שפת אמת, במדבר, קרח ט״וSefat Emet, Numbers, Korach 15
א׳תרמ"ט
1
ב׳בזוה"ק מחלוקת פלוגתא דשלום שבת שמא דקוב"ה כו'. הענין הוא כי הכהנים ולוים הם מדריגות חלוקות כדפי' בזוה"ק בוקר ויודע כו' אהרן בחי' יומם יצוה ה' חסדו. ולוים בחי' בלילה שירה עמי ימינא ושמאלא. והנה בשורש העליון הכל אחדות אחד. וע"ז מברכין יוצר אור ובורא חושך הם בפרטות כל אחד בפ"ע זה ביום וזה בלילה. עושה שלום ובורא הכל הוא בחי' השבת שבו מתחדש אחדות כלל הבריאה. ובימי המעשה הוא בפרט כל יום בפ"ע. וכתיב ויהי ערב ויהי בוקר בכל ימי המעשה ולא בשבת כי בשבת הכל אחד. וכל אלה הענינים הם גם בפרט כל עובד ה' שיש באדם עצמו מדות חלוקות. וזה המחלוקת באדם עצמו שמדה זו ממשיכו לכאן וזה לכאן. ובש"ק שזוכין לסייעתא דשמיא שורש העליון בהארת נשמה יתירה נק' יום מנוחה שבו מתאחדין כל המדות להיות אחד. כדאיתא בשם הרמב"ן ז"ל בעוה"ז מי שאוהבו אינו ירא ממנו וכמו כן להיפוך. רק בעבודת הבורא ית' אהבה ויראה מתאחדין. והכלל כפי סייעתא דשמיא שזוכה האדם להפיק רצון מהשי"ת זוכה אל השלימות כמ"ש ברצות ה' כו' גם אויביו ישלים אפילו היצה"ר כדכתיב בכל לבבך:
2
ג׳ופירוש ויקח תרגום ואתפלג. ועוד אמרו שלקח מקח רע לעצמו. דאיתא במד' מטות ג' מתנות בעולם זכה בא' מהן זכה בכל חכמה גבורה עושר אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאין בכח התורה ע"ש. לכן הי' צריך קרח לבטל חכמה ועושר שלו אל התורה דכתיב אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. אבל הוא לקח לעצמו ואתפליג מן השורש כמ"ש שם המדרש חוטפין לעצמן ולכן לא הי' לו קיום. ואהרן היו כל מעשיו דבוקין בשורש ועליו נאמר ותקעתיו יתד במקום נאמן ומתקיים לעד. וזה נק' אורך ימים כח השורש כי כח הכהן הוא מן השמים כדאיתא בגמ' כהני שלוחי דרחמנא דמי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ושליח מצי כו'. ואמת כי שניהם אמת שבנ"י נותנים כחן להכהן ונעשה בזה כלי לקבל כח עליון. וקרח סבר כהני שלוחי דידן בלבד לכן נדמה לו כי בודאי גם אנן מצינן למיעבד כדאמר כולם קדושים אבל באמת כח הכהן בעזר עליון והוא שלוחא דרחמנא וזהו הי' האות מטהו יפרח [שוב ראיתי במד' עצמו פ' מטות דורשו על קרח]:
3