכל המחשבות שהרשעים חושבין בעולם יתבטלו ועצת ה' היא תקום. וזה נעשה בכח בנ"י הצדיקים. הן עם כלביא יקום בכל יום בקבלת עול מלכות שמים בשחרית וע"י זה ניתוסף להם כח חדש בכל יום. כארי יתנשא הוא לשון נפעל שהוא התחדשות שבא להם בכל יום. ועי"ז הזריזות בבוקר נשאר ברכה לכל היום עד שמתקיים לא ישכב עד יאכל טרף. וכחן של בנ"י מתחדש בכל יום. כמ"ש מוציאם ממצרים כו' ותמיד הקב"ה בוחר בהם מחדש כמ"ש הבוחר בעמו ישראל כו':
2
ג׳בפסוק הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. פרש"י כשהם שמחין אין אומה שמחה עמהם כו'. כי באמת עיקר כחן של בנ"י הוא למעלה מעוה"ז ונשתלחו לעולם רק לתקן הכל כמ"ש לא הי' צריך להתחיל רק מהחודש כו' משום כח מעשיו הגיד כו'. וכך הוא בלבות בנ"י שכל מגמתם לעסוק תמיד בתורת ה' שלא להיות משותף בהבלי עולם. וזה עדות השבת שניתן לבנ"י יום מכוחה שזה המנוחה שלהם כשבטלים מכל מלאכה וכיון שזה עיקר אצלם ממילא אוכלין גם בעוה"ז שהוא באמת טפל ועיקר נחלתם בעוה"ב. לא כמו הרשעים שעושין מטפל עיקר כי הקב"ה משלם מדה במדה. וז"ש לבדד ישכון שזה עיקר המנוחה והתכלית שלהם וכתיב וירא כו' ישראל שוכן לשבטיו. כי כשמתאספין שבטי בנ"י שורה בהם כח יעקב אע"ה שהוא מענין נשמה יתירה היורדת בש"ק לבנ"י שהוא החלק שיש לכל איש ישראל בנשמת יעקב צורה החקוקה תחת כסה"כ. וכ' בזוה"ק ותהי עליו רוח אלקים על בנ"י להגן מעינא בישא דבלעם. והיינו פריסת סוכת שלום שהקב"ה פורס עלינו בש"ק כשיורדת הנשמה יתירה מיד יש הגנה כנ"ל. וב' בחי' יש בישראל. והם ב' שמות יעקב וישראל. שבעוד שהי' נלחם עם עשו ולבן נק' יעקב כמו עבודת ימי המעשה. ואח"כ נק' ישראל שהוא ע"ש החירות שרית עם אלקים כו'. והוא בחי' הש"ק. ועל ב' אלו כתיב טובו אהליך יעקב. משכנותיך הוא השבת מנוחה ושם לא יש מגע נכרי וזהו לבדד ישכון כדכ' ה' בדד ינחנו כו' כי בש"ק יורד השפע לבנ"י בלי אמצעיות כמ"ש במ"א וזהו ואין עמו אל נכר:
3